Page 111 - josephus_volume_two
P. 111
רחש ןב ריאמ
לא מסרו מהו הפסוק שעליו דרשו את עליית אספסיינוס 1 ,אבל הימצאותן של פרשנויות מהופכות
לישעיהו י 34בסוף ימי הבית השני ,האחת רואה בו נבואה על חורבן המקדש ועליית השליט הרומי
והאחרת ,אם כי מוקדמת בהרבה ,מפרשת אותו בזיקה לביאת המשיח והניצחון על רומא ,מחזקת את
ההשערה שפרשנות זו הייתה חלק מעימות אידאולוגי על טיבה של המלחמה ומהלכה 1 .
קרוב לוודאי שיש לקשור את הדרשה של ריב"ז לישעיהו לדרשה אחרת שלו ,המזהה את הלבנון עם
המקדש .לעיל הבאתי את דברי ריב"ז בירושלמי ,שניבא להיכל את חורבנו על סמך הפסוק 'ְּפ ַתח ְל ָבנֹון
ְּד ָל ֶתיָך ְו ֹתא ַכל ֵאׁש ַּב ֲא ָר ֶזיָך' (זכריה יא .)1פסוק זה מופיע בזיקה לחורבן המקדש גם באדר"נ:
כיון ששמע רבן יוחנן בן זכאי שהחריבו את ירושלים ושרפו את בית המקדש באש קרע בגדיו
וקרעו כל תלמידיו את בגדיהם והיה בוכה וסופד ועונין אחריו 'פתח לבנון דלתיך ותאכל אש
בארזיך' (זכריה יא .)1פתח לבנון דלתיך זה בית המקדש ותאכל אש בארזיך אילו כהנים שהיו
מזרקין מפתחותיהן כלפי מעלה (אדר"נ נו"א ,ד ,מהד' שכטר ,עמ' 1 .)24
באדר"נ נו"א נמצאות אפוא שתי דרשות המיוחסות לריב"ז ,שתיהן מזהות את הלבנון עם בית המקדש
ושתיהן עוסקות בחורבנו 1 .הימצאותן של הדרשות הללו באדר"נ מקשה לתארכן ולזהות את שייכותן
עמ' ,)102-97ואם כך ,דרשת ריב"ז יכולה אף לעלות בקנה אחד עם קריאה אפשרית ,אם כי לא רווחת ,של פשט הפסוק.
אבל ראו דחייה של פרשנות זו בידי צ'אן ,רטוריקה ,עמ' .733-730
151על הפסוקים השונים שהוצעו ראו הסקירה של טומסינו ,אותות של מרד ,עמ' .94-92לדבריו יש להוסיף עוד שתי הצעות
שראו דווקא בכמה פסוקים קומראניים את מקור הנבואה הסתומה :מגילת המלחמה א ;17-9 ,טור טו ,שורה ;14טור
יט ,שורה ( 1גריפית' ,טקיטוס; הנ"ל ,טקיטוס והודיות); מגילת ההודיות ,יא( 36-35 ,בארט ,טקיטוס).
1 52הראשון שעמד על הזיקה האפשרית בין דרשת ריב"ז ל'נבואה הסתומה' היה ככל הנראה פוזננסקי ,שילה ,עמ' ( 17-16אני
חב הפניה זו לפרופ' מנחם קיסטר) .משעה שנתגלו הפשרים הקומראניים 4Q161ו־ 4Q285הלכה השערה זו והתבססה.
את הקשר בין הפשרים ,ריב"ז והנבואה הסתומה הציע לראשונה עזריאל שוחט ,חזון סתום .שנתיים אחר־כך הציע זאת
האן ,יוספוס ,עמ' .135–131קיסטר ,ביאורים ,עמ' ,517-512תרם רבות לביסוס ההשערה וראה בפרשנויות המנוגדות
לפסוק זה חלק ממאבק אידאולוגי־דרשני רחב יותר שהתנהל בירושלים בין תומכי המרד למתנגדיו .טומסינו ,אותות של
מרד ,עמ' ,92דחה הצעה זו מפני שלטענתו אין היא מגדירה זמן ואיננה קובעת את המקום שממנו עתיד לצאת השליט,
ועל כן הוא מציע את דניאל ט 27-24כפסוק שבו נתלתה נבואה זאת .ואולם הוא מודע לכך שגם הצעתו אינה מתייחסת
לאזור גאוגרפי ,ולכן הוא מתרץ שיש לקרוא אותה בזיקה לנבואות נוספות (שם ,עמ' .)111-110פרנקל ,סיפור האגדה,
עמ' ,217-216הערה ,63ביקר בחריפות את הניסיון למצוא את ההקשר ההיסטורי של הדרשה ,ובייחוד את דבריו של
קיסטר בעניין .בין היתר טען פרנקל ,שאף דרשן לא יוותר על הזיהוי של לבנון עם בית המקדש .ואולם זיהוי זה אינו
נחלת כל הדרשנים והדורשים ,כפי שעולה מהפשר הקומראני.
153כך על פי חלק מעדי הנוסח ,ראו שינויי נוסחאות .ואמנם בשאר כתבי היד הפסוק מובא רק כפתיחה למעשה הכוהנים
הגדולים .קיסטר ,ביאורים ,עמ' ,511-510הציע שהפסוק שימש קינה של ריב"ז ולימים נקשרה לו המסורת על הכוהנים
הגדולים .בנו"א הקינה נמצאת לאחר תיאור הבקעת החומה בידי אספסיינוס ,ואילו בנו"ב נוסף לה הסיפור הארוך על
מעשה טיטוס והיתוש (ראו הערך טיטוס בקודש הקודשים) .סיפור זה נוסף כנראה ממקור אמוראי (קיסטר ,שם ,עמ'
.)507
1 54באדר"נ נו"ב ,ז ,יש גם דרשה קרובה לדרשת ריב"ז בירושלמי על פתיחת הדלתות ,אלא ששם היא מיוחסת לר' חנינא סגן
הכוהנים .המסורת על פתיחת דלתות ההיכל ודאי קדומה מאוד ,שהרי היא נמצאת כבר אצל יוספוס ואצל טקיטוס .רק
קישורה של הדרשה למסגרת ההספד של ריב"ז והתאבדות הכוהנים הוא מאוחר ,אולי מעשה ידיו של בעל אדר"נ נו"ב
(קיסטר ,שם ,עמ' ,)511וראו בערך פתיחת שערי המקדש ,ושם גם דיון מי הדרשן ,ר' חנינא סגן הכוהנים (אדר"נ נו"ב) או
ריב"ז (ירושלמי).
650
