Page 514 - הערבית-היהודית הקדומה בכתיב פונטי, חלק א' / בלאו והופקינס
P. 514
ם י אי ר מק שאים ו נ לע ים ר בו י חג
< .6אל>בכורת אלדי יולד לך מן <+אל>בקר ואלגנם לא תציר
.7קדש אנה לרחמן וליס לאחד תום יקול כול
.8בכור לך מן אל גנם ואלבקר צירוה קדש וכול
. 9אנת קודאם ארב אנת וציביאנך אנה קאל אך
. 10בכור אשר יבכר לייי בבהמה לא יקדיש
.11איש א' אם ש' א' ֯ש' לייי הוא תום יקול כל הבכור
. 12אשר יולד ב' ו' ה' תקדיש לייי אלהיך וקאל לפני ייי
.13אלהיך תאכלנו ש' בשנה כיף יכון הדא הונא יקול
.14לא יקדיש איש אתו ותמה קאל תקדיש לייי
.15אלהיך הונא קאל אם שור אם שה לייי הוא {תום} <תמה> 8
. 16קאל תאכלנו שנה בשנה כיף הוא הדא מוכתליף
.1 7אעלם אן יום אכר ִג אלה בני יסראיל מן מצר
.18כאן אמרהום קבל כרו ִגהום מן מצר באיים אן
. 19יצירון כל ב ֯כר קדש לאנה קאל קדש לי כל בכור
. 20פטר :וכאנו ב ֯נ֯י <י>ס ֯ראיל יצירון קדש מן אניס
עמ' ב
. 1ואלבהיים ואלמניזיל ואדיאע והדא ?א?<>. . . . .
. 2אנה קאל איש כי יפלא נדר ב' נ' לייי ו ֯ה<יה ע'>
.3הזכר הדה אל מעני כולה תום דכר וא ֯ם <משדה>
. 4אחזתו יקדיש א' לייי ואם בהמה (ש)[א]שר <יקר'>
85המעתיק פירש ثم/תם של ה־ Vorlageכ־ ُث ّم ”אז“ במקום َث ّم ”שם“; עיינו בשורה הקודמת.
506
