Page 108 - josephus_volume_two
P. 108

‫ספסיינוסאל האובנה‬

‫זו בימי בית שני‪ .‬אמנם‪ ,‬בשני פשרים לנבואה שנמצאו בקומראן האויב איננו האשורים המקראיים‪  1 ,‬‬
                                                             ‫שכבר אבדו ואינם‪ ,‬אלא האימפריה העכשווית‪.‬‬

                   ‫[ ואשר אמר]‌ר ו‌נ<י>‌קפו סובכי [ה‌]יער בברזל ה‌[מה]‬

                   ‫‌]ם למלחמת כתיאים‪ .‬ולבנון בא‌[דיר]‬  ‫[‬

                   ‫[יפול פשרו על ה]‌כתיאים אשר ינת‌[נו] ביד גדולו [  ‪]  1‬‬

‫המובאה היא חלק מפשר רחב יותר על ישעיהו י‪-‬יא‪   1 ,‬שעל פיו עתידים הכתיים‪ ,‬הנרמזים במילה 'לבנון'‪,‬‬
‫להינתן ביד האדיר שהוא כינוי ל'גדול' או לגדולים של עם ישראל‪ .‬הכינוי 'כתיים' הוא מקראי והחוקרים‬
‫נחלקו כלפי מי מכוון הפשר כאן בהשתמשו בכינוי הזה‪ .‬יש הסוברים שהכתיים הם הרומאים‪ ,‬בדומה‬
‫לאזכורים אחרים של הכתיים במגילות‪   1 .‬אחרים זיהו את הכתיים הללו עם הממלכות ההלניסטיות‪ ,‬כפי‬
‫שמצוי גם במגילות אחרות‪   1 .‬מכל מקום‪ ,‬דעת לנבון נקל‪ ,‬שאם בעלי הפשרים המאוחרים מפשר ישעיהו‬
‫יכלו להסב את הכינוי כתיים מהממלכות ההלניסטיות לרומא‪ ,‬כפי שטען אשל‪   1 ,‬אזי ודאי שקוראים‬
‫מאוחרים יכלו להבין שהכתיים של פשר ישעיהו הם הרומאים‪ .‬אמנם אין בידינו עדויות ישירות כיצד‬
‫נתפרשה נבואת ישעיהו על נפילת הלבנון בימי המרד הגדול‪ ,‬אבל‪ ,‬כפי שכתב קיסטר‪ ,‬יש להניח שפרשת‬
‫מצור סנחריב ומנוסתו (מלכים ב יח‪-‬יט) ודברי ישעיהו בעניין היו קרובים ללבם של אנשי ירושלים‪  1 .‬‬
‫עדות לחיוניותה של הנבואה‪ ,‬ברוח הפשר הקומראני‪ ,‬יש בספרות האפוקליפטית שלאחר החורבן‪  1 ,‬‬

            ‫מדובר כלל במסע מלחמה מסוים‪ ,‬אלא זוהי נבואת אזהרה עקרונית‪ .‬ראו למשל ורגון‪ ,‬נבואת התראה; בלקינסופ‪ ,‬ישעיהו‪,‬‬
                                                                                                                                      ‫עמ' ‪.260‬‬

            ‫‪ 	135‬על אשור ככינוי לממלכה הסלווקית בחלק מתקופת הבית השני‪ ,‬ועל השימוש בנבואה זו בתיאור הקרב עם ניקנור ראו‬
                                                                                                                    ‫בערך הניצחון על ניקנור‪.‬‬

                                                        ‫‪ ,4Q161 	136‬ג‪ .10–8 ,‬הטקסט על פי מגילות ים המלח‪ ,‬מהדורת פרי וטוב‪ ,‬ב‪ ,‬עמ' ‪.54‬‬
            ‫‪ 1	 37‬הפשר מופיע במילים דומות גם בקטע האסכטולוגי ‪ .4Q285‬על הזיקה בין שני הקטעים ראו ורמש‪ ,‬פורום‪ ,‬עמ' ‪.90-86‬‬

