Page 323 - הערבית-היהודית הקדומה בכתיב פונטי, חלק א' / בלאו והופקינס
P. 323

‫ת ר ג ו מ י ם ו פ י ר ו ש י ם ב  ב ‬

‫‏‪ .	5‬יוסף ולא ידע א ּתו דבר‪ ,‬והפקיד‪  10 ,‬אלא האו ֶכל אשר הוא או ֵכל ‪ -‬הנהו לא‬
                                                  ‫הפקיד ֹו אצלו‪ ,‬והוא אשתו‪ 10 ,‬‬

‫‪6‬‏‪ 	.‬הוא מתכוון (לזה) ‌ב(מילה) ’או ֶכל‘‪<+ ,‬ויש אומרים שב'אוכל' הוא מתכוון למזון המלך>‪,‬‬
   ‫אבל מזון המלך (הוא) מתחת ידי הממונים  ‪ — 10‬והיה יוסף יפה תואר‪ ,‬והוד‪ ,‬ויפה‬

‫‏‪ 	.7‬מראה ‪<+‬ויהי> [לט‪:‬ז] והיה אחרי הדברים האלה !ו!נשאה אשת אדוניו את עיניה‬
                                                           ‫אל יוסף ואמרה ְש ַכב‬

‫‪8‬‏‪ 	.‬עמי וימאן [לט‪:‬ח] ומי ֵאן ‪<+‬ואמר> לאשת אדוניו הנה אדו ִני לא ָידע א ּתי דבר ממה‬
                                              ‫ש‪ַ <+‬ב>‌ ּבית‪ ,‬כלומר הפקיד אצלי ‪ 10‬‬

‫‏‪ 	.9‬כל מה ש‪ַ <+‬ב>‌ ַּבית‪ ,‬וכל אשר יש לו שם בידי איננו [לט‪:‬ט] אין בבית הזה גדול‬
                                                                 ‫יותר ממני ולא‬

      ‫‪ .	10‬מנע ממני דבר אלא אותך מפני שאת אשתו ואיך אעשה הרעה‪ ,‬הרשעות‪,‬‬

‫‪ .	11‬הגדולה הזאת ואהיה חוטא ‪  11‬לה‘ ויהי [לט‪:‬י] והיה כאשר דיברה ליוסף יום אחרי‬
                                                                   ‫יום ולא שמע‬

‫‪ 	.12‬אליה‪ ,‬ולא קיבל (ש‌)ישכב אצלה שיהיה א ּת ּה ויהי [לט‪:‬יא] והיה כהיום הזה‪ ,‬כלומר‬
                                                           ‫באחד הימים‪! ,‬ו!נכנס‬

‫‪ .	13‬אל הבית כדי שיעשה מלאכתו ואין איש מאנשי הבית שם ַב ּבית ותתפ!ס!הו‬
                                                                 ‫[לט‪:‬יב] ותפ ַס ּת ּו‬

‫‪ 	.14‬בבגדו לאמור ְש ַכב עמי ועזב בגדו בידה ונס ו ָיצא החוצה ויהי [לט‪:‬יג] והיה כאשר‬
                                                                       ‫ראתה כי‬

‫‪ 	.15‬עזב בגדו בידה ונס ו ָיצא ‪  11‬החוצה ותקרא [לט‪:‬יד] !ו!קראה לאנשי ביתה ואמרה‬
                                                                ‫להם לאמור ְראו‬

             ‫‪ 	106‬הבננו וולג = ووّلج "והפקיד" (בלאו‪ ,‬מילון ‪ )782‬כהסבר ל־"ולא ידע אתו דבר"‪.‬‬

‫‪ 	107‬לביטוי ’יאכל לחם‘‪ ,‬לשון נקייה בהוראת ”נשא אישה“‪ ,‬השוו ת"י ורש”י על אתר וכן רש"י שמות‬

                                                                                                            ‫ב‪:‬כ‪.‬‬

‫‪ 	108‬הנוסח קשה‪ .‬השלמנו ותרגמנו לפי הנחתנו שהמחבר מציע שני פירושים לביטוי "הלחם אשר‬

‫הוא אוכל"‪( :‬א) כינוי לבעילת אישה‪( ,‬ב) אכילת מזון ממש‪ .‬אם ההשלמה בכיוון הנכון‪ ,‬ייתכן‬

‫ולא‬  ‫המתרגם‬  ‫הערת‬  ‫באטעם‪.‬‬     ‫=מإ َلח َّىמת”אהצדולימ“ו‪.‬תו (ש‪n‬מ‪o‬א‪t‬י‪eu‬ש‪el‬ל‪t‬ה‪o‬ב‪e‬ין‪m=o‬إل‪o‬ي‪h‬ه)‪":‬אבצאלטו"ע‪,‬םואם‪‬‬  ‫שהדילוג נגרם‬  ‫‪1	 09‬‬
                   ‫כן לפנינו‬                                                                                ‫הבננו ?אליה?‬

                                                                   ‫ציטוט דברי יוסף‪.‬‬

                              ‫‪ 1	 10‬מילולית‪” :‬אהיה כבר חטאתי“ מעין ‪.potentialis perfecti‬‬

‫‪ 1	 11‬התוספת ’ויצא‘ מצויה בכתבי יד אחדים של המקור העברי בעקבות הפסוקים יב‪ ,‬טו; עיינו ‪BHS‬‬

                                                                                                            ‫על אתר‪.‬‬

‫‪315‬‬
   318   319   320   321   322   323   324   325   326   327   328