Page 121 - josephus_volume_two
P. 121
רחש ןב ריאמ
את עצמו חסר אונים נוכח הבריונים ,ואז מתפתח דיון כיצד יש להציל את ירושלים מידי הבריונים
השולטים בה 2 .במהלך הדיון מגיעה לאספסיינוס בשורת ההתקסרות והוא נחלה ברגלו .לאחר הריפוי
שב אספסיינוס ומקשה על ריב"ז' :מאחר דחכמיתו כוליה האי ,עד האידנא אמאי לא אתית לגבי?' (כיוון
שחכם אתה כל כך ,למה לא באת אלי עד עכשיו?) .גילוי החכמה ,אליבא דאספסיינוס ,אינו מקדם את
שליחותו של ריב"ז .שאלתו החוזרת של אספסיינוס נועדה להדגיש את חשדנותו ולהחליש במידת מה
את חשיבות הריפוי .כך מובלטת חשיבותה של הנבואה כסיבת המתנות 2 .ואכן רק בבבלי יש קשר של
ממש בין הנבואה למתנות .כנגד אבדנה הצפוי של ירושלים ,כאמור בנוסח הבבלי דווקא ,מבקש ריב"ז
את העיר יבנה 2 .לסיכום ,הבבלי הוא המקור היחיד השם את נבואת ריב"ז בלב העלילה ,ובהתאם לכך
עבר סיפור היציאה את ההתאמות נדרשות .ריב"ז מעוניין בהצלה מועטת ודבר זה מצדיק פגישה עם
המצביא ומתנה בדמות הנבואה.
ג .פרקי חורבן
סיפור החורבן היה עשוי חוליות חוליות ,פרקים פרקים ,והללו סודרו בדרכים שונות בחיבורים
התלמודיים שלפנינו .מה היה מקורן של החוליות השונות? והאם אפשר לזהות בין החוליות הללו גם
מדבריו של יוספוס עצמו? בזיקות האפשריות ליוספוס אעסוק בהמשך .בשלב זה אצביע בקצרה על
מקורות אפשריים נוספים .בכל גרסות הסיפור יש רכיב אחד דומה מאוד :יציאת ריב"ז בדמות מת ושני
תלמידיו ,ר' אליעזר ור' יהושע ,המוציאים אותו מהעיר .בנוסח איכ"ר יציאת ריב"ז נעשית כאמור בלי
שום קשר לאספסיינוס .בכל הגרסות האחרות כבר נרמז על זיקה אפשרית בין המצביא הרומי לחכם
היהודי .מסתבר שהפער שנשמר באיכ"ר מלמד על כך שיש לראות את סיפור היציאה מירושלים בדמות
מת כסיפור עצמאי ,שסופר לראשונה בחוג תלמידיו של ריב"ז .סיפור זה נועד לתאר כיצד על אף אימי
המלחמה הצליח ריב"ז לצאת את העיר בסיוע תלמידיו .בגרסתו הראשונית כמעשה חכמים המסופר
בחוג התלמידים לא עסק הסיפור בעמידתו של ריב"ז מול אספסיינוס ,וקרוב לוודאי שאף לא בדעתו
שהרי כעת אין בה עוד טעם .במקום זה הביא הבבלי את הפסוק בלי להבהיר מהו הלבנון ,וצירף עוד פסוק כדי להוכיח
ש'אדיר' פירושו מלך .ייתכן שהדרשה המזהה את הלבנון עם המקדש ,המופיעה בכתבי יד אחדים (ובהם בנוסח הפנים
של פרק זה ,וראו שינויי נוסחאות) ,היא תחיבה משנית של הדרשה המוכרת לבנון=מקדש.
2 01וכאן מופיע משל החבית והדרקון ,שנמצא גם באיכ"ר ,אלא ששם הדיון מתנהל לפני הדוכסים ,וכאן אספסיינוס הוא
המקשה .זוהי דוגמה נאה לקושי ביצירת כרונולוגיה יחסית בין הגרסות השונות .מצד אחד נראים דבריה של צפתמן,
ראש וראשון ,עמ' ,215שהבבלי משמר את הגרסה הקדומה יותר של סיפור המשל; אך מצד אחר ,עריכת הסוגיה כולה
נעשתה מן הסתם לאחר שאיכ"ר כבר היה ערוך .בעוד יחידת המשל באיכ"ר היא עיבוד הנובע מהצורך לשלב את ריב"ז
בעלילת הדוכסים ,הרי בבבלי עניין הדוכסים אינו מופיע כלל .המעטפת הבבלית המאוחרת שומרת במקרה זה על שלב
קדום יחסית של המשל.
202וזאת בשונה מיובל ,מיתוסים משותפים ,עמ' ,95-93שטען כי ריפויו של אספסיינוס על ידי ריב"ז מקביל לריפויו של
קונסטנטינוס על ידי סילבסטר ,ועל כן יש לראות בריפוי דווקא את סיבת המתנה .בהמשך ,עמ' ,96-95מתמודד יובל עם
העדר מקבילה לנבואה בסיפור הנוצרי.
203יש לצרף לנימוק זה ,שנראה לי עיקרי ,טעם נוסף .שוורץ ,מקדש או עיר; מק"ב ,מהדורת שוורץ ,עמ' ,36עמד על כך שאחד
ממאפייניה של ההיסטוריוגרפיה הגלותית היא התמקדותה בעיר ירושלים במקום במקדש .הסטת המבט מהמקדש לעיר
יכולה לעלות בקנה אחד עם זהותו הגלותית של החיבור .למעשה אין זו אלא השלמה לטיעון העיקרי ,שלפיו הסיפור
מעמיד את יבנה כתחליף לירושלים.
660
