Page 118 - מוחמד והיהודים מיכאל לקר
P. 118

‫‪ 116‬מיכאל לקר | מוחמד והיהודים‬

‫מתואר במונחים של ַמדינה בתקופה מאוחרת יותר‪ .‬מתברר שבני סא ִעדה‬
                     ‫התלבטו ביחס לבקשתו הלא–שגרתית של מוחמד‪:‬‬

‫הנביא בא לבני סא ִעדה ואמר‪ :‬באתי אליכם לבקש בקשה‪ :‬תנו לי‬
‫את בית הקברות שלכם ואעשה אותו שוק‪ .‬בית הקברות שלהם‬
‫היה בשטח של (מא חאזַת) החצר של אבן אבי ִד'יב עד החצר של‬
‫זַיְד בן ת'אּ ִבת [כלומר בשטח שנכלל לימים בשתי החצרות האלה]‪.‬‬
‫כמה מהם נתנו לו [הסכימו לתת לו את מבוקשו] וכמה נמנעו מלתת‬
‫ואמרו [כלומר המסרבים‪ ,‬כדי להצדיק את עמדתם‪ :‬המקום הוא] בית‬
‫הקברות שלנו והמקום שאליו יוצאות נשותינו לעשות את צורכיהן‪.‬‬
‫אחר כך האשימו אלה את אלה [כלומר היה דין ודברים בין המסכימים‬
‫למסרבים]‪ ,‬הלכו בעקבותיו [של מוחמד]‪ ,‬נתנו לו אותו [את בית‬

                                 ‫הקברות] והוא עשה אותו שוק‪.‬‬

‫התיאור הזה אדיש למדי לכרונולוגיה‪ :‬בעוד זַיְד בן ת'אּ ִבת היה חברו‬
‫של מוחמד‪ ,‬המלומד ִאּ ְבן ַאּבי ִד'יב היה איש הלכה מפורסם שחי במאה‬

                                                            ‫השמינית‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬בעזרת ידיעות שונות שנמצאות מחוץ לביוגרפיה של מוחמד‬
‫ניתן לשחזר באופן כללי התפתחות כלכלית ופוליטית חשובה שקדמה‬
‫להתנקשות בּ ַכ ְעּב בן אל ַא ְשַרף‪ .‬שלושה גורמים חברו לשימור הידיעות על‬
‫השוק‪ :‬השאלה ההלכתית והפוליטית של גביית דמי שכירות בשוק‪ ,‬רצונם‬
‫של זֻּ ַביְר וצאצאיו להנציח את זכר מתנת מוחמד ולבסוף — רצונם של בני‬
‫סא ִעדה להיזכר כמי שהעניקו למוחמד במתנה את בית הקברות שלהם‪ .‬אף‬
‫על פי שתולדות מלחמתו של מוחמד ביהודים לא עמדו כלל על הפרק‪ ,‬זכינו‬
‫במבט נדיר על המלחמה‪ .‬מ"י קיסטר‪ ,‬שכתב בשעתו מאמר פורץ דרך על‬
‫השוק של הנביא‪ ,‬קבע שהפרשה חושפת פן חדש של העימות בין מוחמד‬
‫לבין היהודים ב ַמדינה‪ :‬תחרות מסחרית‪ .‬על חשיבות המסחר בהתבססות‬
‫מוחמד ב ַמדינה תעיד העובדה שסוחרים שנהגו לסחור עם מכה העבירו‬

                                  ‫לאחר ה ִהגְ'רה את מסחרם ל ַמדינה‪226.‬‬
   113   114   115   116   117   118   119   120   121   122   123