Page 120 - josephus_volume_two
P. 120
ספסיינוסאל האובנה
אינו מובן .בבבלי נפתרת הבעיה בפנייתו של ריב"ז לאבא סיקרא' :חזי תקנתא לדידי ואיפוק ,איפשר
דהוה הצלה פורתא' (=ראה תקנה עבורי ואצא ,אפשר שתהא הצלה מועטה) 1 .ריב"ז יוצא מירושלים
כדי לבקש הצלה מועטה .יציאתו מהעיר אינה נובעת מתסכול פוליטי או מחשש אישי אלא מהרצון
להציל את מה שאפשר .יציאתו נושאת על כן אופי של שליחות ,ועל ריב"ז להתייצב לפני המפקד הרומי
כדי לבצע את השליחות שהטיל על עצמו .יתרה מזאת ,דווקא לגבי גרסת הבבלי נכונים דברי אלון,
שהנבואה היא רכיב חיוני ביציאת ריב"ז .החכם היהודי אינו ידוע לקיסר כלל ועל כן עליו להביא עמו
'נדוניה' כלשהי .נדוניה זו היא הנבואה על עליית אספסיינוס 1 .הבבלי מודע היטב למרכזיותה של
הנבואה בתכניתו של ריב"ז ,ועל כן היא נעשית לחרב פיפיות ,העשויה להביא לידי הצלחת השליחות או
למותו של ריב"ז ,כפי שאומר אספסיינוס' :אמר ליה :מחייבת תרתי קטלי .חדא ,דלאו מלכא אנא; ועוד
אי מלכא אנא ,אמאי לא אתית לגבאי? (=מתחייב אתה שתי מיתות ,אחת שאינני מלך .ועוד ,אם מלך
אני מדוע לא באת אצלי)' 1 .על זה עונה ריב"ז' :איברא מלכא את ,דאי לאו מלכא את ,לא הוה מימסרא
ירושלם בידך ,דכתיב "והלבנון באדיר יפול" (ישעיהו י ...)34ודקאמרת :אי מלכא אנא אמאי לא אתית
לגבאי ,בריוני דאית בן לא שבקין' (=אכן אתה מלך ,שאם אין אתה מלך לא הייתה ירושלים נמסרת
בידך ...ושאמרת :אם מלך אנכי ,למה לא באת אלי ,הבריונים שיש בה [=בירושלים] לא התירו [לי]) .יש
לשים לב שריב"ז אינו מנבא את חורבן המקדש ,כמו ביתר הגרסות ,אלא את נפילת העיר 2 .הוא מציג
גם באדר"נ (נו"א ,פרק ו; נו"ב ,פרק ז) ,אבל אין היא חלק מסיפור היציאה ,וראו להלן בערך שרפת אוצרות התבואה;
מרתא בת בייתוס -חלקים מהסיפור נמצאים בירושלמי ,כתובות ה ,ט (ל ע"ב-ע"ג) ,עמ' ( 986-985ראו בערך האם
שאכלה את בנה); יציאת ריב"ז -איכ"ר א ,ה ,אדר"נ נו"א ,פרק ד ,אדר"נ נו"ב ,פרק ו; טיטוס והיתוש -ויק"ר כב ,ג ,עמ'
תצט-תקב ,אדר"נ נו"ב ,פרק ז (וראו הערך טיטוס בקודש הקודשים); גיורו של בן אחותו של טיטוס -אין מקבילות .עיון
מפורט יותר גם יכול להצביע אילו גרסות העדיף הבבלי כאשר הסיפור קיים בשתי ורסיות .כך למשל ,אף שעיקרי סיפור
יציאת ריב"ז מופיעים הן באיכ"ר ובן באדר"נ ,הרי בפרטים מסוימים קרוב הבבלי דווקא לאיכ"ר (כמו בעניין משל הדרקון
והנעל) ,ובעניינים אחרים הוא קרוב לאדר"נ (בקשות ריב"ז) .כל זה מלמד לכאורה על עבודת ליקוט ועריכה אינטנסיבית
של עורכי הבבלי מתוך חומרים קדומים שאנו יכולים לזהותם ,ורובינשטיין ,סיפורים תלמודיים ,עמ' ,147-140אכן
ייחד דיון נרחב לדרך העריכה של שרשרת סיפורים זו .עם זאת ,אין להסיק מכאן בהכרח שגרסת הבבלי מאוחרת מיתר
הגרסות .בצד האפשרות שהבבלי ליקט ועיבד את החומר מתוך קבצים מוכרים (איכ"ר ואדר"נ [אולי מהדורה קדומה
יותר?]) ,תיתכן האפשרות שהבבלי עשה שימוש עצמאי במסורות קדומות ,שלאחר מכן ,ומכל מקום בלי קשר לבבלי,
סודרו באופן שונה ועובדו (או שמרו על צורתן) בקבצים מאוחרים יותר ,וראו דבריו של רובינשטיין עצמו ,שם ,עמ' ,169
בעניין היחס בין הבבלי לאדר"נ נו"א .ייתכן אף שקבצים אלו נטלו מתוך הבבלי ופירקו את גוש אגדות החורבן באופנים
שונים .על האפשרויות השונות לבניית אילן יחס בין חיבורים שונים על פי מסורות מקבילות ראו הדברים הפרוגרמטיים
של קיסטר ,עיונים באדר"נ ,עמ' .194-193
1 97צפתמן ,ראש וראשון ,עמ' ,214מדגישה את המניע האידאולוגי של הבבלי -הרצון להציג את ריב"ז בחיוב ,ולא כמי
שנמלט על נפשו .ואולם נראה לי שלשיקולים הספרותיים ,היינו הצורך ליצור סיפור קוהרנטי מהחוליות השונות ,יש
חשיבות רבה בעיצוב הסיפור .חשיבות שאינה נופלת ממניעים אידאולוגיים אפשריים.
1 98אלון ,מחקרים ,א ,עמ' .251ברוח זו הסביר את יציאת ריב"ז גם שליט ,נבואות ,עמ' תכג-תכה .המסקנות ההיסטוריות
של שליט עשויות להידחות ,אבל ניתוחו את סיפור היציאה מבהיר היטב את החשיבה הפוליטית העומדת בבסיס הסיפור
בבבלי דווקא ,ובייחוד מדוע ראה ריב"ז לנכון לנבא את עליית אספסיינוס.
1 99קיסטר ,ביאורים ,עמ' ,512הערה ,168מסביר שגרסת הבבלי נובעת משיבוש בהבנת דברי אספסיינוס ,ומציע את איכ"ר
ענף א (הענף הבבלי!) כמקור לחוסר ההבנה ולשיבוש .מכל מקום גרסה זו 'עדיפה' מבחינה ספרותית מפני שהיא מעצימה
את המתח כלפי הנושא המרכזי וסיבת היציאה -הצלחת שליחותו של ריב"ז.
200כמעט כל עדי הנוסח של הבבלי מציבים את ירושלים במקום המקדש (למעט קטע גניזה אחד 'אי לאו דמלכא את לא
הוה מימסרנא בידך') .בהתאם לכך ,בחלק מעדי הנוסח אכן נעדרת ההשוואה לבנון=בית המקדש (ראו שינויי נוסחאות),
659
