Page 119 - מוחמד והיהודים מיכאל לקר
P. 119
התחלת העימות 117
ההתנקשות באבן ֻס ַנ ְינה
אבן ֻסנַיְנה ,מיהודי בני חאִרת'ה ,נזכר כבר בסיפור ההתנקשות בּ ַכ ְעּב בן
אל ַא ְשַרף כמי שהריח כביכול את ריח דמו השפוך של ּ ַכ ְעּב למרות המרחק
הגדול בין ביתו לבין מקום ההתנקשות 227.באמצעי ספרותי זה מקשרת
המסורת בין ההתנקשות בּ ַכ ְעּב לבין ההתנקשות באבן ֻסנַיְנה .עם זאת ייתכן
שהקשר בין שתי ההתנקשויות ספרותי בלבד ושאין כאן רצף היסטורי.
במקרה של אבן ֻסנַיְנה לפנינו שוב מסורת משפחתית שמקורה במתנקש
עצמוֻ ,מ ַחיְּצה בן ַמ ְסעוד .אם כן ,זוהי ידיעה מרתקת נוספת מראשית ימי
האסלאם ,אבל כפי שכבר נאמר אין קשר בין קדמות הידיעה ובין מהימנותה.
גם אם אין להטיל ספק ברצח עצמו ,הרי פרטי המעשה אינם ודאיים שהרי
מקורם בבעל הדבר עצמו.
אבן אסחאק מצטט את הסיפור מ" ַמוְ ַלא" או עבד משוחרר של זַיְד בן
ת'אּ ִבת ,שמצטט מצדו את בתו של ֻמ ַחיְּצה .היא מוסרת מפיו של אביה
בלשון עממית רצופת שבועות את הדברים הבאים:
שליח אללה הכריז :כל איש מנכבדי היהודים (מן ִרג'אל יהוד) 228שייפול
בידיכם ,הרגוהוֻ .מ ַחיְּצה התנפל על אבן ֻסנַיְנה ,אחד מסוחרי היהודים
שהיה מבאי ביתם וקיים אתם קשרי מסחר (ּכאן יֻלאּ ִב ֻס ֻהם ויֻּבאיִ ֻע ֻהם),
והרגוֻ .חוַיְּצה בן ַמ ְסעוד [אחיו של ֻמ ַחיְּצה] עדיין לא התאסלם באותו
זמן והיה מבוגר מ ֻמ ַחיְּצה .כאשר [ ֻמ ַחיְּצה] הרגו החל ֻחוַיְּצה מכה אותו
ואומר :אויב אללה ,הרגת אותו! חי אללה ,הרבה מהשומן בבטנך בא
מכספו [של אבן ֻסנַיְנה] .אמרתי [כאן יש מעבר לדיבור ישירֻ ,מ ַחיְּצה
מדבר אלינו בקולו] :חי אללה ,אילו מי שציווה עליי להרוג אותו היה
מצווה עליי להרוג אותך ,הייתי מתיז את ראשך .אמר [ ֻמ ַחיְּצה] :חי
אללה ,הייתה זאת התחלת התאסלמותו של ֻחוַיְּצה .הוא [ ֻחוַיְּצה] אמר:
חי אללה ,אילו ציווה עליך מוחמד להרוג אותי היית הורג אותי? אמר
[ ֻמ ַחיְּצה] :כן ,חי אללה .אמר [ ֻחוַיְּצה] :חי אללה ,דת שהביאה אותך
לידי כך היא מופלאה ( ַל ַעגַ'ּב) .ו ֻחוַיְּצה התאסלם229.
