Page 143 - josephus_volume_two
P. 143

‫רחש ןב ריאמ‬

‫פותח בסקירה היסטורית רחבה על תולדות היהודים (שם ה‪ .)10-2 ,‬פרק ‪ 11‬חוזר להקמת מחנה טיטוס‬
‫בפאתי ירושלים‪ ,‬אבל בפרק ‪ 12‬הוא שב לתאר את העבר הרחוק והקרוב‪ ,‬במסגרת תיאור ביצורי העיר‪:‬‬

‫לאחר כיבוש עירם על ידי פומפיוס הורּום הפחד והניסיון דברים רבים‪ .‬מלבד זאת‪ ,‬בשל רדיפת‬
‫הבצע שהייתה רווחת בזמנו של קלאודיוס‪ ,‬קנו את הזכות להקים ביצורים ובנו בעת שלום‬
‫חומות כמו למלחמה‪ .‬מספר אנשי העיר גדל בשל ערב רב שנהר אליה ובשל הרס הערים‬
‫האחרות‪ ,‬שכן עזי הסוררים נסו שמה‪ ,‬ועל כן גברה בה המרדות‪ .‬שלושה מצביאים וכהם צבאות‬
‫היו בעיר‪ .‬בחלקן החיצוני והגדול של החומות החזיק שמעון‪ ,‬בעיר התיכונה יוחנן (המכונה בר‬
‫גיורא)‪    ,‬ובמקדש ‪ -‬אלעזר‪ .‬כוחם של יוחנן ושמעון היה במספר אנשיהם ובנשקם‪ ,‬כוחו של‬
‫אלעזר ‪ -‬במקומו‪ .‬בינם לבין עצמם נזקקו הללו למעשי מלחמה‪ ,‬מעל והצתה‪ ,‬ותבואה לרוב‬
‫הועלתה באש‪ .‬אחרי כן תפס יוחנן את המקדש לאחר שבתואנה של הבאת קרבן שלח אנשים‬

                                        ‫לרצוח את אלעזר ופלגתו (טקיטוס‪ ,‬דברי הימים ה‪.)12 ,‬‬

‫הסקירה נפתחת בפומפיוס בשנת ‪ 63‬לפה"ס ומסתיימת ערב מצור טיטוס‪ ,‬בהשתלטות יוחנן על המקדש‬
‫בערב פסח שנת ‪    .70‬שרפת האוצרות התרחשה לפני כן‪ ,‬אך טקיטוס לא ציין כמה זמן לפני כן‪ ,‬והאם‬
‫זה קרה בין האירועים השייכים לטווח הזמן של הספר החמישי (היינו המחצית הראשונה של שנת ‪,)70‬‬
‫או שמא הם חלק מהחזרה לעבר הרחוק לצורך הצגת הרקע המלא לאירועי הספר‪ .‬אפשר לנסות ולדייק‬
‫מעט יותר בדברי טקיטוס‪ ,‬שכן הוא מספר על השרפה לאחר שהציג את שלושת המצביאים ומיקומם‪,‬‬
‫ומכאן אפשר להסיק שהשרפה חלה לאחר שנכנס שמעון לעיר וכבש חלק ממנה בחודשים אדר‪-‬ניסן‬
‫שנת ‪( 69‬מלח' ד ‪    .)584–573‬טקיטוס אינו כותב מתי נוצרו שלוש הסיעות‪ ,‬אבל על פי יוספוס‪ ,‬במהלך‬
‫שהותו של טיטוס באלכסנדריה 'הגיעה מלחמת האחים בירושלים לשיא חדש והייתה למריבה בין שלש‬
‫סיעות; שכן אחת [משתי הסיעות] התפלגה‪ ,‬ושני הפלגים פנו זה נגד זה' (מלח' ה ‪ .)2‬בהמשך מפרט‬
‫יוספוס שסיעת הקנאים התפלגה בין יוחנן מגוש חלב לאלעזר בן שמעון (שם ‪ .)7-5‬יוספוס חוזר על‬
‫עניין שלוש הסיעות בתארו כיצד יוחנן ואנשיו נאבקו בשתי חזיתות ‪ -‬עם אנשי אלעזר ששלטו במקדש‬

                                                  ‫ועם שמעון ששלט במרבית העיר ובחומות (שם ‪.)22-21‬‬
‫על פי דברי יוספוס התרחשה שרפת האוצרות לאחר הפיצול בסיעת הקנאים ולא לפניו‪ .‬הפיצול‬
‫התרחש רק בסתיו ‪-69‬חורף ‪ ,70‬לאחר התקסרות אספסיינוס ויציאתו מהארץ‪ .‬יונתן פרייס סבור שאין‬
‫צורך לקבל את דברי יוספוס בעניין הראשון‪ .‬בהסתמך על דברי טקיטוס‪ ,‬הוא טוען שיש להקדים את‬
‫שרפת האוצרות לפיצול בין אלעזר ליוחנן‪ ,‬היינו לקיץ של שנת ‪ .69‬לטענת פרייס היה יוספוס מעוניין‬
‫לאחר את שרפת האוצרות כדי ליצור זיקה בין הרעב שגרם לנפילת העיר למלחמת הסיעות‪    .‬בנספח‬
‫שדן ביציאת ריב"ז מירושלים מתארך פרייס את השרפה לחודשים אפריל‪-‬יוני שנת ‪ ,69‬כלומר לאחר‬
‫כניסת שמעון לעיר ולפני התקסרותו של אספסיינוס‪ .‬תאריך זה הולם את דברי החכמים מפני שעולה‬

‫הכינוי בר גיורא שייך כמובן לשמעון‪ ,‬וזוהי טעות של טקיטוס או של אחד המעתיקים (שטרן‪ ,‬סופרים יוונים ורומים‪ ,‬ב‪,‬‬                          ‫‪	10‬‬
                                                                                                                          ‫עמ' ‪.)59‬‬
                                                                                                                                    ‫‪1	 1‬‬
‫טקיטוס אמנם אינו נוקב בתאריך‪ ,‬אבל כך עולה מהשוואת הדברים ליוספוס (מלח' ה ‪ ,)105-98‬ראו פרייס‪ ,‬ירושלים‬
                                                                                                                 ‫במצור‪ ,‬עמ' ‪.129‬‬    ‫‪	12‬‬
                                                                                                                                    ‫‪1	 3‬‬
                                                                                           ‫פרייס‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.221-220 ,104-103‬‬
                                                                                                         ‫שם‪ ,‬עמ' ‪ ,105‬הערה ‪.10‬‬

                                                                                                                                          ‫‪682‬‬
   138   139   140   141   142   143   144   145   146   147   148