Page 109 - josephus_volume_two
P. 109
רחש ןב ריאמ
ואילו דברי ריב"ז ,בצירוף ההתייחסות ל'נבואה הסתומה' אצל יוספוס ,טקיטוס וסווטוניוס ,מלמדים על
נוכחותה במהלך המלחמה עצמה.
בני ירושלים חזו לכאורה בהתממשותה של נבואת 'נפילת הלבנון' פעמיים במהלך המרד .בתחילת
המלחמה הטיל קסטיוס גאלוס מצור על ירושלים ,אך כעבור זמן מה נואש מהמצור ושב על עקבותיו.
חשוב מכך ,אספסיינוס עצמו החל בעבודות המצור על ירושלים בחורף שנת ,68אך משנודע על מות
נירון הפסיק אספסיינוס את הלחימה 1 .נוכח הזעזועים והתהפוכות שעברו על האימפריה הרומית
וההצלה החוזרת של ירושלים ,לא יכלו המורדים שלא לחוש שמתקיימת בהם נבואת ישעיהו 'והלבנון
באדיר יפול' 1 .
נבואתו־פרשנותו של ריב"ז לפסוק מנוגדת לחלוטין לתפיסה זו .הלבנון אינו 'מלך הכתיים' ,האויב
האסכטולוגי שעתיד ליפול ולחלוף מן העולם ,אלא בית המקדש שעוד מעט ייחרב .האדיר אינו האל
או מלך המשיח ,אלא המצביא הזר שעתיד להחריב את המקדש .נקל כמובן לראות בדברי ריב"ז נבואה
שלאחר מעשה 1 ,אבל כאן עלינו לשוב לדברי הסופרים היוונים והרומים המספרים שהמורדים שאבו
עידוד מנבואה סתומה כלשהי .יוספוס מכנה את הנבואה - χρησμὸς ἀμφίβολος :אורקל דו־משמעי
(מלח' ו .)312טקיטוס משתמש בשם ambagesשפירושו נבואה סתומה או דו־משמעית .מכאן עולה,
שבטרם נתבררה משמעותה של הנבואה לאשורה ,היא הייתה נתונה לפרשנויות שונות ולא היה אפשר
להסיק ממנה באופן נחרץ מה עתיד להתרחש .יוספוס ,טקיטוס וסווטוניוס אמנם לא ציינו מהו הפסוק
שעליו התבססה הנבואה ,אך הם מביאים את תוכנו' :בעת ההיא יקום בארצם אדם אשר ישלוט על
העולם הנושב כולו' (מלח' ו ' ;)312זה הזמן בו עתיד המזרח להאדיר כח ועתידים יוצאים מיהודה
למשול בעולם' (טקיטוס ,דברי הימים ה' ;)13 ,בבוא היום יעלו מיהודה אנשים אשר ישלטו בכל העולם'
כנראה לריצ'רד הורברי (ורמש ,פורום ,עמ' .)9 0-89ריצ'רד באוקהם ,פרשנות משיחית ,עמ' ,210-206עמד אף הוא על
הזיקה בין הפשר הקומראני לספר ברוך.
143מלח' ד .498-497בעיות אחדות כרוכות במהלך האירועים שמציע יוספוס ,אך מכל מקום ברור שהייתה עצירה מסוימת
של אספסיינוס (לוויק ,אספסיינוס ,עמ' .)39-38בהמשך מסביר יוספוס שאספסיינוס וטיטוס 'בגלל החרדה לשלום ארצם
חשבו כי אין זו השעה לפתוח בהתקפה על עם זר' (מלח' ד .)502גם טקיטוס (דברי הימים א )3 ,מזכיר את החשש לגורל
המדינה ומייחס את הפורענויות שבאו על רומא לזעם האלים ,בעיני המורדים ,המאבקים על השלטון ברומא והפסקת
מסע אספסיינוס היו מן הסתם ביטוי לחיבת האל כלפיהם ולהצלחתם הצפויה .על הקשר בין מלחמת האזרחים הרומית
למרד היהודי ראו ון קוטן ,מלחמת היהודים ,עמ' .427-420
1 44אמנם אין לנו עדות ישירה כיצד פירשו המורדים את הנסיגות הזמניות של המצביאים הרומים ,אבל יוספוס כותב על
נסיגת קסטיוס' :משולהבים מהצלחתם הבלתי צפויה בהבסת קסטיוס לא יכלו עוד היהודים לשלוט ברוחם ,וכאילו
נסחפו בסערת מזלם (( ')τῇ τύχῃמלח' ג .)9מה שיוספוס מכנה כאן ( τύχηמזל) המורדים ראו מן הסתם כיד האל
וכמימוש נבואת ישעיהו .אין התייחסות של יוספוס להרפיית המצור והפסקת הלחימה בידי אספסיינוס ,אך ראו ההערה
הקודמת .היו עוד הצלחות במהלך המרד שמהן היו המורדים עשויים לשאוב עידוד .ראשית ,עצם בריחתו של גסיוס
פלורוס עם תחילת המרד (מלח' ד .)329הכנעת חיל המצב הרומי בתחילת המרד זכתה אף למועד שמחה במגילת תענית,
וראו בערך ימי הדמים בראשית המרד הגדול .אף במהלך המצור של טיטוס זכו המורדים בהצלחות אחדות .במהלך הסיור
המקדים של טיטוס נקלע הכוח הרומי למארב מסוכן (מלח' ה ,66-54ובמיוחד .)66סכנה דומה ואפילו קשה יותר איימה
על הכוח הרומי במהלך ההכנות למצור (שם .)97-75בשלב מאוחר ,לאחר שהרומאים כבר פרצו לעיר ,הצליחו המגנים
להדוף אותם באופן זמני מהחומה השנייה (שם )341-331ושאבו מכך עידוד רב (שם .)342לדברי ורד נעם ,הפרשנות
המשיחית בתקופת המרד הגדול היא שהניעה את יוספוס להשמיט את אזכור מפלת האשורים בתיאור תפילות יהודה
המקבי ,ראו בערך הניצחון על ניקנור.
1 45כך למשל טוען גורדון ,לבנון ,עמ' .94
648
