Page 130 - josephus_volume_two
P. 130

‫חבתה שיא פנחס‬

     ‫שחזור מדויק של הרצף לפני שילוב סיפור ההגרלה אינו אפשרי‪ ,‬אך נראה שהיה צריך להיות בערך‬
     ‫כך‪ ]...[' :‬הם פנו ביהירותם נגד האלוהות ונכנסו ברגלים טמאות למקדש (‪150‬ב) והפכו את היכל אלוהים‬
     ‫למבצרם ובית המקדש היה למושב שלטונם העריץ (‪151( )τυραννεῖον‬ב)‪ .‬בעזות מצח זו שלהם לא‬
     ‫עמד כוח הסבל של העם‪ ,‬והכל היו להוטים כמו לשם הפלה של שלטון עריצות (‪ ... .)τυραννίδος‬גם‬
     ‫הכוהנים הגדולים הנכבדים ביותר‪ ,‬יהושע בן גמלא וחנן בן חנן‪ ,‬הוכיחו מאוד את העם באסיפות על‬
     ‫אדישותו ועוררו אותו לקום נגד הקנאים' וכו' (‪ 158‬ואילך)‪ .‬יוספוס הכניס את מעשה ההגרלה באמצע‬
     ‫תיאור הקורות הללו וכפל את הסוף‪ ,‬ההתקוממות בהנהגת חנן‪ ,‬שתופיע לבד ממקומה הטבעי (‪158‬‬
     ‫ואילך) גם לפני מעשה ההגרלה (‪151‬א)‪ .‬את המאמר על כניסת הקנאים אל בית המקדש‪ ,‬שמקומו בשלב‬
     ‫האחרון לפני ההתקוממות‪ ,‬הוא קרע לשניים‪ :‬את חלקו הראשון של הקטע השאיר במקומו הטבעי‪ ,‬לפני‬
     ‫ההתקוממות בהנהגת חנן (‪151‬א)‪ ,‬ואת חלקו השני העתיק ממקומו‪ ,‬כך שישמש כיחידת מעבר למעשה‬

                                                                                  ‫המינוי בגורל של הכוהן הגדול‪   .‬‬
     ‫עדות אחרת לעצמאותו היסודית של סיפור ההגרלה היא‪ ,‬שאפשר להראות כי צירוף הסיפור לרצף‬
     ‫האירועים בפרק הוא מאוחר מחיבור הנאום של חנן בן חנן (‪ 163‬ואילך)‪ .‬בנאומו חנן סוקר את פשעי‬
     ‫הקנאים (‪ .)171-168‬סקירתו תואמת את סידור הפרק המתאר את רצף פשעי הקנאים מן הקל אל הכבד‪.‬‬
     ‫את פנייתו של חנן אל העם אפשר לסכם במילים אלה‪ :‬לאחר שקיבלתם בשתיקה את עליית הקנאים‬
     ‫בסולם הפשיעה‪ ,‬עתה הם הגיעו אל מדרגת הפשע העליונה‪ ,‬התבצרות בטומאה בבית המקדש‪ .‬כיצד‬
     ‫תוכלו לשתוק אל מול חילול הקודש הזה? החומרה העליונה בפשעי הקנאים שסוקר חנן היא אפוא‬
     ‫התבצרותם בבית המקדש (‪ ,)191 ,183 ,181 ,172-171 ,163‬והוא אינו מציין בסדרת הפשעים את בחירת‬
     ‫הכוהן הגדול‪    .‬חיסרון זה מובן אם נניח שרצף מאורעות הפרק שקדם לחיבור הנאום עדיין לא כלל את‬
     ‫הסעיפים ‪ .157-152‬בלי סעיפים אלה מינוי הכוהן הגדול (‪ )149-147‬נמנה אמנם עם פשעי הקנאים‪ ,‬אך‬
     ‫הפשע החמור ביותר‪ ,‬שבו מתחילה ההתקוממות הן מצד העם והן מצד חנן‪ ,‬הוא כניסת הקנאים לבית‬
     ‫המקדש בטומאה והתבצרותם שם (‪ ;151-150‬וראו השחזור לעיל)‪ ,‬וזה בהתאמה לחומרה האחרונה‬
     ‫של נאום חנן‪ .‬ואולם לאחר שילוב הפסקאות ‪ 157-152‬באה בחירת הכוהן הגדול בגורל כשלב הסיום‬
     ‫בסולם פשעי הקנאים‪ ,‬שאחריה אנו קוראים‪' :‬בעזות מצח זו שלהם לא עמד כוח הסבל של העם' וכו'‬

