Page 519 - הערבית-היהודית הקדומה בכתיב פונטי, חלק א' / בלאו והופקינס
P. 519
ם י אי ר מק שאים ו נ לע ים ר בו י חג
.19הוא אמר ואכלת את כל העמים 9 ,פירושו #
דף ד
עמ' א
1 . . . . . . .>. .<.>. . .< .ותיאר > < 9
2? .פעם? . . . .יתבאר > <. . .
? ָס> ַתר?. 3 .אמר <. . . . . . . . . . .
.4אחר כך אמר < . . . . . . . . . . . .לא תע>שה מ ָח ֵמץ קרבן 10 ,אחר כך אמר על
5 .חלות לחם חמץ ,על קרבן חמץ ַהקריבו לפני הריבון 10 ,שהרי אמר כל המנחה
.6אשר תקריבו לה' (לא תעשה חמץ) 10 ,אחר כך אמר על חלות לחם חמץ יקריב
!לה‘! ,אחר כך אמר
. 7והקריב ממנו אחד מכל קרבן (תרומה לה‘) 10 .כיצד זאת ,מאחר שכל קרבן
לאלהים הוא?
. 8אמר את קרבני לחמי לאישי 10 ,כל קרבנם לכל מנחתם ( ...אשר ישיבו לי) 10 .
מאחר שכל
9 .הקרבנות לאלהים הם ,זה מה הוא (ר”ל מה כוונת הפסוק) והקריב ממנו אחד מכל
דע שהוא לא אמר אל תקריבו חמץ .הוא .10קרבן?
.11אכן (אף) ציווה להקריב חמץ .מוטל על מי שירא אלהים שיבין
.12וכך ידבר ואחר כך ידבר 10 ,כמו שאמר הכתוב אל תתן את פיך
98שם ז:טז.
99צוקר .11,71השואל רואה סתירה בין הפסוק האוסר הקרבת חמץ לבין הפסוק המתיר הקרבת לחם
חמץ.
1 00השוו שמות כג:יח ,לד:כה.
1 01השוו ויקרא ז:יג-יד.
1 02ויקרא ב:יא.
103שם ז:יג-יד.
104במדבר כח:ב.
1 05שם יח:ט .השואל סבור שהקרבת לחם חמץ היא קרבן כי מקריבים אותו לה‘.
106שמא אין כאן כפל לשם חיזוק אלא נוסח כפול :וכדך יתכלם "וכך ידבר“ ו־ומן בעד יתכלם
"ואחר כך ידבר“ ויש להשמיט אחד מהם .המשיב מוצא לנחוץ לנזוף בשואל ,והשוו לעיל בשורה
14של המקבילה לדף א עמ' ב .11
511
