Page 125 - josephus_volume_two
P. 125

‫רחש ןב ריאמ‬

‫שונות מתוך מאגר המסורות ולצרפן זו לזו‪   2 .‬השאלה שנידונה בפרק זה הייתה‪ :‬האם ובאיזה אופן‬
‫הושפעו סיפורים אלו מחייו ומספריו של פלאוויוס יוספוס? אך טבעי הוא‪ ,‬שהואיל וחכמים ויוספוס‬
‫מספרים על החורבן‪ ,‬נמצא נקודות קרבה וזיקה ביניהם‪ ,‬לא מפני שזה הכיר את זה‪ ,‬אלא מפני שהן זה‬
‫והן זה היו עדים לאותו האירוע‪ .‬ואכן במהלך הפרק נידונו נקודות משותפות רבות בין סיפורי החורבן‬
‫התלמודיים לתיאורי יוספוס‪ ,‬כמו גם לתיאורי התקופה של היסטריונים יוונים ורומים‪ .‬ואולם בפרק זה‬
‫ביקשתי לבדוק‪ ,‬האם בספרות חז"ל יש ביטוי להיכרות עם יוספוס דווקא‪ .‬והנה על אף הדמיון בנקודות‬
‫שונות‪ ,‬אי אפשר להראות שסיפורי חכמים נובעים מקריאה או היכרות עם מפעלו הספרותי של יוספוס‪,‬‬
‫לכל היותר ניתן לומר שדמותו של המצביא־ההיסטוריון ומעשיו היוו מקור השראה לסיפור הנבואה‬
‫על התקסרות אספסיינוס‪   2 .‬עם זאת‪ ,‬סיפורו האישי של יוספוס לא השפיע באופן מכריע על סיפורי‬
‫החורבן‪ .‬אם אצל יוספוס הנבואה היא רגע מפנה אישי וספרותי‪ ,‬הרי במרבית הגרסות ליציאת ריב"ז‬

                                                                               ‫הנבואה אינה במוקד העלילה‪.‬‬
‫אמנם בתלמוד הבבלי תופסת הנבואה לאספסיינוס מקום מרכזי יותר‪ ,‬ועמדתי על הקשרים שטווה‬
‫התלמוד בין הנבואה לחוליות המוקדמות והמאוחרות בסיפור יציאת ריב"ז מירושלים‪ ,‬אבל אליבא‬
‫דאמת לא הנבואה היא שעניינה את הבבלי‪ ,‬אלא מתנותיו של אספסיינוס‪   2 .‬על בקשותיו של ריב"ז‬
‫מובאת ביקורת משמו של ר' עקיבא או רב יוסף‪ ,‬אך התלמוד מסביר כי אלה היו ה'הצלה פורתא' שלשמה‬
‫יצא ריב"ז מירושלים‪ ,‬וכך נוצר הקשר בין ראשית הסיפור לסופו‪ .‬אם כן‪ ,‬גם בתלמוד הבבלי הנבואה אינה‬
‫באה לשמה‪ ,‬אלא היא משועבדת למתנותיו של אספסיינוס‪ .‬המודעות של הבבלי למרכזיותן וחשיבותן‬
‫של מתנות אלו מסיבות תרבותיות ואידאולוגיות היא שגרמה לעיצוב מחדש של הנבואה במסגרת‬
‫הסיפור‪   2 .‬לא כן יוספוס‪ .‬לדידו הנבואה היא נקודת השיא של חייו ולאורה הוא ימשיך לפעול‪ ,‬להטיף‬
‫ולכתוב‪ .‬אבל בעבור חכמים השמועות על מפקד הגליל היו רק חוט נוסף שאותו ארגו מספרים שונים‬
‫בזמנים שונים בעלי נטיות אידאולוגיות וספרותיות שונות ומגוונות לתוך סיפורם על ימיה האחרונים‬

                                                                                                ‫של ירושלים‪  2 .‬‬

‫‪ 2	 15‬עמדתי בהרחבה על המתח שבין החוליות השונות של סיפור החורבן באיכ"ר ובבבלי‪ ,‬אך הדברים הללו נכונים גם לאדר"נ‪.‬‬
‫אלון טען שמיקום הנבואה לפני המתנה בנו"ב הוא שיבוש של מסורת נו"א‪ ,‬הגורסת שאספסיינוס העניק לריב"ז את‬
‫המתנות בשל נאמנותו לקיסר (לעיל‪ ,‬הערה ‪ .)177‬יש להוסיף על כך את המתח הקיים בשני הנוסחים בין הקרבה היחסית‬

                             ‫של ריב"ז למורדים לבין הצורך להוציאו בארון‪ ,‬והוויכוח עם השומרים (לעיל‪ ,‬ליד הערה ‪.)71‬‬
      ‫‪ 	216‬כיצד הגיעו הסיפורים והשמועות על יוספוס לאוזני החכמים הוא עניין אחר שאפשר להעלות לגביו רק השערות‪.‬‬
‫‪ 	217‬אלון מחקרים‪ ,‬א‪ ,‬עמ' ‪ ,219‬הערה ‪ 3‬ציין שהחוקרים שראו במתנת יבנה את העיקר בנו את טיעונם על התלמוד הבבלי‬
‫דווקא‪ .‬לכך מסכימה גם ישראלי־טרן‪ ,‬אגדות חורבן‪ ,‬עמ' ‪ .97-96‬זוהי כמובן גם שיטתו של רובינשטיין‪ ,‬שרואה בסיפור‬
‫יציאת ריב"ז סיפור מופת לשאלת האחריות המנהיגותית‪ ,‬וראו במיוחד דברי הסיכום שלו‪ ,‬סיפורים תלמודיים‪ ,‬עמ'‬
‫‪ .169-168‬בויארין‪ ,‬מצדה‪ ,‬עמ' ‪ ,324-321‬הרחיק לכת וטען שסיפור יציאת ריב"ז (כפי שהוא בבבלי) מהווה בה בעת‬

                                                                  ‫סיפור יסוד ליהדות הרבנית וסיפור שמתנגד לאתוס מצדה‪.‬‬
‫‪ 	218‬שרמר‪ ,‬היסטוריוגרפיה סתמאית‪ ,‬עמד על עצמתה של האגדה בעיני הדורות הבאים והשפעתה על המחקר ההיסטוריוגרפי‬

                                                                                             ‫כאגדת ייסוד של התרבות הרבנית‪.‬‬
‫‪ 2	 19‬על הערכים האידאולוגיים והמציאות ההיסטורית המשתנה שהשפיעו על סיפורי החורבן השונים ראו במיוחד ישראלי־‬
‫טרן‪ ,‬אגדות החורבן‪ ,‬עמ' ‪ ;102-96‬צפתמן‪ ,‬ראש וראשון‪ ,‬עמ' ‪ .106-105‬אשר לדגמים ספרותיים ששימשו בסיפור יציאת‬

                                                                                                         ‫ריב"ז ראו טרופר‪ ,‬ריב"ז‪.‬‬

                                                                                                                                  ‫‪664‬‬
   120   121   122   123   124   125   126   127   128   129   130