Page 321 - הערבית-היהודית הקדומה בכתיב פונטי, חלק א' / בלאו והופקינס
P. 321

‫ת ר ג ו מ י ם ו פ י ר ו ש י ם ב  ב ‬

‫‪ .	35‬לשׁ ָ� ָלה בני ולא חזר עוד לדעת ּה בביאה‪ ,‬לא הוא ולא בנו ויהי [לח‪:‬כז] והיה בעת‬
                       ‫לדת ּה ‪<+‬והנה תאומים בבטנה ויהי [לח‪:‬כח] והיה בלדת ּה>‬

‫‪ .	36‬ונתן יד ולקחה המיילדת וקשרה על ידו חוט שני לאמור הנה זה יצא ראשונה‬
                                                                    ‫ויהי [לח‪:‬כט]‬

‫‪ .	37‬והיה כאשר השיב ידו והנה כבר יצא אחיו ואמרה מה פרצת עליך הוי פורץ ‪ 10‬‬
                                                                      ‫וקרא שמו‬

‫‪ 	.38‬פֹו ֵרץ‪ ,‬ויש אומרים מה הצלחת לך הוי מצליח וקרא שמו מצליח‪ ,‬נגזר מן ַו ִּי ְפ ֹרץ‬
                                                                        ‫ָה ִאישׁ� ‪ 10‬‬

‫‪ 	.39‬ואחר [לח‪:‬ל] ואחר כך ָיצא אחיו אשר על ידו חוט השני וקרא שמו ֹזו ֵר ַח ויוסף‬
                                                                    ‫[לט‪:‬א] ויוסף‬

‫‪ .	40‬הורד אל מצ ַר ִים וקנהו פוטיפר סריס פרעה ראש הקצבים‪ ,‬כלומר הממיתים בסיף‪,‬‬
                                                                      ‫איש מצרי‬

‫‪ 	.41‬מיד הישמעאלים אשר הורידוהו לשם ויהי [לט‪:‬ב] והיה הריבון עם יוסף והיה איש‬
                                              ‫מצליח [והיה בבית אדוניו המצרי]‬

     ‫דף ה‬

                                          ‫עמ’ ב‬

‫‪1‬‏‪ 	.‬וירא [לט‪:‬ג] וראה אדוניו כי הריבון עמו וכל אשר <הוא עו‌>שה בידו הריבון מצליח‬

                                                      ‫‪  10 ......‬וימצא [לט‪:‬ד] ומצא‬  ‫‏‪.	2‬‬
‫יוסף חן‪ ,‬וחסד‪  10 ,‬בעיניו ושירת אותו ו‌< ִמ ָּנהו> על ביתו וכל אשר יש לו �שׂ ם בידו‬  ‫‏‪.	3‬‬

                                                                      ‫ויהי [לט‪:‬ה]‬
‫והיה מאז מינה אותו בביתו ועל כל אשר יש לו !ו!בירך הריבון את בית המצרי‬

                                                                           ‫בגלל‬
‫‏‪ .	4‬יוסף והיה ברכת הריבון בכל אשר יש לו ַב ּבית ו ַב�ּשׂ דה ויעזב [לט‪:‬ו] ועזב כל אשר‬

                                                                          ‫לו ביד‬

                                                           ‫‪ָ ’ 	102‬פ ֶרץ‘ > ثاغر ” ֹפו ֵרץ“‪.‬‬
‫‪ָ ’ 1	 03‬פ ֶרץ‘ > ياسر ”מצליח“ על פי בראשית ל‪:‬מג‪ ,‬ושם בתרגום רס”ג פאיסר אלרגל ”והצליח‪/‬התעשר‬

                                                                                          ‫האיש“‪.‬‬
                                             ‫‪ 	104‬נראה שהמילה המטושטשת תרגום שני ל־’מצליח‘‪.‬‬
‫‪ 1	 05‬התרגום הכפול של ’חן‘ רגיל בטקסטים אלו (למשל להלן נ‪:‬ד ותרגום ב‪2‬‏ משלי יז‪:‬ח) ומשקף‬
 ‫מסורת עתיקת יומין‪ ,‬כנראה ארץ־ישראלית‪ ,‬המשתקפת גם בתרגום נאופיטי‪’ :‬חן‘ > חן וחסד‪.‬‬

‫‪313‬‬
   316   317   318   319   320   321   322   323   324   325   326