Page 128 - josephus_volume_two
P. 128
חבתה שיא פנחס
ושינו בזה מן המנהג הרווח למנות את הכוהן הגדול מאחת מכמה משפחות כהונה מיוחסות .ואולם
הוא מודה ,מן הסתם בעל כורחו ,שהקנאים טענו שהם נסמכים במעשה ההגרלה על 'מנהג עתיק' (ἔθος
.)154( )ἀρχαῖονפנחס היה הכוהן הגדול האחרון ששירת בבית המקדש לפני חורבנו (קדמ' כ .)227
יוספוס
פרק ג בספר הרביעי של מלחמת היהודים מתאר את ראשיתה של המהומה שהתחוללה בירושלים לאחר
נפילת הגליל ובואם של פליטים ולוחמים מן החוץ אל תוך העיר .המהומה הסתיימה בתפיסת השלטון
בידי הקנאים מידי ההנהגה המתונה של ראשית המרד ,שבראשה עמדו הכוהנים הגדולים חנן בן חנן
ויהושע בן גמלא ,ואחרים .אחד העקרונות המעצבים את חלקו הראשון של הפרק הוא עליית הקנאים
בסולם הפשיעה .משוד וגזל הקנאים עוברים למעשי רצח ולבסוף מחללים את כבוד בית המקדש .אפשר
שלעריכת הדברים על פי העיקרון הזה סייעה העובדה שיוספוס לא התמצא ברצף המאורעות ולא ידע
לקבוע את סדרם ואת זמנם המדויק .יוספוס חותם את תיאור מעשי הנבלה של הקנאים בירושלים
בהתקוממות בראשות חנן בן חנן .הסעיפים הקודמים לנאום חנן ,המעודד את המון העם לקום על
הקנאים ,קטועים וחוזרים זה על זה.
)147בעוד רוח נכאים ופחד מתפשטים בעם התעצם טירופם של הללו עד כדי כך שנטלו על
עצמם לבחור את הכוהנים הגדולים )148 .הם ביטלו את יחס המשפחות שמהן מונו הכוהנים
הגדולים בירושה ,ומינו אנשים נעדרי שם וחסרי ייחוס כדי שיהיו שותפים להם בחילול הקודש;
)149כי מן ההכרח שאלה אשר הגיעו למשרת הכבוד הנעלה ביותר בלי להיות ראויים לה
יסורו למשמעתם של מי שהעניקו להם אותה )150 .זאת ועוד :הם סכסכו בין נושאי משרות
השלטון בתככים מתככים שונים ובדיבות שווא ,וניצלו לטובתם את המריבות בין האנשים
שמתפקידם היה לרסנם; עד אשר ,שבעים עד תום ממעשי העוול (שביצעו) בבני אדם ,פנו
ביהירותם נגד האלוהות ונכנסו ברגלים טמאות למקדש )151 .עתה קם העם נגדם בהנהגתו
של חנן ,זקן הכוהנים הגדולים והמיושב בדעתו מכולם ,והוא היה אולי מציל את העיר לו נמלט
אחד .ושמא יש כאן פרט היסטורי ההולם את ניסוחו בפסקה ' :154בהיותם הם עצמם (הקנאים) הקובעים את המשרות', 13
הרומז אולי להגרלה לא כשרה (השוו הר ,זהותו ,עמ' .)40אבל מיד אחר־כך הוא ממשיך' :זימנו את אחד ממשמרות 1 4
הכהונה [הגדולה] ...במקרה נפל הפור ( ,')λαγχάνει ἀπὸ τύχηςוכו' .ואולי ביקש לקצר ולהבליע את כל העניין ,שיוצא
ממנו שנהגו לפי מנהג עתיק .ושמא זימנו גם את המשמר/בית אב בגורל .ראו יהושע ז ;18-16שמואל א י .21-20
מהניסוח של יוספוס ,שהקנאים הפרו במעשה זה את 'הנוהג המקובל' (] ,)τοῦ βεβαιοτέρου [νόμουנשמעת ההצדקה
הקנאית למעשה ההגרלה :השיטה ה'מקובלת' (ולא 'עתיקה') צריכה להיבטל מפני המנהג העתיק .המנהג למנות את
הכוהן הגדול בגורל נזכר בשני פיוטים שמביא ליברמן ,תוספתא כפשוטה ,ד ,עמ' .721הוסיפו על אלה את השורות
אצל בר און ,הטלת גורלות ,עמ' ,194הערה ;142פליישר ,תשלום ,עמ' .201לפי הפיוטים נערכת הפלת הגורל לפני יום
הכיפורים .מתאים לכך שסיפור המינוי של פנחס נמצא במסכת כפורים בתוספתא .בין הפיוטים לבין סיפור פנחס ומדרש
ויקרא כא 10שבתוספתא/ספרא יש מגע מסוים .לדוגמה' :גורל יטילו לגדל סגן'; 'יעלסו בגורל איש כוח' (יוסי בן יוסי);
'מגדולי מטהו מיהרו לגדלו' (פיוט מן הגניזה) .מגע זה מחליש את הערכת עדות הפיוטים כעדות עצמאית שאינה תלויה
בתוספתא/ספרא .השוו קנוהל ונאה ,מילואים וכיפורים ,עמ' ,20-19הערה .8בכל זאת קשה להאמין שהפיוטים היו
משלבים מינוי של כוהן גדול בגורל בסדר העבודה ליום הכיפורים רק על סמך מעשה פנחס.
השוו הערות ת'קרי ,מהדורת לוב ,על הפסקאות ;131 ,130וראו פרייס ,ירושלים במצור ,עמ' 213ואילך.
667
