Page 110 - josephus_volume_two
P. 110
ספסיינוסאל האובנה
(סווטוניוס ,אספסיינוס .)4 ,התוכן אפוא דומה 1 .דרשת ריב"ז אמנם עוסקת רק בחורבן המקדש בידי
מלך ,אבל אין להתעלם מכך שמיד לאחר פסוק הדרשה יש נבואה משיחית' :ויצא חוטר מגזע ישי' .על
פי המשך הנבואה יזכה שליט זה להכרה מכל הגויים (ישעיהו יא )10ויילחם בארצות הסובבות (שם .)14
הפשרים הקומראניים אכן קושרים את מי שעתיד להפיל את הלבנון למשיח .ב־ 4Q161מצוטטת תחילת
פרק יא ,והוא מייחס אותו ל'דויד העומד בא ח[רית הימים]' 1 .ב־ 4Q285הקשר בין ישעיהו י 34ל־יא 1
ברור אף יותר' :ויצא חוטר מגזע ישי [ ] צמח דויד ונשפטו את [ ] והמיתו נשיא העדה צ מ[ח דויד]'.
התפקיד של הנשיא ,הוא צמח דוד ,הוא החוטר מגזע ישי ,להמית את מי שנזכר בפסוק הקודם -את
הלבנון הוא מלך הכתיים 1 .הנבואה הסתומה על השליט שעתיד לעמוד מיהודה מעוגנת אפוא בישעיהו
יא ,1ואילו הפסוק הקודם' ,והלבנון באדיר יפול' ,מתאר אפיזודה אחת ,חשובה אמנם אך לא יחידה,
בתהליך התגלותו ועלייתו של המשיח.
המוקד של דרשת ריב"ז שונה -לא המשיח הוא העומד במרכזה אלא המקדש .קריאת דרשת ריב"ז
על רקע הפשרים הקומראניים ודברי יוספוס ,טקיטוס וסווטוניוס מלמדת שבמקורה היא לא נוצרה
בזיקה לסיפור יציאת ריב"ז .הדרשה המשתמעת מכתביהם של ההיסטוריונים הללו עוסקת בעיקר
בשליט שעתיד למשול בעולם ,אלא ממוקדת בחוטר מגזע ישי (ישעיהו יא ,)1ולא במלחמתו ב'לבנון'
(ישעיהו י .)34לעומת זאת ריב"ז לא השתמש בנבואת החוטר אלא התמקד ביחס בין האדיר (הכובש
הרומי) ללבנון (המקדש) .יתרה מזאת ,הדרשה מתפרשת באופן 'חלק' יותר אם היא נקראת על נפילת
המקדש ,ולא כדרשת הכתרה .על פי דרשת ריב"ז ,הכתרתו של אספסיינוס תלויה בחורבן המקדש,
שעדיין לא אירע .אמנם בדיעבד בעיה זו נפתרת ,שהרי אנו יודעים שבית המקדש חרב ואספסיינוס נעשה
קיסר ,אבל כנבואה לעתיד ,היא תלויה במאורע שטרם התרחש 1 .לעומת זאת ,אם נקרא את הדרשה על
רקע אירועי המלחמה ,אזי יש בשימוש בהתפתחות הפוליטית המפתיעה של עליית אספסיינוס לשלטון
כדי להוכיח את חורבן המקדש .התקסרותו הלא מובנת מאליה של אספסיינוס על אדמת יהודה הייתה
מאורע שגם היהודים לא יכלו להתעלם ממנו .הדרשה טוענת שמאורע זה גילה שהאדיר הוא הקיסר
החדש ,ועל כן יש לצפות לנפילת הלבנון -המקדש -בידיו 1 .אמנם יוספוס ,טקיטוס וסווטוניוס
1 46שליט ,נבואות ,עמ' שצט-ת ,וקיסטר ,ביאורים ,עמ' ,515הערה ,185ציינו שאצל יוספוס נשמר הגוון היהודי של הנבואה,
המתייחס לשליט אחד בלבד ,ואילו אצל טקיטוס הנבואה נמסרת עם גוון יווני מובהק ובו האמונה בעליית המזרח,
והשלטון מיוחס לאנשים (ברבים) שיצאו מיהודה .אצל סווטוניוס לא נמצאת עליית המזרח ,אך לשון הרבים נותרת.
1 47ככל הנראה המשפט התחיל כך[' :פשרו על צמח] דויד' (מגילות ים המלח ,מהדורת צ'רלסוורת' ,6B ,עמ' ,96הערה .)62
1 48קטע .3–2 ,7קשר זה נמצא גם בברוך הסורי שהוזכר לעיל ,הערה .142ראו גם ורמש ,פורום ,עמ' .89-88
149הרעיון לקשור שני אירועים כדי להוכיח מימוש או לצפות למימושה של נבואה עומד בבסיס דרשתו/נבואתו של ר' עקיבא:
'שמחתי שנתקיימו דברי אוריה לסוף שדברי זכריה עתידים לבוא' (ספרי דברים מג ,עמ' .)95
150החידוש של הדרשה הוא ,במילותיו של בער ,ירושלים ,עמ' ,184ש'המושל הרומי עובד ע"ז הוא "האדיר" הנרמז בדברי
הנביא!' .מבחינה זו דווקא המציאות הדרמטית והמפתיעה שהפכה באחת הדיוט למלך יכלה להשפיע על יצירת זיהוי
כזה .ואכן קיסטר ,ביאורים ,עמ' ,515הערה ,186הראה שאין הכרח לפרש את הביטוי אדיר כמכוון למלך המשיח
היהודי דווקא ,אלא גם לשלטון או מלכות עולמית ,תהא אשר תהא .יש חידוש מסוים גם בטענה שהלבנון בישעיהו י
הוא בית המקדש ,שהרי משמעותו היא שבית המקדש עתיד להיחרב -ליפול ביד האדיר .ואולם עצם הזיהוי לבנון-
מקדש אינו חידוש של ריב"ז (ולא כמו שסבר בכר ,אגדות התנאים ,א ,עמ' ,18הערה ,)1ראו ורמש ,מקרא ,עמ' ;39-32
יפת ,דור דור ,עמ' ,88-85והצעות מתונות יותר אצל קיסטר ,ביאורים ,עמ' ,512הערה .170בשולי הדברים אציין שיש
חוקרים הסבורים שיש מקום לקרוא את ישעיהו י 34כנבואת פורענות על ירושלים (וונג ,ישועה; ורגון ,נבואת התראה,
649
