Page 131 - josephus_volume_two
P. 131
ץרב הנפד
( 158ואילך) ,ובכך מתחילה ההתעוררות נגד הקנאים .אם התיאור שעמד לפני יוספוס בשעה שחיבר
את נאום חנן כלל כחומרה אחרונה את עניין ההגרלה ( ,)157-152אזי השמטתו מנאום התוכחה של
חנן אינה מובנת.
מסורת חז"ל
בספרות התנאית (תוספתא ,כפורים א ,ו; ספרא אמור ,פרשה ב ,א) נזכר מינויו של פנחס לכהונה הגדולה
בקשר למדרש הפסוק 'והכוהן הגדול מאחיו' (ויקרא כא .)10אם הכוהן חסר עושר יתגדל בממון על
ידי אחיו הכוהנים .פנחס סתת היה והלכו אחריו גזברים ואמרכלים וגדלוהו בממון במחצב .ר' חנניה
בן גמליאל חולק' :לא סתת היה' אלא איכר' ,והלא חתנינו היה' .במיוחס לר"ש משאנץ מפרש" ' :והלא
חתנינו היה" :אנו בקיאין בו יותר" .אלא חורש היה" :ולשם הביאו לו ממון וגדלוהו' .אבל נראה שמאמר
ר' חנניה' :והלא חתנינו היה ומצאוהו כשהוא חורש' מכוון להתנגדות רחבה יותר מסתם משלח ידו של
פנחס .ר' חנניה מתכוון לשלול הן את מעמדו החברתי הנמוך של פנחס ,שהרי התחתן בבית הנשיא,
והן את מעמדו הכלכלי הנמוך ,שהרי בעל אדמה היה ומצאוהו חורש את אדמתו .פירוש זה מתחזק מן
ההשוואה לאלישע החורש את שדהו בשנים עשר צמדים .שטח הנחרש בשנים עשר צמדי בקר הוא
שדה רחב ידיים ,ובעליו איננו עני .
ר' חנניה מתאר אפוא תמונה אחרת למינוי פנחס לכהונה גדולה .כאלישע היה פנחס בעל אדמה
שהתגורר בכפר ,ובאו אחיו הכוהנים לחלקת שדהו למנותו לפי הדוגמה של אלישעַ ' :וֵּי ֶלְך ִמָּׁשם (אליהו)
ַוִּי ְמ ָצא ֶאת־ ֱא ִלי ָׁשע ֶּבן־ ָׁש ָפט ְוהּוא חֵֹרׁש ְׁש ֵנים־ ָע ָׂשר ְצ ָמ ִדים ְל ָפ ָניו ְוהּוא ִּב ְׁש ֵנים ֶה ָע ָׂשר ַוַּי ֲע ֹבר ֵא ִלָּיהּו ֵא ָליו
ַוַּי ְׁש ֵלְך ַא ַּד ְרּתֹו ֵא ָליו' (מלכים א יט .)19אפשר גם שאין לנתק את השלכת אדרת אליהו שבסוף הפסוק,
שסימנה את הפיכת אלישע לנביא ,מתמונת המינוי שמתאר ר' חנניה .חכם זה אינו מבטל רק את תחילת
המעשה' ,מצאוהו כשהוא חוצב' ,אלא גם את סופו' ,ומילאו עליו את המחצב דינרי זהב' ,שהרי לא עני
היה ,והוא מעמיד התחלה וסוף אחרים במקומם :מצאוהו כשהוא חורש והשליכו אליו את האדרת .ואולי
כוונת השלכת האדרת לתיאור הקרוב ליוספוס ,המבליט את הלבשתו של פנחס הכוהן ההדיוט בבגדי
כהונה גדולה' :הלבישוהו ...ושמו עליו את בגד הקדש' (κατεκόσμουν... τήν τ’ ἐσθῆτα περιτιθέντες
.)156( )τὴν ἱεράν
במסורת התנאית שתי דעות על אישיותו של פנחס .לפי ראש האגדה סתת עני היה ,ולפי ר' חנניה
בן גמליאל -כפרי בעל אדמה היה .הכוהן החורש את אדמתו מתאים לאיש הכפר שמתאר יוספוס
לפירוש דומה לדברי ר' חנניה ראו בר און ,הטלת גורלות ,עמ' .196 1 9
אפשר אפוא שר' חנניה אינו מנתק את המקרה של פנחס ממדרש ויקרא כא ,10אלא מציע פירוש אחר לפי המשך הפסוק: 2 0
' ְו ַהּ ֹכ ֵהן ַהָּגדֹול ֵמ ֶא ָחיו ֲא ֶׁשר־יּו ַצק ַעל־ ֹראׁשֹו ֶׁש ֶמן ַה ִּמ ְׁש ָחה ּו ִמֵּלא ֶאת־ ָידֹו ִל ְלּ ֹבׁש ֶאת־ ַה ְּב ָג ִדים' .בתנחומא (הנדפס אמור,
ד; בובר ,אמור ,ו) מיד לאחר מעשה המינוי של פנחס ,המופיע אמנם בחיסור דברי ר' חנניה בן גמליאל ,בא סיפור על
התמלכותו של דוד ,שבו מסמן הבגד את השינוי שחל בגיבור .המדרש מספר כיצד כשבא דוד לפני שאול אמר לו שאול
'נער אתה' ותמה כיצד יוכל להילחם בגלית ,אך כשהלבישו במדיו ,מדי המלך ,ראה שבאורח פלא הללו 'עשוים לו' .השוו
בבלי ,יבמות עו ע"ב .הלקח בסוף הסיפור ,שהמינוי והמשיחה למלוכה הם שהפכו את דוד מקצר לארוך ,אינו מתאים
לסיפור עצמו ,שהרי לפי סיום זה בבוא דוד לפני שאול לא היה עוד 'נער' כלל.
670