     ‫על ידי עקירה זו נוצרה היחידה המדומה ‪ ,151‬המספרת כיצד התבצרו הקנאים במקדש 'מפני התפרעויות העם'‪ ,‬כשלמעשה‬                        ‫‪1	 7‬‬
     ‫לפי שחזורנו לעיל הסדר הפוך‪ :‬תחילה קבעו הקנאים את מבצרם במקדש ורק אחר־כך התקומם העם‪ .‬להסבר אחר‬                                 ‫‪	18‬‬
     ‫לחזרה בתיאורו של יוספוס ראו פרייס‪ ,‬ירושלים במצור‪ ,‬עמ' ‪ .218-217‬לדעתו יוספוס הביא תחילה את ראשי הפרקים‬
     ‫ואחר־כך את פרטיהם‪ .‬אך אין בשיטה זו הסבר מספק לקיטוע ולאי הסדר השולט בתיאור‪ .‬חוקרים אחרים פתרו את‬
     ‫הכפילות בעזרת ההנחה שלשון הרבים‪ ,‬הכוהנים הגדולים (‪ ,)149-147‬מתייחסת לממונים למשרות בכירות במקדש‪,‬‬
     ‫ולמעשה רק בסיפור ההגרלה מסופר על מינוי הכוהן הגדול‪ .‬ראו גרץ‪ ,‬מסעות‪ ,‬עמ' ‪ ;194-193‬קלוזנר‪ ,‬היסטוריה‪ ,‬ה‪ ,‬עמ'‬
     ‫‪ ;208‬אלון‪ ,‬מחקרים‪ ,‬א‪ ,‬עמ' ‪ ,72‬המוסיף בהסתייגות‪' :‬אלא שפרשה זו כולה נראית סדורה שלא במקומה ומעורבבת';‬
     ‫מישל ובאורנפיינד‪ ,‬מלחמת היהודים‪ ,‬ב‪ ,‬עמ' ‪ .210‬אך לשון הרבים חוזרת גם בדברי ההקדמה למעשה ההגרלה‪' :‬העזו‬
     ‫למנות את הכוהנים הגדולים בגורל' (‪ .)153‬מסיפור ההגרלה אין הצדקה ללשון הרבים בפתיחה וייתכן מאוד שתפקידה‬
     ‫לעמעם את המתח בין סיפור זה לבין התיאור הראשון (‪ .)149-147‬כמו כן אפשר שלשון הרבים בכלל‪ ,‬בפסקה ‪153‬‬
     ‫ובתיאור הראשון (‪ ,)149-147‬מכוונת להעצים את פשע הקנאים על ידי הפיכת מקרה אחד לפעילות קבועה‪ .‬ראו גם‬

                                                                                                  ‫ביכלר‪ ,‬הכוהנים ועבודתם‪ ,‬עמ' ‪.42‬‬
     ‫בראש נאומו חנן אומר על עצמו‪' :‬אני העוטה את בגד הכוהן הגדול' (‪ .)164‬כאן היה מתבקש שישלים את הדיבור‬
     ‫בהתייחסות לכוהן שעלה בגורל על ידי הקנאים‪ ,‬אך כאמור עניין זה אינו מופיע‪ .‬מינוי הכוהן הגדול חסר גם בתלונת העם‬
     ‫לפני נאום חנן‪ .‬העם המתכנס לאספה מתלונן 'על ההשתלטות על המקומות הקדושים ועל מעשי השוד והרצח' (‪.)162‬‬

‫‪669‬‬
   125   126   127   128   129   130   131   132   133   134   135