Page 160 - Peamim 136

‫לשון סובייטית בצורה ובתוכן‬

‫הלטיניזציה (לא רק הגרפית) גזלה מן הבוכארית–היהודית את צורתה הלאומית‬
‫הייחודית‪ .‬אבדן זה בא לידי ביטוי בולט בתפוצתו של העיתון הבוכארי–היהודי‬
‫'באירוקי מיחנת'‪ ,‬אשר ירדה במידה ניכרת לאחר שהושלמה הלטיניזציה‪.‬‬
‫תפוצת העיתון הייתה בשיאה בשנת ‪ ,1933‬ועמדה על ‪ 7,000‬עותקים; בשנת‬
‫‪ ,1935‬השנה האחרונה שפורסמו בה נתוני התפוצה‪ ,‬צנח המספר ל–‪5,000‬‬
‫עותקים‪ .‬נראה כי קהל הקוראים איבד עניין בעיתון‪ ,‬שמעתה לא היה שונה‬
‫בצורתו ובתכניו מן העיתונים האחרים‪ .‬כולם כאחד שימשו שופר לתעמולה‬
‫הסובייטית‪ ,‬ורק לעתים רחוקות פרסמו מאמרים שהיה בהם עניין יהודי מקומי‬

‫מובהק‪29.‬‬
‫לא כאן המקום להיכנס לניתוח מעמיק של התמורות וההתפתחויות שחלו‬
‫בדקדוק ובתחביר של הבוכארית–היהודית בשנות העשרים והשלושים של‬
‫המאה העשרים‪ .‬דוגמה מייצגת אפשר לראות בתמורות הדקדוקיות והתחביריות‬
‫במשפט 'מכונן' ‪' -‬פועלי כל העולם התאחדו'‪ .‬מראשית ימי המשטר הסובייטי‬
‫הייתה חובה להדפיס סיסמה זו בראש כל פרסום‪ ,‬כל עיתון או ספר‪ ,‬שהודפס‬
‫בברית–המועצות‪ .‬על אף מקומה המרכזי לא היה לסיסמה נוסח קבוע‪ ,‬לפחות‬
‫לא בבוכארית–היהודית‪ .‬משנת ‪ 1920‬עד ‪ 1930‬השתנו צורת המשפט‪ ,‬התחביר‬
‫שלו ואוצר המילים המופיע בו לא פחות מעשר פעמים‪ .‬עיקר השינויים (שבעה‬
‫מתוך עשרה) נעשו בטווח של ארבע שנים בלבד‪ ,‬משנת ‪ 1926‬עד ‪( 1930‬ראו‬
‫טבלה ‪ .)3‬מבחינה בלשנית משקפים השינויים מעבר מהשפעות זרות פרסיות‪,‬‬
‫אשר בלטו בבוכארית–היהודית בראשית שנות העשרים של המאה העשרים‪ ,‬אל‬
‫התאג'יכית התיכונה‪ ,‬אשר הייתה נפוצה באזור בוכארה‪ ,‬ואשר עליה החליטה‬

‫להסתמך הוועידה שעסקה בבוכארית–היהודית בשנת ‪30.1930‬‬

‫למשל בסקר שנערך בטשקנט בשנת ‪ 1920‬נמצא כי הקהילה‬
‫היהודית האשכנזית היא קבוצה לאומית משכילה ביותר‪79 .‬‬
‫אחוזים מבני הקהילה ידעו קרוא וכתוב ברוסית‪ ,‬כ–‪ 2‬אחוזים‬
‫יותר משיעורם של בני הקהילה הרוסית בעיר‪ .‬ראו‪ :‬טשקנט‪.‬‬

‫‪ 2 9‬נתוני התפוצה כפי שפורסמו ב'באירוקי מיחנת'‪.‬‬
‫‪ 30‬לדיון בשינויים הדקדוקיים בבוכארית–היהודית ראו‪ :‬רזאק‪.‬‬
‫בראשית שנות השלושים של המאה העשרים היו שש דרכים‬

‫לכתיבת השם סטלין באוזבקית‪ .‬ראו‪ :‬פיירמן‪ ,‬עמ' ‪.128‬‬

‫פ ע מ י ם ‪ ( 1 3 6‬ת ש ע " ג ) ‪159‬‬