Page 107 - josephus_volume_two
P. 107

‫רחש ןב ריאמ‬

                                  ‫היחס בין המסורות התלמודיות על נבואת ריב"ז‬

‫יציאת רבן יוחנן בן זכאי מירושלים ונבואתו לאספסיינוס מסופרת ארבע פעמים בספרות חז"ל‪ .‬ההבדלים‬
‫בין הגרסות ומשמעויותיהן להבנת סוף ימי בית שני והימים שלאחר החורבן היו ויהיו נושא לדיונים‬
‫רבים בציבור הרחב ובאקדמיה‪   1 .‬כאן אתמקד בשילוב האפיזודה של הנבואה לאספסיינוס במסגרת‬
‫הסיפור‪/‬ים על יציאת ריב"ז‪ .‬גדליה אלון הסב את תשומת הלב להבדל היסודי בין אדר"נ נו"א לבין יתר‬
‫גרסות הסיפור‪ .‬במרבית הגרסות הנבואה של ריב"ז נאמרת לפני שהעניק אספסיינוס לריב"ז את מתנותיו‪,‬‬
‫והרושם הוא שהמתנות הן מעין גמול על הנבואה‪ .‬באדר"נ נו"א הנבואה נאמרת לאחר שאספסיינוס‬
‫כבר העניק את יבנה לריב"ז‪ .‬אלון הסביר שהיו לסיפור יציאת ריב"ז שתי גרסות‪ .‬הגרסה האחת‪ ,‬ששרדה‬
‫באדר"נ נו"א‪ ,‬הייתה שריב"ז התנגד למרד מראשיתו‪ .‬התנגדות זו הייתה ידועה היטב לאספסיינוס שכן‬
‫מרגליו שלחו לו‪' :‬שרבן יוחנן בן זכאי מאוהבי הקיסר'‪   1 .‬לפיכך מיד כשהתייצב ריב"ז לפני אספסיינוס‬
‫הוא הציע בסגנון מקראי 'שאל מה אתן לך'‪   1 .‬הנבואה לאספסיינוס באה רק לאחר קבלת המתנה‪ .‬על‬
‫פי הגרסה השנייה ‪ -‬איכ"ר‪ ,‬הבבלי ואדר"נ נו"ב ‪ -‬עמד ריב"ז לצד המורדים בתחילת המלחמה‪ ,‬ורק‬
‫לאחר שהבין שאבדה תקווה יצא את העיר‪ .‬בהעדר כל זכות אחרת אצל אספסיינוס נעשתה הנבואה‬
‫לתרומתו הייחודית‪ ,‬ובתמורה לה זכה לקבל את יבנה‪   1 .‬אלון אמנם לא הכריע איזו גרסה קדמה‪ ,‬אבל‬
‫מהקביעה ששילובה של הנבואה היה תלוי בטיב המסורת על עמדתו של ריב"ז כלפי המרד משתמע‬
‫שאפיזודה זו עמדה בפני עצמה‪   1 .‬נבחן אפוא את נבואת ריב"ז לעצמה ולאחר מכן נעמוד על האופן‬

                                                                        ‫שבו היא משולבת בחיבורים השונים‪.‬‬

                                                              ‫א‪ .‬הכתרת אספסיינוס והנבואה‬

‫בכל ארבע הגרסות מודיע ריב"ז לאספסיינוס שהוא עתיד להיות מלך‪ ,‬ומביא ראיה לכך מדרשת הפסוק‪:‬‬
‫' ְו ִנ ַּקף ִס ְב ֵכי ַה ַּי ַער ַּב ַּב ְר ֶזל ְו ַה ְּל ָבנֹון ְּב ַא ִ ּדיר ִיּפֹול' (ישעיהו י ‪ .)34‬מרבית הפרשנים והחוקרים מבינים את‬
‫פשוטו של פסוק זה כמטפורה לכישלון מסע אשורי כלשהו נגד יהודה ברבע האחרון למאה השמינית‬
‫לפה"ס‪ .‬הלבנון הוא מלך אשור או צבא אשור‪ ,‬והאדיר הוא האל‪   1 .‬סביר לחשוב שכך גם הובנה נבואה‬

             ‫‪ 	129‬לסקירת המחקר ראו בן שחר‪ ,‬היסטוריה‪ ,‬עמ' ‪ .15-6‬על היחס לריב"ז בתקופה המודרנית ראו מרקס‪ ,‬ריב"ז‪.‬‬
‫‪ 1	 30‬להימצאות מרגלים בירושלים על פי אדר"נ ראו קיסטר‪ ,‬ביאורים‪ ,‬עמ' ‪ .499-498‬ישוע בן גמלא הכוהן הגדול טוען‪ ,‬שאכן‬
‫בקרב הציבור רווחו שמועות שהמנהיגים מעבירים הודעות ובקשות כניעה לרומאים‪ .‬הוא דוחה שמועות אלו ושואל‬
‫באופן רטורי האם מישהו גילה את אחד מהשליחים‪ ,‬שכביכול הוא שלח אל הרומאים‪' ,‬בצאתו או נתפס בשובו? האם‬
‫נפלו מכתבים לידיהם?' (מלח' ד ‪ .)252‬על יהושע בן גמלא ראו הערך שחיתות הכוהנים הגדולים‪ .‬על נאומו של יהושע‬

                                                                                             ‫בן גמלא ראו בערך אלעזר בן דיניי‪.‬‬
‫‪ 	131‬באותן מילים פונה האל לשלמה בחלום בגבעון (מל"א ג ‪ .)5‬אני מודה לורד נעם שהעמידה אותי על המובאה המקראית‪.‬‬
‫ייתכן שאין כאן רק שיבוץ מקראי לתפארת המליצה‪ ,‬אלא ניסיון להשוות את ריב"ז לשלמה ואת יבנה להקמת המקדש‪.‬‬

                                                                                                     ‫‪ 1	 32‬אלון‪ ,‬מחקרים‪ ,‬א‪ ,‬עמ' ‪.251‬‬
‫‪ 	133‬אם כי לעצם היחס בין ארבע הגרסות סבר אלון‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪ ,252 ,238-237‬שגרסת איכ"ר היא הקדומה ביותר‪ ,‬אבל הסיבה‬
‫לכך אינה היחס בין הנבואה למתנה‪ ,‬אלא טיב המתנה עצמה‪ .‬אלון סבר שבנסיבות ההיסטוריות שהיו יכול היה ריב"ז‬
‫לכל היותר לבקש על קרוביו‪ ,‬וודאי שלא לקבל את יבנה‪ .‬גם אזכורה של גופנא באיכ"ר עולה בקנה אחד עם דברי יוספוס‬

                                                                ‫על מעמדה של גופנא במהלך המלחמה (מלח' ד ‪ ;551‬ו ‪.)115‬‬
‫‪ 	134‬רש"י על אתר מסביר שמדובר במסע סנחריב‪ .‬לגבי המחלוקת במחקר על זיהוי המלך האשורי ומסע המלחמה ראו‬
‫האפשרויות השונות אצל בלקינסופ‪ ,‬ישעיהו‪ ,‬עמ' ‪ ,261-260‬ולאחרונה אסטר‪ ,‬רקע היסטורי‪ .‬מנגד יש שטענו כי אין‬

                                                                                                                                          ‫‪646‬‬
   102   103   104   105   106   107   108   109   110   111   112