Page 129 - josephus_volume_two
P. 129

‫ץרב הנפד‬

‫מידי הקושרים (עליו)‪ .‬אך הם הפכו את היכל אלהים למבצרם ולמקלט מפני התפרעויות העם‪,‬‬
                                                       ‫ובית המקדש היה למושב שלטונם העריץ‪.‬‬

‫אחר הדברים האלה בא הסיפור על הגרלת הכהונה הגדולה (‪ .)157-152‬אחריו יוספוס מספר על ראשית‬
‫התעוררות העם נגד הקנאים‪ ,‬על נאום חנן באספה ולבסוף על התגייסות העם לקרב בהנהגת חנן (‪158‬‬
‫ואילך)‪ .‬בשלושה מקומות בקטעים אלה יוספוס קוטע את מהלך תיאורו וחוזר ומספר קצת אחר־כך את‬
‫אותו המעשה לצורך השלמת פרטיו‪ .‬החזרה הבולטת ביותר היא על המעשה‪( :‬א) כיצד מינו הקנאים‬
‫כוהן גדול (‪ ,)157-152 ;149-147‬אך גם לפני אותו המעשה ואחריו יש קיטוע או חזרה בשני עניינים‪:‬‬
‫(ב) כיצד נכנסו הקנאים לבית המקדש וקבעו שם את משכנם (‪150‬ב; ‪151‬ב); (ג) כיצד התקומם העם‬

                                                       ‫בהנהגת חנן בן חנן נגד הקנאים (‪151‬א; ‪ 158‬ואילך)‪.‬‬
‫האופי העצמאי של כל אחד מתיאורי המינוי של הכוהן הגדול בולט‪ .‬בעיקרה מציגה כל אחת משתי‬
‫היחידות (‪ )157-152 ;149-147‬תיאור שלם העומד בפני עצמו‪ .‬אמנם יוספוס מנסה להציג את החזרה‬
‫לעניין מינוי הכוהן הגדול בפסקה ‪ 152‬כחזרה לצורך השלמת פרטי המקרה ומבקש לעמעם את אופיו‬
‫העצמאי של התיאור בעזרת הניסוח 'כפי שאמרנו' (‪ ,)153‬המציג את הפרשה כהרחבה של העניין שנדון‬
‫לפני כן‪ ,‬אך קשה לראות בסעיף ‪ 153‬את המשכו הטבעי של מה שסופר בפסקאות ‪ .149-147‬ראשית‬
‫תמוה המרחק בין שני התיאורים‪ ,‬כלומר העובדה שבין התיאור הראשון (‪ )149-147‬ובין מה שצריך‬
‫להיות המשכו של התיאור מפרידים שני הסעיפים ‪ ,151 ,150‬המפליגים הרבה הלאה בתיאור הקורות‪,‬‬
‫ואחריהם הסיפור חוזר אחורה‪ .‬גם בין התיאורים עצמם ניכרת אי־התאמה‪ .‬בתיאור הראשון (‪)149-147‬‬
‫מדובר בבחירה ומינוי סתם‪ ,‬והרושם הוא אפוא שהקנאים בחרו בעצמם את מי למנות‪ ,‬ובבחירה זו‬
‫ב'אנשים נעדרי שם וחסרי ייחוס כדי שיהיו שותפים להם בחילול הקודש' מתבטא פשעם‪ .‬לעומת זה‬

            ‫התיאור השני (‪ )157-152‬הוא סיפור על הגרלת הכהונה הגדולה בין כוהני אחד המשמרות‪.‬‬
‫אם כן‪ ,‬אין הסעיפים ‪ 157-152‬משלימים את הסעיפים ‪ .149-147‬סיפור המינוי בהגרלה של פנחס‬
‫הוא ידיעה עצמאית ששילב יוספוס ברצף הפרק‪    .‬השערה זו מסתייעת בראיה נוספת‪ ,‬שכן שילוב סיפור‬
‫ההגרלה זעזע קצת את שלד היסוד של המאורעות שסביב הסיפור הזה‪ .‬היחידה הטבעית המתארת את‬
‫עליית הקנאים בסולם הפשיעה מסתיימת כאמור בהתקוממות העם בהנהגת חנן בן חנן‪ .‬יוספוס שומר‬
‫על מקצת מסיום היחידה לפני שילוב מעשה המינוי בהגרלה‪' :‬עתה קם העם נגדם בהנהגתו של חנן' וכו'‬
‫(‪151‬א)‪ ,‬והוא שב וחוזר לאותו עניין לאחר הקטע המשולב‪' :‬בעזות מצח זו שלהם לא עמד כוח הסבל‬
‫של העם‪ ...‬גם הכוהנים הגדולים הנכבדים ביותר‪ ,‬יהושע בן גמלא וחנן בן חנן‪ ,‬הוכיחו מאוד את העם‬
‫באסיפות על אדישותו ועוררו אותו לקום נגד הקנאים'‪ .‬ולאחר התכנסות העם ונאום חנן באספה‪' :‬העם‬
‫קרא ש‌(חנן) יוביל אותם נגד האנשים שקרא לצאת נגדם‪ ,‬וכל אחד ואחד היה מוכן ומזומן להיות ראשון‬
‫אל מול פני הסכנה' (‪ 158‬ואילך)‪ .‬נמצא ששילוב סיפור ההגרלה ברצף הפרק מובחן בשני סימנים ידועים‬

    ‫לשילוב מקורות חיצוניים‪ :‬הפרת סדר הזמנים וחזרה על אותו עניין לפני הקטע המשולב ואחריו‪   .‬‬

‫השוו הערת ת'קרי‪ ,‬מהדורת לוב‪ ,‬על פסקה ‪ .148‬אמנם ברור שיוספוס לא הביא ידיעה זו בצורתה המקורית‪ ,‬ואגב הניסיון‬   ‫‪	15‬‬
                              ‫לעמעם את המתח בינה לבין הפסקאות ‪ 149-147‬הוא גם מגייסה לשם קטרוג על הקנאים‪.‬‬    ‫‪	16‬‬

‫שיטת השילוב הזאת מזכירה את 'החזרה המקשרת' המקראית‪ .‬לאחר ששילב את הקטע חוזר העורך על הפסוק האחרון‬
‫של היחידה שלפני הקטע המשולב‪ .‬ראו למשל בראשית לט ‪ 1‬החוזר אל לז ‪ .36‬ואצל יוספוס‪ :‬קדמ' יד ‪ 25‬החוזר אל ‪,21‬‬

         ‫וקדמ' יז תחילת ‪ 167‬החוזר אל סוף ‪ .164‬ראו גם הערך גפן־גן של זהב בבית המקדש‪ ,‬ובמבוא לכרך א‪ ,‬ד‪ ,8‬ה‪.1‬‬

                                                                                                                               ‫‪668‬‬
   124   125   126   127   128   129   130   131   132   133   134