Page 109 - josephus_volume_two
P. 109

‫רחש ןב ריאמ‬

‫ואילו דברי ריב"ז‪ ,‬בצירוף ההתייחסות ל'נבואה הסתומה' אצל יוספוס‪ ,‬טקיטוס וסווטוניוס‪ ,‬מלמדים על‬
                                                                           ‫נוכחותה במהלך המלחמה עצמה‪.‬‬

‫בני ירושלים חזו לכאורה בהתממשותה של נבואת 'נפילת הלבנון' פעמיים במהלך המרד‪ .‬בתחילת‬
‫המלחמה הטיל קסטיוס גאלוס מצור על ירושלים‪ ,‬אך כעבור זמן מה נואש מהמצור ושב על עקבותיו‪.‬‬
‫חשוב מכך‪ ,‬אספסיינוס עצמו החל בעבודות המצור על ירושלים בחורף שנת ‪ ,68‬אך משנודע על מות‬
‫נירון הפסיק אספסיינוס את הלחימה‪   1 .‬נוכח הזעזועים והתהפוכות שעברו על האימפריה הרומית‬
‫וההצלה החוזרת של ירושלים‪ ,‬לא יכלו המורדים שלא לחוש שמתקיימת בהם נבואת ישעיהו 'והלבנון‬

                                                                                                ‫באדיר יפול'‪  1 .‬‬
‫נבואתו־פרשנותו של ריב"ז לפסוק מנוגדת לחלוטין לתפיסה זו‪ .‬הלבנון אינו 'מלך הכתיים'‪ ,‬האויב‬
‫האסכטולוגי שעתיד ליפול ולחלוף מן העולם‪ ,‬אלא בית המקדש שעוד מעט ייחרב‪ .‬האדיר אינו האל‬
‫או מלך המשיח‪ ,‬אלא המצביא הזר שעתיד להחריב את המקדש‪ .‬נקל כמובן לראות בדברי ריב"ז נבואה‬
‫שלאחר מעשה‪   1 ,‬אבל כאן עלינו לשוב לדברי הסופרים היוונים והרומים המספרים שהמורדים שאבו‬
‫עידוד מנבואה סתומה כלשהי‪ .‬יוספוס מכנה את הנבואה‪ - χρησμὸς ἀμφίβολος :‬אורקל דו־משמעי‬
‫(מלח' ו ‪ .)312‬טקיטוס משתמש בשם ‪ ambages‬שפירושו נבואה סתומה או דו־משמעית‪ .‬מכאן עולה‪,‬‬
‫שבטרם נתבררה משמעותה של הנבואה לאשורה‪ ,‬היא הייתה נתונה לפרשנויות שונות ולא היה אפשר‬
‫להסיק ממנה באופן נחרץ מה עתיד להתרחש‪ .‬יוספוס‪ ,‬טקיטוס וסווטוניוס אמנם לא ציינו מהו הפסוק‬
‫שעליו התבססה הנבואה‪ ,‬אך הם מביאים את תוכנו‪' :‬בעת ההיא יקום בארצם אדם אשר ישלוט על‬
‫העולם הנושב כולו' (מלח' ו ‪' ;)312‬זה הזמן בו עתיד המזרח להאדיר כח ועתידים יוצאים מיהודה‬
‫למשול בעולם' (טקיטוס‪ ,‬דברי הימים ה‪' ;)13 ,‬בבוא היום יעלו מיהודה אנשים אשר ישלטו בכל העולם'‬

‫כנראה לריצ'רד הורברי (ורמש‪ ,‬פורום‪ ,‬עמ' ‪ .)9‌ 0-89‬ריצ'רד באוקהם‪ ,‬פרשנות משיחית‪ ,‬עמ' ‪ ,210-206‬עמד אף הוא על‬
                                                                                       ‫הזיקה בין הפשר הקומראני לספר ברוך‪.‬‬

