Page 263 - הערבית-היהודית הקדומה בכתיב פונטי, חלק א' / בלאו והופקינס
P. 263

‫ת ר ג ו מ י ם ו פ י ר ו ש י ם ב  ב ‬

                                        ‫קודקס א‬
                          ‫דף ג [במדבר לב‪:‬כג ‪ -‬לג‪:‬יד]‬

                                                                                      ‫ע מ ' א	‬
                                                              ‫	<במדבר לב‪:‬כג ‪>...‬‬
‫‪1‬‏‪<	.‬חטאתכם> אשר תמצאכם בנו [במדבר לב‪:‬כד] בנו לכם ערים לטפכם <וגד‌>רות	‬

                                                                      ‫<מעוגלות>‬
               ‫‪2‬‏‪ 	.‬ל‌<צאנ>‌כם והיוצא מפיותיכם תעשו <ויאמר [לב‪:‬כה] ואמר בני> גד‬

                    ‫‏‪<	.3‬ובני ר>‌אובן למשה לאמור עבדיך יעשו כאשר יצווה אדוני‬
                   ‫‪4‬‏‪ 	.‬טפנו [לב‪:‬כו] טפנו נשינו מקננו וכל <בהמ>‌תנו יהיו שם בערי‬
‫‪5‬‏	‪ .‬הגלעד (’אלגרש‘) ועבדיך [לב‪:‬כז] ועבדיך יעברו כל יחידת חלוץ (של) צבא לפני האדון‬
                  ‫‪6‬‏‪ַ 	.‬למלחמה כאשר אדוני דובר ויצו [לב‪:‬כח] וציווה להם משה את‬
                  ‫‪7‬‏‪ 	.‬אלעזר הכהן ואת יהושע בן נון ואת ראשי אבות המטות לבני‬
     ‫‏‪ 	.8‬ישראל ויאמר [לב‪:‬כט] ואמר משה להם אם יעברו בני גד ובני ראובן אתכם‬
                ‫‏‪ 	.9‬את הירדן כל יחידת חלוץ ַלמלחמה לפני האדון ותיכבש הארץ‬
‫‪ 	.10‬לפניכם ת ּתנו   להם את ארץ הגלעד (’אלגרש‘) לאחוזה ואם [לב‪:‬ל] ואם לא יעברו‬
‫‪( .	11‬כ‌)יחידת חלוץ אתכם יאחזו בתוככם בארץ ישראל (’אלשאם‘) ויענו [לב‪:‬לא] וענו בני‬
                 ‫‪ 	.12‬גד ובני ראובן לאמור את אשר דיבר האדון לעבדיך כך נעשה‬
‫‪ 	.13‬נחנו [לב‪:‬לב] אנחנו נעבור (כ‌)יחידת חלוץ לפני האדון (ל‌)ארץ ישראל (’אלשאם‘)‬

                                                                    ‫ו ִא ָּתנו אחוזת‬
              ‫‪ 	.14‬נחלתנו מן עבר הירדן ויתן [לב‪:‬לג] ונתן להם משה לבני גד ולבני‬

                       ‫‪ 	.15‬ראובן ולחצי שבט מנשה בן יוסף את ממלכת סיחון מלך‬
        ‫‪ .	16‬האמורי ואת ממלכת עוג מלך הבשן (’אלבתן‘) הארץ ‌ב(!‌)עריה בגבולות‬

          ‫‪ .	17‬ערי הארץ סביב ויבנו [לב‪:‬לד] ובנו בני גד את דיבון ואת עטרות ואת‬

‫	‪ 7‬כאן וב־”יאחזו“ שבפסוק הבא מתחיל משפט הסיפא‪ ,‬אך המתרגם חיקה את המקור העברי בשני‬
        ‫המקומות ופתח בוי”ו החיבור כפי שעשה גם במקומות אחרים‪ ,‬כגון בראשית ג‪:‬ה לעיל‪.‬‬

‫‪255‬‬
   258   259   260   261   262   263   264   265   266   267   268