Page 112 - josephus_volume_two
P. 112
ספסיינוסאל האובנה
משום אופיו המנומר של המדרש ,שיש בו מסורות קדומות יחד עם מאוחרות ,וידיים רבות חלו בו 1 .
ואולם נראה שהספרות התנאית שמרה עדות לעצם קיומן של הדרשות' :והלבנון זה בית המקדש שנ'
פתח לבנון דלת' וג' ונא' והלבנון באדיר יפול' (מכילתא דר"י ,עמלק ב ,עמ' 1 .)183הדרשה מוסבת על
בקשתו של משה להיכנס לארץ־ישראלֶ ' :א ְעְּב ָרה ָּנא ְו ֶא ְר ֶאה ֶאת ָה ָא ֶרץ ַהּטֹו ָבה ֲא ֶׁשר ְּב ֵע ֶבר ַהַּי ְר ֵּדן ָה ָהר
ַהּטֹוב ַה ֶּזה ְו ַהְּל ָב ֹנן' (דברים ג 1 ,)25והיא בנויה על דרך הצמצום :הארץ היא ארץ־ישראל ,ההר הוא הר
המוריה 1 ,והלבנון -בית המקדש .מכילתא דר"י (ומקבילותיו) תומך את הזיהוי המדרשי לבנון-בית
המקדש בשני הפסוקים שעליהם מבוססות הדרשות באדר"נ .נראה שדרשות אלו היו ידועות למדי בזמנו
של בעל אגדת מכילתא דר"י 1 ,כך שאפילו לא היה צורך להציגן במלואן .אכן אין מכאן ראיה שריב"ז
הוא בעל הדרשות הללו ,אבל יש כאן מקצת ראיה לקדמותן.
מוקד דרשותיו של ריב"ז הוא החורבן ולא ההתקסרות ,והן נועדו בראש ובראשונה לסתור את
הפרשנות המשיחית שייחסו המורדים לאותם הפסוקים 1 .במסגרת סיפור יציאת ריב"ז הועבר מוקד
הנבואה מחורבן המקדש להתקסרות אספסיינוס בשני אופנים .ראשית ,מיד לאחר הבאת הפסוק מוצע
הסבר המדגיש לא את נושא הפסוק -הלבנון -אלא את המושא -אדיר' :שאין הבית הזה חרב אלא
ביד מלך' (אדר"נ נו"ב) ,ובאופן בולט יותר באיכ"ר' :ואם את לית מלך סופך למיהוי דלית ביתא הדין חרב
בידי גבר הדיוט אלא ביד גבר מלך דהוא בייתיה דמלכא דעלמא ולית גבר הדיוט שליט ביה אלא מלך'
(ואם אין אתה מלך ,סופך להיות ,שאין בית זה חרב בידי איש הדיוט אלא בידי איש מלך ,שזהו ביתו
של מלך העולם ואין איש פשוט שולט בו אלא מלך) .שנית ,הדרשה־נבואה משובצת בסיפור המפגש
בין ריב"ז לאספסיינוס .מסגרת זו מציבה בחזית את מעמדם ואישיותם של השניים ,והחורבן הוא הרקע
למפגש .המקורות שבידינו מציעים שתי אפשרויות נרטיביות .באדר"נ נו"א נבואת ריב"ז באה לאחר
שאספסיינוס כבר העניק את יבנה ,ואין לה תפקיד של ממש במסגרת הסיפור .חילופי הדברים הסתמיים
1 55קיסטר ,שם ,עמ' .520-519וראו הניסוח הזהיר בעניין בעלותו של ריב"ז על הדרשה לישעיהו (שם ,עמ' .)517-516
1 56מצוטט על פי קטע גניזה ,Westminster College Tal. I 112כהנא ,קטעי גניזה ,עמ' .85במכילתא דרשב"י מופיעים גם
כן שני הפסוקים הללו אבל בסדר הפוך (מכילתא דרשב"י יז ,יד ,מהדורת כהנא ,מכילתות ,עמ' [ 183מהדורת אפשטיין-
מלמד ,עמ' .)]124הדרשה מופיעה גם בספרי במדבר קלד ,מהדורת כהנא ,עמ' ( 456על פי סדר הפסוקים במדר"י); ואף
פעמיים בספרי דברים ,ו ,עמ' ;15-14כח ,עמ' .45
1 57בשולי הדברים מעניין לציין שורמש ,מקרא ,עמ' ,36סבור שפסוק זה היה המניע ליצירת המדרש המזהה את הלבנון עם
המקדש.
158כך על פי קטע הגניזה' :ההר זה הר המור' ,ובניגוד לכ"י אוקספורד ומינכן שגורסים 'הר המלך' .תוכנה של קריאת קטע
הגניזה מתאשרת גם מהמקבילות' :הכל קראו אתו הר שנ' אשר ייאמר היום בהר ה' ייראה' (ספרי דברים כח ,על פי כ"י
וטיקן ,)32וכן' :ההר הטוב -זו ירושלם' (מכילתא דרשב"י יז ,יד ,מהדורת כהנא ,מכילתות ,עמ' [ 183מהד' אפשטיין-
מלמד ,עמ' ;]124ספרי במדבר ,קלד ,מהדורת כהנא ,עמ' .)456
1 59זמנו של בעל האגדה קודם כנראה למדר"י ,מפני שעל פי כהנא ,מכילתות ,עמ' ,364החומר האגדי המשותף למכילתא
דר"י ולמכילתא דרשב"י לקוח ממקור שקדם לשניהם .כהנא מתארך מקור זה לדור החמישי של התנאים או מיד לאחריו
(שם ,עמ' ,)380דהיינו הרבע השני של המאה השלישית לספירה.
160אין בידינו התייחסות כלשהי למשמעות שיוחסה לזכריה יא .1ורמש ,מקרא ,עמ' ,37-36בהסתמך על התרגום לפסוק
זה ('פתחו עממיא תרעיכון' [תרגום לזכריה יא )]1טען ,שהמטפורה לבנון-עמים היא שריד של הפרשנות שרווחה לפני
החורבן וראתה בפסוק נבואת פורענות על הגוים ,כמו שנתפס גם ישעיהו י .34רק לאחר החורבן חל מהפך ,והלבנון
זוהה עם המקדש ,כפי שהדבר בא לידי ביטוי בדרשות ריב"ז .הפרשנות לפסוק זה בפני עצמו שנויה במחלוקת בין פרשני
המקרא הקדומים (ראו הסיכום בפירושו של רד"ק על אתר) וגם בין חוקרים היום (מאיירס ומאיירס ,זכריה ,14-9עמ'
;242-239מייסון ,שימוש ,עמ' .)91-89
651
