Page 116 - josephus_volume_two
P. 116
ספסיינוסאל האובנה
של ההכרזה לא יכלו להיות רק בגדר הרחבה ספרותית של הגרסה הפשוטה של נו"א ,אלא הם בגדר
סיפור אחר ,שרק גרעין הדרשה המשותף קושר אותו לנוסח האחר 1 .
אף על פי שאי אפשר להגדיר מערכת יחסים כרונולוגית בין שני הנוסחים של נבואת ריב"ז (אדר"נ נו"א
לעומת יתר הגרסות) ,אפשר להציע כרונולוגיה יחסית לשלוש הגרסות המקבילות של סיפור ההכרזה
והנבואה (אדר"נ נו"ב ,איכ"ר ,בבלי) .מסתבר שהנוסח הקצר והתמציתי של אדר"נ נו"ב מקורי יותר וקדום
יותר .נקל לעמוד על ההרחבות הרטוריות שבאיכ"ר :במקום המפגש המידי בין ריב"ז לאספסיינוס ישנה
אפיזודה מקדימה שבה ריב"ז פוגש את החיילים והללו מביאים לפני מצביאם את ריב"ז ,על פי בקשתו;
ההסבר של אספסיינוס לחששו הוא ודאי הרחבה של הקריאה המצומצמת 'הרגתני'; והתיאור של
'בחינת ריב"ז' בחדר האטום אינו 'אלא גלגול מצועצע ומפותח (בעל מגמות משלו) של האמור באדר"נ
נו"ב' 1 .הבבלי רחוק עוד יותר ,וניכרים בו לא רק שיבושי מסירה אלא גם ניסיונות הרמוניזציה .ריב"ז
מכתיר את אספסיינוס במילים 'שלם עלך מלכא' .ייתכן והביטוי מבוסס על 'שלום עליך רבי ומורי' ,והוא
ודאי מורה על חוסר ידיעה של הנוסחה הלטינית או תרגומה .חשוב מכך ,אספסיינוס בתגובה אינו חושש
לחייו שלו ,אלא רוצה לגזור דין מוות על ריב"ז דווקא .זוהי כמובן התפתחות הגיונית וסבירה מצד מספר
שאינו מכיר את אספסיינוס ,ומניח שמצביא רומאי תמיד יימצא בעמדת עליונות על פני חכם יהודי.
לבסוף ,הבבלי אף משנה את תוכן הדרשה הנבואית' :אמ' ליה דקאמרת לאו מלכא אנא איברא מלכא
את ,דאי לאו מלכא את לא הוה מימסרא ירושלם בידך דכתיב "והלבנון באדיר יפול" (ישעיהו י ')34
(=אמר לו :ומה שאמרת שאינך מלך ,שקר ,אלא מלאך אתה ,שאם אין אתה מלך ירושלים לא הייתה
נמסרת בידיך ,וכתוב 'והלבנון באדיר יפול') .ריב"ז לא ניבא את שרפת המקדש אלא את נפילת ירושלים.
נראה לי ששינוי זה אינו מקרי ואינו נובע משיבוש במסירה ,שהרי מיד לאחר מכן מובאת הדרשה 'ואין
לבנון אלא בית המקדש' .השינוי נובע מן הצורך להתאים את הנבואה למתנה :כנגד מסירת ירושלים
והמקדש בידי אספסיינוס מעניק הקיסר הרומי הטרי את יבנה וחכמיה לריב"ז 1 .
שיקולים אלו כוחם יפה לקביעת הכרונולוגיה היחסית של הקטעים העוסקים בנבואת ריב"ז בלבד,
אבל אין בכך כדי להסיק על הכרונולגיה היחסית והמוחלטת של חוליות נוספות המרכיבות את סיפור
יציאת ריב"ז (המצור ,הרעב ועוד) ,כמו גם של הסיפור בכללו .פרשה זו כידוע נידונה רבות במחקר ונראה
שהועלו כמעט כל ההצעות האפשרויות להסבירה 1 .אסתפק אפוא בשתי הערות :האחת בנוגע לאיכ"ר
והאחרת בנוגע לבבלי .שתי ההערות הללו ,כל אחת על פי דרכה ,תתרום להעמדה מפותחת ומורכבת
יותר של שאלת היחס בין סיפורו של יוספוס לגרסות חכמים על יציאת ריב"ז.
1 78על סימני הקדמות בלשונו של נו"ב ראו קיסטר ,ביאורים ,עמ' ( 497אך ראו גם דברי ההסתייגות!) .עם זאת איני רואה
אפשרות לטעון שנו"א הוא גרסה דלילה ומפושטת של נו"ב .מוטב לראות את שתי הגרסות כעצמאיות.
1 79קיסטר ,ביאורים ,עמ' .518
180נראה שהעדר יחידות מרכזיות מנוסח הבבלי ,כגון מעצר ריב"ז בחדר החשוך ,אינו מאפשר לראות באיכ"ר מקור ישיר
לבבלי ,וראו הדיון להלן.
181לסקירת ההצעות השונות ראו צפתמן ,ראש וראשון ,עמ' .107-106כל ההצעות שהועלו מבוססות על ההנחה שכל
מקור הוא יחידה עצמאית שכל חלקיה מאוחרים או מוקדמים ביחס למקורות אחרים .הנחה זו נובעת ,שלא במודע ,מכך
שהמקורות השונים ניתנים לקריאה כחיבורים סגורים .למעשה המצב עשוי להיות מורכב יותר כפי שאראה להלן.
655
