Page 308 - הערבית-היהודית הקדומה בכתיב פונטי, חלק א' / בלאו והופקינס
P. 308

‫ת ר ג ו מ י ם ו פ י ר ו ש י ם ב  ב ‬

‫‪ 	.12‬אלדי חלומת ‌א{ן} ‪- 8‬מגי [אן] נגי אנא ואומך ואכותך לנסגוד לך אלי אלר ׄ ‪‬ץ ויקנאו‬
                                                  ‫[לז‪:‬יא] וגארו עליה אכותה ואן‬

‫‪ .	13‬אביה אחתרס בלכלאם ואחתפ ׄט בלאמר וילכו [לז‪:‬יב] ואנטלקו אכותה לירעו איא‬
                                                               ‫גנם אביהם {פי נ}‬

‫‪ 	.14‬פי נאבלוס ויאמר ישראל [לז‪:‬יג] וקאל ישראל ליוסף אלאן ‪  8‬אכותך ירעוו פי‬
                                                      ‫נאבלוס אנטליק וארסילך‬

‫‪ .	15‬אליהם וקאל לה לביך הודאני ויאמר [לז‪:‬יד] וקאל לה אנטליק יא אלאן ואנ ׄטר‬
                                                       ‫איא סלאם אכותך וא‌י‌<א>‬

‫‪ .	16‬סלאם אלגנם ור!א!דני אלכלאם אלכבר אלאמר ‪+‬ו ‌א‌<ר‌‌>סלה ‌מ‌<ן עמק> חיברא וגא‬
                                                    ‫אלי נאבולוס וימצא’ [לז‪:‬טו]‬

‫‪ 	.17‬ווגידוה אימר ואדא הו ׄ‌צ‌[ ‌א]‌ל פי אלחקל וסאלוה אל ‌א‌<ימר קאילא> מא דא תבתגי‬
                                                             ‫ויאמר [לז‪:‬טז] וקאל‬

‫‪ 	.18‬אני {א}‌מבתגי ‪  8‬איא אכותי אכביר יא אלאן לי אין ‌ה‌<ום ראעיין וי‌>‌אמר [לז‪:‬יז]‬
                                                         ‫וקאל אלאימר רחלו מן‬

‫‪ 	.19‬ההונא מן הדא אלמו ׄצע !ו!אן סמיעת ואנהם ק ‌א‌<ילין ננטלק א‌>‌לי דותן ואנטלק‬
                                                                       ‫יוסף ורא‬

‫‪ .	20‬אכותה ווגדהם פי דותן ויראו [לז‪:‬יח] וראו איאה מן <בעיד וקבל י‌‌>קרוב אליהום‬
                                                                  ‫אגתאלו איאה‬

‫‪ .	21‬לימיתוה ויאמרו [לז‪:‬יט] וקאלו אלאימר לצאחיבוה הו ‌ד‌<א צאחב אל‌‌>אחלאם הדאך‬
                                                              ‫אלמוקביל אלגאיי‬

‫‪ .	22‬ועתה [לז‪:‬כ] ואלאן אנטליקו בנא ת ‌‌ע[ ‌א]‌לו ונקתלוה ונ ‌ט‌<רחוה פי אח‌>‌ ֯ד אלגיבאת ‪ 8‬‬
                                                             ‫ונקול חיוואן רדייה‬

‫לאור מילת השאלה שבמקור העברי ’ ֲהבֹוא נבוא‘ נראה שיש לגרוס أ�مجي ًئ نجيء ”האם בוא נבוא?“‬                      ‫‪	84‬‬

‫‪ .Emergence‬העדפנו שלא‬   ‫המושא הפנימי כבלהגים בדווים; עיינו בלאו‪191/2 ,‬‬  ‫ל= أ�ציוن‪,‬ן‬  ‫עם תנוין‬                 ‫‪	85‬‬
‫”מה החלום הזה אשר חלמת‬  ‫אך שמא אין למחוק את ה־{ן} והתרגום אינו מילולי‪:‬‬               ‫לקיים אן‬                 ‫‪	86‬‬
                                                                                                              ‫‪	87‬‬
‫לשאבו=אا آנل َבنוא” ‪.‬ע‪..‬כ?“ש‪.‬יו“ אלא < אלא אן أ�لا إ ّن ‪” ʾa-lā ʾinna‬האם לא ‪ “?...‬ושוב להלן מ‪:‬ח (עיינו בהערה‬

                                                                                     ‫שם)‪.‬‬

‫לאור ’מבקש‘ של המקור יש להניח שהמתרגם התכוון ל־מבתגי (בינוני)‪ .‬נראה שהכתוב אמבתגי‬

                        ‫משקף עירוב של אבתגי (עתיד מדבר) עם מבתגי (בינוני)‪.‬‬

                        ‫לאור גוב להלן לז‪:‬כב‪ ,‬כד וכו‘ אולי יש לגרוס כאן *אלגובאת‪.‬‬

                                                                                     ‫‪300‬‬
   303   304   305   306   307   308   309   310   311   312   313