Page 115 - מוחמד והיהודים מיכאל לקר
P. 115
התחלת העימות 113
רחב ידיים וחופשי מדמי שכירות .ייתכן בהחלט שהידיעה השתמרה דווקא
בזכות החלק השני שלה ,שיש בו גם דבר הלכה וגם התרסה וביקורת
נגד שניים מן הח'ליפים ה ֻא ַמייםֻ ,מעאוִיה ו ִה ַשאם .הראשון קבע תקדים
כשהקים בשוק של ַמדינה שני מבנים וגבה בהם דמי שכירות .השני הקים
מבנה — ללא ספק גדול ממדים — שבו כלל את השוק ,וגם הוא גבה בו
דמי שכירות .כשהגיעה ל ַמדינה הידיעה על מות הח'ליף ִהשאם ,הבניין
נהרס מיד 213.מכל מקום אנו נזקקים כאן רק לחלק הראשון של הידיעה.
סתם הכתוב ולא פירש למה בעצם הלך מוחמד למקום אחר ,שבו קבע
את השוק .ייתכן שהמקור המצוטט על ידי אבן ַשּבה ( ַעטאא בן יַסאר) לא
רצה להציג את מוחמד כמי שעדיין היה באותו זמן חלש מכדי לכפות את
רצונו( .על כך ראו להלן).
בידיעה אחרת נזכר "שוק הנַּ ַב ִטים" (בערבית סוק אלנַּ ַבט ,או בגרסה
אחרת ,נפוצה יותר :סוק אלנַּביט) .לפי הנסיבות הזהות מדובר באותו מקום
שבו ביקש מוחמד לתחום לעצמו שוק משלו ושנקרא לעיל השוק של בני
ַקיְנֻקאע .המקור הוא אבו ֻא ַסיְד מענף סא ִעדה של ח'זרג':
שליח אללה הלך אל "שוק הנַּ ַב ִטים" ,הביט אליו ואמר :זה אינו
שוק עבורכם .אחר כך חזר אל השוק הזה [כלומר אל המקום שעליו
הכריז ּ ַכשוק של ַמדינה] ,הלך סביבו ואמר :זה השוק שלכם .אסור
להקטין אותו ואסור להטיל בו דמי שכירות214.
ייתכן שהשימוש בשם "שוק הנַּ ַבטים" הוא אנכרוניסטי ושהמקום נקרא
כך לאחר תקופת הנביא .אין מדובר כמובן בנבטים המפורסמים ,משום
שהמילה הערבית "נַּ ַב ִטּי" מציינת עובד אדמה בלי קשר לדתו 215.מסופר
על אדם מענף זֻ ְהרה של ֻקַריְש שנשא לאישה "יהודייה נבטית"ֻ 216.ח ְמראן
בן ַאּבאן ,שנלקח בשבי בבית כנסת במערב עראק והיה אפוא יהודי ,כונה
"עובד אדמה פרסי" ( ִע ְלג' נַּ ַבטּי) 217.מאחר ש"שוק הנַּ ַבטים" מתחלף בשוק
של בני ַקיְנֻקאע מן הידיעה הקודמת ,מדובר לכאורה באותו מקום ממש
שנקרא בשני שמות שונים .ב"שוק הנַּ ַבטים" של ַמדינה ראה סבו–זקנו של
