Page 513 - הערבית-היהודית הקדומה בכתיב פונטי, חלק א' / בלאו והופקינס

‫ם י אי ר מק שאים ו נ לע ים ר בו י חג ‬

‫‪5‬‏‪ .‬היו שש מאות אלף ושלושת אלפים וחמש מאות וח‌<מישים> ‪ 7‬‬
‫‏‪ . 6‬איש‪ ,‬והיה מספר כל בכור בבני ישראל שניים‬

‫‏‪ .7‬ועשרים אלף ומאתים ושבעים ושלושה‪ ,‬שהרי כך אמר‬
‫‏‪ .8‬פקודיהם במספר כל זכר מבן חדש ומעלה שנים ועשרים‬
‫‏‪ . 9‬אלף שלשה ושבעים ומאתים‪ 7 .‬ושישית שש מאות אלף ושלושת אלפים‬
‫‪ .10‬וחמש מאות וחמשים תהיה מאה אלף וחמש מאות ושניים‬
‫‪ . 11‬ותשעים פחות <שליש‪ ,‬ותהיה שישית> בכורות ישראל שלושת אלפים‬
‫‪ .12‬ושבע מאות ושנים עשר ושישית‪ .‬ומגיעה לעשרת אלפים‬

‫‪ . 13‬וחמשים <ותשע> <עשירית ישראל>‪ ,‬כמו שהגיעה למאה‬
‫‪ .14‬אלף וחמש מאות ותשעים ושתים <שישית ישראל>‪.‬‬

‫‪ .15‬ועשירית הבכורות אשר ‪<+‬במחנה> הגיעה ‪<+‬לשלוש מאות> שבעים ואחת‬
‫‪ .16‬וחמישית‪ .‬והיו אנשי בני לוי המשרתים באוהל‬
‫‪ .17‬מועד שמונת אלפים חמש מאות ושמונים‪ 7 .‬ו‪-‬‬
‫‪ .18‬יהיו הבכורות המתאימים להם לפי‬
‫‪ .19‬יחס מספר ישראל אשר במחנה שלוש מאות‬
‫‪ . 20‬ומעלה כמו שהשמיט משה ממספר בני לוי ‪#‬‬

‫דף ג‬ ‫עמ' א‬
‫ושאלת ‪ 8‬על מה שאמר ‪ 8‬שאת כל‬
‫‪1‬‏‪ -‬‏‪5‬א‪ 7 .‬‬
‫ ‏‪5‬ב‪ .‬‬

‫במדבר א‪:‬מו‪.‬‬ ‫‪ 76‬‬
‫לשון הכתוב (במדבר ג‪:‬מג)‪’ :‬ויהי כל בכור זכר במספר שמת מבן חדש ומעלה לפקדיהם שנים‬ ‫‪7 7‬‬

‫ועשרים אלף שלשה ושבעים ומאתים‘‪ .‬הכותב הושפע מהפסוקים כב‪ ,‬לד‪ ,‬לט‪.‬‬ ‫‪7 8‬‬
‫החישוב הוא שיחס כלל בני ישראל אל הבכורות שבהם הוא כיחס בני לוי העובדים באוהל מועד‬ ‫‪ 79‬‬
‫אל בכורותיהם‪ .‬כאמור‪ ,‬מספר כלל בני ישראל הוא ‪ 603,550‬ובכורותיהם ‪ .22,273‬היחס ביניהם‬ ‫‪ 80‬‬
‫הוא ‪ .27.098‬מספר בני לוי העובדים באוהל מועד הוא ‪ .8,580‬לפי אותו היחס היו בין הלויים‬ ‫‪8 1‬‬
‫העובדים ‪ 317‬בכורות‪ ,‬ואלו הם השלוש מאות שהושמטו בבמדבר ג‪:‬לט‪ .‬כדי להקל על החישוב‬
‫במספרים הגבוהים המשיב מחלק אותם בשש ואחר כך בעשר‪ ,‬וזה פותר את ספקותיו של צוקר‬

‫עמ‘ ‪ 79‬בסוף הע‘ *‪.242‬‬
‫במדבר ד‪:‬מח‪.‬‬

‫תרגום השורות ‪1‬‏‪5-‬‏א מובא להלן כמקבילה לדף ה עמ' א שורות ‪.15-12‬‬
‫צוקר ‪4,74‬‏‪.‬‬

‫השוו ויקרא כז‪:‬כו ועיינו להלן‪.‬‬

‫‪505‬‬