Page 19 - רב סעדיה גאון בלאו יהלום
P. 19

‫מבוא  |  ‪17‬‬

‫זאת ועוד‪ ,‬ברנרד שפירא כלל בפרסומו משנת ‪ 1914‬שני קטעים‪ ,‬הראשון עברי‬
‫והשני ערבי‪ 23.‬קטע שפירא הראשון‪ ,‬העברי‪ ,‬כלל את סופה של חטיבת גנות בלתי‬
‫מזוהה מהפרק השביעי של ספר הגלוי העברי ואת תחילתה של חטיבה בגנותו של‬
‫כלף בן סרג'אדו מאותו הפרק‪ ,‬שסעדיה מכנה אותו ּכֶלֶב‪ .‬החטיבה הזאת פותחת בלשון‬

                                   ‫'מגמת כלב מת'‪ ,‬והיינו המכוון נגד הכלב המת‪24.‬‬
‫יוסף טובי פרסם בשנת תשנ"א (כ"י נ‪ )1‬שני קטעים ערביים חדשים מתפסיר‬
‫ספר הגלוי‪ 25.‬הוא גילה קשרים מעניינים בין הקטע הערבי השני בפרסומו ובין קטע‬
‫שפירא הראשון (כ"י מ)‪ ,‬העברי‪ ,‬המקוטע בראשו‪ .‬בתחילת קטע טובי האמור בא סוף‬
‫התרגום הערבי של החטיבה העברית הבלתי מזוהה בפרסום שפירא‪ .‬מיד בהמשך בא‬
‫דיון לשוני באותה חטיבה הפותח בלשון 'אבתדי איצ'א באלאלפאט'' (=אתחיל גם‬
‫כן ַבמילים)‪ .‬ההסבר הלשוני מתייחס לתשע מילים שכולן חוץ מהמילה הראשונה‬
‫'קורצת' השתמרו בטקסט העברי הראשון של שפירא החסר בראשו‪ .‬בהמשך בא הסבר‬
‫ענייני הפותח בכותרת 'ואלמעאני' (=והעניינים)‪ .‬ההסבר כאן הוא הרחב ביותר מבין‬
‫הרמות כולן‪ .‬הוא נשען‪ ,‬כנראה‪ ,‬על דיבורים מתחילים מן התחלת הקטע החסר במה‬
‫שלפנינו‪ ,‬ולכן גם לא השתמר באף אחד מהדיבורים המתחילים בתפסיר הערבי‪ .‬מן‬
‫ההסבר הענייני הזה מתברר שהוא מכוון נגד כהן צדק‪ ,‬הנזכר במפורש בשמו 'כהן'‪,‬‬
‫והוא גאון ישיבת פומבדיתא‪ ,‬אשר עשה יד אחת עם כלף בן סרג'אדו ועם ראש הגולה‬

                                                      ‫דוד בן זכאי נגד סעדיה גאון‪.‬‬
‫אומנם הפתיחה האמורה להזכיר את כינויו של כהן צדק לא השתמרה בנוסח העברי‬
‫החסר בראשו‪ .‬לעומת זאת נמסרים לנו דיבורים מתחילים בודדים מן המקור החסר‪,‬‬
‫ואלה הם‪' :‬אניות הוריו'‪' ,‬זה [רע] ממשוט' ו'לך על נהר ֵמ ֶצר'‪ .‬מן ההתחלה של הקטע‬
‫העברי‪ ,‬שהשתמר בפרסום שפירא הראשון‪ ,‬מתברר שקיים קשר בינו ובין הדיבורים‬
‫המתחילים שהשתמרו בתפסיר הערבי‪ .‬הקשר מבוסס על עולם הדימויים המשותף‪,‬‬
‫שכן הדימויים והתמונות של הדיבורים המתחילים המצוטטים בנוסח הערבי הולמים‬
‫את עולמו של הקטע העברי‪ ,‬הפותח אף הוא בדימויי ים ומים‪ .‬סעדיה שואל שם באופן‬
‫רטורי‪[' :‬איך] תתחרה בבצות את נחל שוטף'‪ .‬מתברר‪ ,‬לפיכך‪ ,‬שבנוסח העברי לפנינו‬

                       ‫המשך הולם לדיבורים המתחילים העולים מן הנוסח הערבי‪.‬‬
‫בבירור היחס בין רמות ההסבר השונות בא לעזרתנו הנוסח הערבי של קטע טובי‬
‫השני יחד עם הנוסח העברי בקטע שפירא הראשון‪ .‬שניהם יחד מסגירים למעשה‬

                                                                             ‫‪ 2	 3‬שפירא‪ ,‬ספר הגלוי‪.‬‬
                                                          ‫‪ 	24‬ראה במבוא הערבי ה ע"א; שם א ע"א‪.‬‬

                                                                                ‫‪ 2	 5‬טובי‪ ,‬ספר הגלוי‪.‬‬
   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24