Page 125 - josephus_volume_two
P. 125
רחש ןב ריאמ
שונות מתוך מאגר המסורות ולצרפן זו לזו 2 .השאלה שנידונה בפרק זה הייתה :האם ובאיזה אופן
הושפעו סיפורים אלו מחייו ומספריו של פלאוויוס יוספוס? אך טבעי הוא ,שהואיל וחכמים ויוספוס
מספרים על החורבן ,נמצא נקודות קרבה וזיקה ביניהם ,לא מפני שזה הכיר את זה ,אלא מפני שהן זה
והן זה היו עדים לאותו האירוע .ואכן במהלך הפרק נידונו נקודות משותפות רבות בין סיפורי החורבן
התלמודיים לתיאורי יוספוס ,כמו גם לתיאורי התקופה של היסטריונים יוונים ורומים .ואולם בפרק זה
ביקשתי לבדוק ,האם בספרות חז"ל יש ביטוי להיכרות עם יוספוס דווקא .והנה על אף הדמיון בנקודות
שונות ,אי אפשר להראות שסיפורי חכמים נובעים מקריאה או היכרות עם מפעלו הספרותי של יוספוס,
לכל היותר ניתן לומר שדמותו של המצביא־ההיסטוריון ומעשיו היוו מקור השראה לסיפור הנבואה
על התקסרות אספסיינוס 2 .עם זאת ,סיפורו האישי של יוספוס לא השפיע באופן מכריע על סיפורי
החורבן .אם אצל יוספוס הנבואה היא רגע מפנה אישי וספרותי ,הרי במרבית הגרסות ליציאת ריב"ז
הנבואה אינה במוקד העלילה.
אמנם בתלמוד הבבלי תופסת הנבואה לאספסיינוס מקום מרכזי יותר ,ועמדתי על הקשרים שטווה
התלמוד בין הנבואה לחוליות המוקדמות והמאוחרות בסיפור יציאת ריב"ז מירושלים ,אבל אליבא
דאמת לא הנבואה היא שעניינה את הבבלי ,אלא מתנותיו של אספסיינוס 2 .על בקשותיו של ריב"ז
מובאת ביקורת משמו של ר' עקיבא או רב יוסף ,אך התלמוד מסביר כי אלה היו ה'הצלה פורתא' שלשמה
יצא ריב"ז מירושלים ,וכך נוצר הקשר בין ראשית הסיפור לסופו .אם כן ,גם בתלמוד הבבלי הנבואה אינה
באה לשמה ,אלא היא משועבדת למתנותיו של אספסיינוס .המודעות של הבבלי למרכזיותן וחשיבותן
של מתנות אלו מסיבות תרבותיות ואידאולוגיות היא שגרמה לעיצוב מחדש של הנבואה במסגרת
הסיפור 2 .לא כן יוספוס .לדידו הנבואה היא נקודת השיא של חייו ולאורה הוא ימשיך לפעול ,להטיף
ולכתוב .אבל בעבור חכמים השמועות על מפקד הגליל היו רק חוט נוסף שאותו ארגו מספרים שונים
בזמנים שונים בעלי נטיות אידאולוגיות וספרותיות שונות ומגוונות לתוך סיפורם על ימיה האחרונים
של ירושלים 2 .
2 15עמדתי בהרחבה על המתח שבין החוליות השונות של סיפור החורבן באיכ"ר ובבבלי ,אך הדברים הללו נכונים גם לאדר"נ.
אלון טען שמיקום הנבואה לפני המתנה בנו"ב הוא שיבוש של מסורת נו"א ,הגורסת שאספסיינוס העניק לריב"ז את
המתנות בשל נאמנותו לקיסר (לעיל ,הערה .)177יש להוסיף על כך את המתח הקיים בשני הנוסחים בין הקרבה היחסית
של ריב"ז למורדים לבין הצורך להוציאו בארון ,והוויכוח עם השומרים (לעיל ,ליד הערה .)71
216כיצד הגיעו הסיפורים והשמועות על יוספוס לאוזני החכמים הוא עניין אחר שאפשר להעלות לגביו רק השערות.
217אלון מחקרים ,א ,עמ' ,219הערה 3ציין שהחוקרים שראו במתנת יבנה את העיקר בנו את טיעונם על התלמוד הבבלי
דווקא .לכך מסכימה גם ישראלי־טרן ,אגדות חורבן ,עמ' .97-96זוהי כמובן גם שיטתו של רובינשטיין ,שרואה בסיפור
יציאת ריב"ז סיפור מופת לשאלת האחריות המנהיגותית ,וראו במיוחד דברי הסיכום שלו ,סיפורים תלמודיים ,עמ'
.169-168בויארין ,מצדה ,עמ' ,324-321הרחיק לכת וטען שסיפור יציאת ריב"ז (כפי שהוא בבבלי) מהווה בה בעת
סיפור יסוד ליהדות הרבנית וסיפור שמתנגד לאתוס מצדה.
218שרמר ,היסטוריוגרפיה סתמאית ,עמד על עצמתה של האגדה בעיני הדורות הבאים והשפעתה על המחקר ההיסטוריוגרפי
כאגדת ייסוד של התרבות הרבנית.
2 19על הערכים האידאולוגיים והמציאות ההיסטורית המשתנה שהשפיעו על סיפורי החורבן השונים ראו במיוחד ישראלי־
טרן ,אגדות החורבן ,עמ' ;102-96צפתמן ,ראש וראשון ,עמ' .106-105אשר לדגמים ספרותיים ששימשו בסיפור יציאת
ריב"ז ראו טרופר ,ריב"ז.
664
