Page 123 - josephus_volume_two
P. 123
רחש ןב ריאמ
כלומר נבואות שאינן מבוססות על הטענה להשראה אלוהית אלא על היכולת לפענח נכונה את פסוקי
המקרא 2 .לשון ההצעה לדרשה באדר"נ נו"א' ,כך מסור לנו' ,רומזת שהדרשה הייתה יחידה עצמאית
שצורפה למעמד המפגש בין החכם למצביא .הנרטיב המפותח באיכ"ר-בבלי-אדר"נ ב מצרף את
ההכרזה והדרשה לסיפור אחד ,אך עיקר הדרשה נותר בעינו 2 .ראינו שדרשת ריב"ז עשויה להיות
תגובה לפרשנות המשיחית־האסכטולוגית של המורדים לנבואת ישעיהו על אשור ,וחלק ממלחמת
הדרשות שקדמה לחורבן ,ואין היא קשורה לנבואתו של יוספוס .אפילו אם נשער ,כפי שחלק מהחוקרים
סבורים ,שכאשר יוספוס מזכיר את האורקל הדו־משמעי ,שממנו הושפעו המורדים היהודים ,כוונתו
לפסוק 'והלבנון באדיר יפול' ,עדיין אין לנבואה סתומה זו ,ותהא פרשנותה אשר תהא ,דבר עם נבואתו
של יוספוס לאספסיינוס .נבואת יוספוס הרי אינה נתמכת בפסוקים ואינה תולה את התקסרותו בחורבן
המקדש .והנה ככל שאנו מכירים בעצמאותה של הדרשה ובניתוקה מהסיפור על עמידת ריב"ז לפני
אספסיינוס ,כך מתהדק הקשר בין נבואת יוספוס לעצם המפגש בין ריב"ז לאספסיינוס .יתרה מזאת ,גם
אם אין קרבה לשונית בין ה־ acclamatioשל יוספוס ,המובאת לפנינו ביוונית ,לבין זו של ריב"ז הניתנת
בלטינית ,עדיין יש דמיון תוכני בין שתי ההכרזות .לכן המסקנה המסתברת היא ,שהבאתו של ריב"ז לפני
אספסיינוס נוצרה על ידי מספר שהכיר את סיפורו של יוספוס .סיפור זה היה ידוע היטב כבר במהלך
המרד ,כפי שכותב יוספוס עצמו (מלח' ג .)439-438המספר ,שייחס לריב"ז את מעשהו של יוספוס ,צירף
לסיפורו דרשה קדומה ומוכרת ,שעיקרה אמנם הידיעה על החורבן העתידי של המקדש ,אבל בהקשרה
החדש נהפכה לנבואת ההתקסרות של אספסיינוס.
היכרות עם סיפורו האישי של יוספוס עולה גם מתיאור המתנות שהעניק אספסיינוס לריב"ז באיכ"ר.
במדרש זה ריב"ז לא קיבל את יבנה .אספסיינוס הציע לו להוציא מהעיר את קרוביו או אוהביו ,וריב"ז
הציל את תלמידי החכמים .בדומה לכך יוספוס מספר שטיטוס אישר את שחרור בני משפחתו של יוספוס
ועוד ידידים רבים שלו .ובדומה לרופאים ששלח אספסיינוס לרפא את ר' צדוק ,על פי בקשת ריב"ז ,כך
דאג טיטוס להעניק טיפול רפואי לשלושה ממקורביו של יוספוס .אבל יש לשים לב שיוספוס מספר
דברים אלו רק בחיי יוסף ,ואין להם שום הד וזכר במלחמת היהודים .ואף כאן ייתכן שהמספר החז"לי
הכיר על פי השמועה את המתנות שניתנו ליוספוס ו'העביר' אותן תוך התאמות לריב"ז.
עם זאת ,יש להעלות שתי הסתייגויות נגד יצירת זיקה ישירה ומידית בין סיפורו (לא ספריו!) של
יוספוס לצרור הסיפורים באיכ"ר .ראשית ,מיוספוס עצמו אנו יודעים על עוד יהודים שמסרו את עצמם
לרומאים ,ואף דיברו ישירות עם אספסיינוס או עם טיטוס 2 .ועוד ,לכוהנים הגדולים ובניהם ,שברחו
לטיטוס לאחר הפסקת קרבן התמיד ,היינו לקראת סופה של המלחמה (מלח' ו ,)114הובטח שרכושם
יוחזר להם ולעת עתה הם ישבו בגופנא (מלח' ו 2 .)115עולה אפוא שהנוהל של הענקת מתנות והטבות
207אוון ,נבואה ,עמ' .144אמנם אוון אינו מזכיר בדיון זה את נבואת ההתקסרות של ריב"ז ,אך הוא מביא כדוגמה לנבואות
חכמה את דברי ריב"ז על החורבן הצפוי של ההיכל ,הדומים מבחינה מבנית לדבריו לאספסיינוס.
208אפשר לראות בדברי ההקדמה באדר"נ נו"ב 'כך כתוב בתורתנו' מעין לשון הצעה המקבילה ללשון ההצעה באדר"נ נו"א.
2 09חבורות של אנשים שנמלטו מירושלים במהלך חורף שנת 68ביקשו מאספסיינוס לכבוש את ירושלים (מלח' ד .)411-410
בד' באדר באותה השנה כבש אספסיינוס את גדרה על פי בקשתם של עשירי המקום (שם .)415מנאיוס בן לזרוס ברח
מירושלים בעיצומו של מצור טיטוס ודיווח לו על מניין המתים (מלח' ה ,)567ולאחריו נמלטו עוד רבים מבני האצולה
העירונית (שם ,)569אם כי לגביהם לא נאמר אם נפגשו עם טיטוס.
210אלון ,מחקרים ,א ,עמ' ,230-226דחה את דברי יוספוס בעניין זה וסבר שהוא ביקש לכסות על המדיניות האכזרית של
662
