Page 115 - josephus_volume_two
P. 115
רחש ןב ריאמ
התשובה של ריב"ז לחששו של אספסיינוס במסורת איכ"ר-בבלי-אדר"נ נו"ב היא הדרשה המבטיחה
שהברכה/ההכרזה של ריב"ז לא הייתה חסרת יסוד .כך נוצרת הבחנה ברורה בין ראשיתו של הסיפור -
ההכרזה ( - )acclamatioלסופו ,המסביר את מעשהו של ריב"ז .זהו מהלך שונה מאוד מזה של אדר"נ
נו"א ,שאינו מביא כלל את קריאת ההכתרה של ריב"ז ומציין בקיצור נמרץ את התקסרותו של אספסיינוס.
הדרשה הנבואית במסורת איכ"ר-בבלי-אדר"נ נו"ב השפיעה במידת מה על אספסיינוס .הוא אמנם לא
אימץ את הכרזת ריב"ז 1 ,אך גם לא מיהר לנקות את עצמו על ידי האשמת ריב"ז במרידה ,ושלח אותו
למעצר .הן יוספוס והן ריב"ז שוחררו ממעצרם כאשר נעשה אספסיינוס לקיסר .אך בנקודה זו ,הסיפור
התלמודי לכאורה סוטה מהתיאור ההיסטורי .המקורות התלמודיים טוענים שאספסיינוס נתמנה לקיסר
בידי אנשי רומא עם מות הקיסר הקודם .במציאות הכריזו הלגיונות על אספסיינוס קיסר ,שעה שברומא
היה קיסר שקיבל את הכרת הסנאט .עם זאת ,נראה שהסיפור בכל זאת משקף היכרות מסוימת עם
המציאות ההיסטורית והמשפטית של ראשית הפרינקיפט .בתקופה זו עדיין נדרשה הכרה של הסנאט,
גם אם זו פיגרה לעתים אחרי האירועים והייתה בגדר הכרה להלכה שלאחר המעשה 1 .ואכן ,על פי
טקיטוס ,ב־ 21דצמבר ,69שעה שאספסיינוס היה עדיין במזרח ,החליט הסנאט על הענקת השלטון
והכינויים הכרוכים בו לאספסיינוס (טקיטוס ,היסטוריה ד 1 .)6 ,
להשתלשלות מחזור סיפורי ריב"ז
האם יש בהבדלים בין הגרסות השונות כדי לסייע לנו בבדיקת היחס הכרונולוגי ביניהן? ולכל הפחות
בין גרסת נו"א הפשוטה לגרסה המפותחת והדרמטית של נו"ב ומקבילותיו? שרה צפתמן טענה שהואיל
וסיפורים עממיים מתפתחים מהפשוט למורכב ,נו"א מייצג שלב מוקדם (לדבריה ,דור יבנה) ,ואילו נו"ב
מייצג שלב מאוחר יותר (לשיטתה ,דור לוד) .בנו"א עדיין ניכרים קווי התפר הגסים בין סיפור הנבואה
לבין אפיזודת המתנה ,והוא כאילו תלוש מכל הקשר .בנו"ב הנבואה 'נתחבת' לתוך מסגרת המפגש
והופכת לסיבת המתנה 1 .אבל כנגד שיקולים אלו ,ישנם סימני קדמות דווקא בנו"ב ,הניכרים הן בלשון
הסיפור והן בתוכנו .ההיכרות עם פרטים רבים יחסית הנוגעים לסיפור עלייתו של אספסיינוס ולשונה
לחפש כנראה כבר בימיו של גלבה (מורגן ,שנת ארבעת הקיסרים ,עמ' .)179-176
174גם בנקודה זו יש הקבלה למה שמסופר על אספסיינוס במקורות אחרים .לכאורה אספסיינוס היה מודע במשך שנים לכך
שדרכו רצופה בסימנים ובאותות המעידים על עתיד מזהיר .עם זאת ,הוא לא פעל בהתאם לאותות אלו .רק הנסיבות
הפוליטיות גרמו לו לפרש אותם מחדש .ראו במיוחד את דברי מורגן ,שנת ארבעת הקיסרים ,עמ' ,179-178המדגיש את
זהירותו של אספסיינוס בקבלת אותות ונבואות.
175על מעמדו של הסנאט בהכרזת הקיסרים ראו עמית ,קיסרות ,עמ' ;381-380טלברט ,סנאט ,עמ' ,364-354ובמיוחד
עמ' .355-354החלטת הסנאט נשתמרה ככל הנראה על לוח ברונזה המכונה ).Lex de imperio Vespasiani (CIL, VI,930
לדיון בהחלטה זו ראו ברונט ,חוק .על מערכת היחסים בין הסנאט לאספסיינוס ראו שם ,עמ' .96-95
1 76על תאריך החלטת הסנאט ראו לוויק ,אספסיינוס ,עמ' ,232 ,79הערה .1
177צפתמן ,ראש וראשון ,עמ' .121-120אבל בכך גם מובלטים קשיי העריכה .אם על פי נו"א היה אפשר להסתפק בכך
שריב"ז הוא מאוהבי הקיסר על מנת להעניק לו את יבנה ,מדוע בנו"ב יש צורך גם בנבואה? אלון ,מחקרים ,א ,עמ' ,251
הערה ,79כבר ראה את הבעיה והסביר שאכן נו"ב נוצר מהכלאת שתי מסורות ,האחת גרסה שהמתנה ניתנה בתמורה
לנבואה ,והאחרת שהיא ניתנה בתמורה להתנגדות למרד (ראו גם ניוזנר ,ריב"ז ,עמ' ,115הערה .)1
654
