Page 141 - josephus_volume_two
P. 141

‫רחש ןב ריאמ‬

          ‫בבלי‪ ,‬גיטין‬                ‫איכ"ר ענף ב‬               ‫איכ"ר ענף א‬      ‫אדר"נ נו"ב‬            ‫אדר"נ נו"א‬
                                                        ‫דוכוס דאלכסנדרייא‪.‬‬
    ‫הוו בה הנהו תלתא‬              ‫דוכס דערביא מה‬                                ‫עמדו הסיקרון וסרפו‬     ‫בקשו הקנאים לשרוף‬
‫עתירי נקדימון בן גריון‬            ‫הוה שמיה? תרין‬            ‫דוכוס דפלסטיני‪.‬‬         ‫את כל האוצרות‬      ‫כל הטוב ההוא באש‪.‬‬
                             ‫אמורין חד אמ'‪ :‬אילם‬         ‫דוכוס דערבייא תרין‬          ‫שהיו בירושלם‪.‬‬    ‫אמ' להם כלבא שבוע‪:‬‬
   ‫ובן כלבא שבוע ובן‬           ‫הוה שמיה וחד אמ'‪:‬‬                                        ‫ח ‌ש[בו] שלא‬  ‫מפני מה אתם מחריבין‬
  ‫ציצת הכסת‪ .‬נקדימון‬              ‫אבגר הוה שמיה‪.‬‬             ‫אמורין‪ .‬חד אמ'‪:‬‬        ‫להשאיר מחייה‪.‬‬      ‫את העיר הזאת ואתם‬
 ‫בן גוריון שנתקד?ד?ה‬                                         ‫קילוס שמיה וחד‬
                              ‫והיו בירושלם שלשה‬            ‫אמ'‪ :‬ספגוד שמיה‪.‬‬                               ‫מבקשים כל הטוב‬
    ‫לו חמה בעבורו‪ .‬בן‬             ‫עשירים והיה כל‬       ‫והוון בירושלם ארבעה‬                                ‫הזה לשרוף באש?‬
      ‫כלבא שבוע שכל‬                                        ‫בוליוטין בן ציצית‬                           ‫המתינו לי עד שאכנס‬
                              ‫אחד ואחד מהם יכול‬        ‫ובין גוריון ובן נקדימון‬                        ‫ואראה מה יש לי בתוך‬
  ‫הנכנס לביתו כשהוא‬             ‫לפרנס המדינה שש‬              ‫ובן כלבא־שבוע‪.‬‬                           ‫הבית‪ .‬ומצא שיש מזון‬
‫רעב ככלב יוצא כשהוא‬            ‫שנים ואלה שמותם‪:‬‬           ‫וכל אחד ואחד יכול‬                            ‫כ'ב' שנה סעודה לכל‬
                               ‫בן ציצית הכ ‌ס(ף)‌[ת]‪,‬‬       ‫לספק מזונות של‬                              ‫אחד ואחד מירושלם‬
  ‫שבע‪ .‬בן ציצת הכסת‬                                        ‫מדינה עשר שנים‪.‬‬                                ‫ולא השגיחו עליו‪.‬‬
‫שהייתה ציציתו נגררת‬                ‫ובן כלבא שבוע‪,‬‬
  ‫על גבי כסתות ואיכא‬           ‫ונוקודימון בן גוריון‬      ‫והיה שם בן אבטירא‬
 ‫דאמ' שהייתה כ ‌ס(ו‌)תו‬                                     ‫בן אחותו של רבן‬
‫מוטלת בין גדולי רומי‪.‬‬             ‫שנקדמה לו חמה‬
‫חד אמ' להו‪ :‬אנא זיינא‬             ‫בעבורו‪ .‬בן כלבא‬         ‫יוחנן בן זכאי שהיה‬
 ‫לכו בחיטי ושערי וחד‬             ‫שבוע שכל הנכנס‬           ‫ממונה על האוצרות‬
‫אמ' להו‪ :‬ואנא בחמרא‬               ‫לביתו שהוא רעב‬         ‫ואוקיד כל אוצרייא‪.‬‬
                                ‫ככלב יצא שבע‪ .‬בן‬
       ‫ומשחא וחד אמ'‬         ‫ציצית הכס‌(ף)‌[ת] שהיו‬
   ‫להו‪ :‬בדציבי‪ ,‬ושבחו‬          ‫ציציותיו נגררים על‬
                                 ‫גבי כרים וכסתות‪.‬‬
     ‫רבנן לדציבי‪ .‬דרב‬           ‫חד אמ'‪ :‬אנא זיינא‬
    ‫חסדא כל אקלידיה‬               ‫לירושלם י' שנים‬
     ‫הוה מסר לשמעיה‬          ‫בחיטי ושערי וחד אמ'‬
   ‫בר מדציבי דאמ' רב‬          ‫בחמרא ומישחא וחד‬
  ‫חסדא‪ :‬אכלבא דחיטי‬            ‫אמ' בציביי‪ .‬ושיבחו‬
   ‫בעיא שיתין אכלבא‬           ‫רבנן לדציבי מכולהו‪.‬‬
 ‫דציבי הוה להו למיתן‬         ‫והיה שם בן אבטיח בן‬
                             ‫אחותו שלרבן יוחנן בן‬
      ‫עשרין וחד שתא‪.‬‬          ‫זכאי והיה ממונה על‬
   ‫הוה בהו הני בריוני‪.‬‬        ‫האוצרות‪ .‬עמד ושרף‬
                                  ‫את כל האוצרות‪.‬‬
       ‫אמרו להו רבנן‪:‬‬
   ‫ניפוק ניעבוד שלמא‬
‫בהדייהו‪ .‬לא שבקינהו‪.‬‬

      ‫אמרו להו אינהו‪:‬‬
    ‫ניפוק ניעביד קרבא‬
    ‫בהדייהו‪ .‬אמרו להו‬
 ‫רבנן‪ :‬לא מס ‌ת[י]‌ ‌ע(י)‌א‬
    ‫מילתא‪ .‬קמו קלנהו‬
   ‫להנהו אמברי דחטי‬
    ‫ושערי והוה כפנא‪.‬‬

                                                                                                                            ‫‪680‬‬
   136   137   138   139   140   141   142   143   144   145   146