                                                                      ‫באחרונה עסק בכך בהרחבה רבה יאסן‪ ,‬קריאה חוזרת‪ ,‬עמ' ‪.83-72‬‬
            ‫‪ 1	 38‬ראו למשל קיסטר‪ ,‬ביאורים‪ ,‬עמ' ‪ .514‬הציע זאת לראשונה בורווס‪ ,‬אור‪ ,‬עמ' ‪ .322‬פרשנות זו מקובלת למדי‪ ,‬וראו למשל‬
            ‫ליים‪ ,‬פשרים‪ ,‬עמ' ‪ .67‬ברוק תלה את שאלת זהותם של הכתיים בפשר ישעיהו בזיקתו לפשרים נוספים ונראה שדעתו‬
            ‫נוטה לכך שבכל המקרים מדובר ברומאים (על פשר ישעיהו ראו ברוק‪ ,‬ישעיה‪ ,‬עמ' ‪ .621‬על הצורך לזהות את הכתיים‬
            ‫עם הרומאים בפשרים השונים ראו ברוק‪ ,‬כתיים)‪ .‬לטענות נחרצות יותר בעניין זה ראו אלכסנדר‪ ,‬אימפריית הרשע‪ .‬נראה‬
            ‫שגם פלוסר‪ ,‬יהדות בית שני‪ ,‬קומראן‪ ,‬עמ' ‪ ,257-255‬זיהה את הכתיים בפשר עם הרומאים‪ .‬לאחרונה תמך בזיהוי זה נדב‬

                                                                                                                   ‫שרון‪ ,‬הכתיים; הנ"ל‪ ,‬זיהוי‪.‬‬
            ‫‪ 	139‬זו דעת עמוסין‪ ,‬אירועים היסטוריים‪ ,‬ובעקבותיו חנן אשל‪ ,‬מגילות קומראן‪ ,‬עמ' ‪ ,159-153‬שכתב שרק לקראת סוף‬
            ‫התקופה החשמונאית הסבו אנשי קומראן את לבם ואת פשריהם לעבר הרומאים (פשר חבקוק [לעיל‪ ,‬הערה ‪,]13‬‬
            ‫ולאחר כיבוש ירושלים בידי פומפיוס גם פשר נחום‪ ,‬קטע ‪ ,4-3‬א‪ ,)4-1 ,‬ואז החלו להשתמש ב'כתיים' ככינוי לרומאים‪.‬‬
            ‫באחרונה עסק בעניין זה בהרחבה רבה יאסן‪ ,‬קריאה חוזרת‪ ,‬עמ' ‪ .83-72‬הוא סבר שיש להבין פשר זה כמתייחס למלחמה‬

                                     ‫האסכטולוגית ומסכים שהקטע מושפע ממעשי הרומאים בארץ־ישראל במאה הראשונה לפה"ס‪.‬‬
            ‫‪ 	140‬אשל‪ ,‬מגילות קומראן‪ ,‬עמ' ‪ .158-154‬על היתרון בכינוי כתיים כשם סמלי לאויב האסכטולוגי הבא מהמערב‪ ,‬תוך‬

                                ‫התאמות למציאות המשתנה (יוונים ולאחר מכן רומאים) ראו שולץ‪ ,‬מגילת המלחמה‪ ,‬עמ' ‪.158-156‬‬
            ‫‪ 1	 41‬קיסטר‪ ,‬ביאורים‪ ,‬עמ' ‪ ,513‬והערה ‪ .174‬קיסטר מתמקד במצור טיטוס‪ ,‬אבל נראה לי שהנצורים חשבו שהם חזו‬
            ‫בהתגשמותה של נבואת ישעיהו כבר פעמיים במהלך המלחמה‪ ,‬וראו להלן‪ .‬על מצור סנחריב כמקור השראה בימי הבית‬

                                                                                                     ‫השני ראו גם הערך הניצחון על ניקנור‪.‬‬
            ‫‪ 	142‬ראו ברוך הסורי לו‪ ,6-5 ,‬והפרשנות של פלוסר‪ ,‬יהדות בית שני‪ ,‬קומראן‪ ,‬עמ' ‪ .259-258‬זכות ראשונים על רעיון זה שמורה‬

‫‪647‬‬
   103   104   105   106   107   108   109   110   111   112   113