‫‪ 	143‬מלח' ד ‪ .498-497‬בעיות אחדות כרוכות במהלך האירועים שמציע יוספוס‪ ,‬אך מכל מקום ברור שהייתה עצירה מסוימת‬
‫של אספסיינוס (לוויק‪ ,‬אספסיינוס‪ ,‬עמ' ‪ .)39-38‬בהמשך מסביר יוספוס שאספסיינוס וטיטוס 'בגלל החרדה לשלום ארצם‬
‫חשבו כי אין זו השעה לפתוח בהתקפה על עם זר' (מלח' ד ‪ .)502‬גם טקיטוס (דברי הימים א‪ )3 ,‬מזכיר את החשש לגורל‬
‫המדינה ומייחס את הפורענויות שבאו על רומא לזעם האלים‪ ,‬בעיני המורדים‪ ,‬המאבקים על השלטון ברומא והפסקת‬
‫מסע אספסיינוס היו מן הסתם ביטוי לחיבת האל כלפיהם ולהצלחתם הצפויה‪ .‬על הקשר בין מלחמת האזרחים הרומית‬

                                                                  ‫למרד היהודי ראו ון קוטן‪ ,‬מלחמת היהודים‪ ,‬עמ' ‪.427-420‬‬
‫‪ 1	 44‬אמנם אין לנו עדות ישירה כיצד פירשו המורדים את הנסיגות הזמניות של המצביאים הרומים‪ ,‬אבל יוספוס כותב על‬
‫נסיגת קסטיוס‪' :‬משולהבים מהצלחתם הבלתי צפויה בהבסת קסטיוס לא יכלו עוד היהודים לשלוט ברוחם‪ ,‬וכאילו‬
‫נסחפו בסערת מזלם (‪( ')τῇ τύχῃ‬מלח' ג ‪ .)9‬מה שיוספוס מכנה כאן ‪( τύχη‬מזל) המורדים ראו מן הסתם כיד האל‬
‫וכמימוש נבואת ישעיהו‪ .‬אין התייחסות של יוספוס להרפיית המצור והפסקת הלחימה בידי אספסיינוס‪ ,‬אך ראו ההערה‬
‫הקודמת‪ .‬היו עוד הצלחות במהלך המרד שמהן היו המורדים עשויים לשאוב עידוד‪ .‬ראשית‪ ,‬עצם בריחתו של גסיוס‬
‫פלורוס עם תחילת המרד (מלח' ד ‪ .)329‬הכנעת חיל המצב הרומי בתחילת המרד זכתה אף למועד שמחה במגילת תענית‪,‬‬
‫וראו בערך ימי הדמים בראשית המרד הגדול‪ .‬אף במהלך המצור של טיטוס זכו המורדים בהצלחות אחדות‪ .‬במהלך הסיור‬
‫המקדים של טיטוס נקלע הכוח הרומי למארב מסוכן (מלח' ה ‪ ,66-54‬ובמיוחד ‪ .)66‬סכנה דומה ואפילו קשה יותר איימה‬
‫על הכוח הרומי במהלך ההכנות למצור (שם ‪ .)97-75‬בשלב מאוחר‪ ,‬לאחר שהרומאים כבר פרצו לעיר‪ ,‬הצליחו המגנים‬
‫להדוף אותם באופן זמני מהחומה השנייה (שם ‪ )341-331‬ושאבו מכך עידוד רב (שם ‪ .)342‬לדברי ורד נעם‪ ,‬הפרשנות‬
‫המשיחית בתקופת המרד הגדול היא שהניעה את יוספוס להשמיט את אזכור מפלת האשורים בתיאור תפילות יהודה‬

                                                                                          ‫המקבי‪ ,‬ראו בערך הניצחון על ניקנור‪.‬‬
                                                                                          ‫‪ 1	 45‬כך למשל טוען גורדון‪ ,‬לבנון‪ ,‬עמ' ‪.94‬‬

                                                                                                                                     ‫‪648‬‬
   104   105   106   107   108   109   110   111   112   113   114