Page 144 - josephus_volume_two
P. 144
האובתה תורצוא תפרש
ממנו שריב"ז אכן יצא לאחר השרפה ,אבל אספסיינוס עדיין שהה בארץ .ואולם הבעיה העיקרית
בהצעה זו שאין היא מתיישבת לכאורה עם דברי טקיטוס ,מפני שהאחרון ,בדומה ליוספוס ,מיקם את
שרפת האוצרות במסגרת העימות התלת־סיעתי ,וזה התרחש אליבא דיוספוס בסתיו –69חורף 70בזמן
שהותו של אספסיינוס באלכסנדריה ולאחר התקסרותו.
כאמור ,בתחילת הספר החמישי כותב יוספוס שהמורדים התפצלו לשלוש סיעות :אלעזר מרד
בסמכות יוחנן ותפס את המקדש ,ושמעון בר גיורא שלט בעיר העליונה .ואולם בתיאור שרפת המזון
הוא מזכיר רק שני צדדים :יוחנן ושמעון .לדבריו ,כאשר הניח אלעזר ליוחנן ,הפנה הלה את כוחו נגד
שמעון דווקא ,ובמהלך הפשיטות לתוך העיר נשרפו מחסני מזון ,ובתגובה פגע שמעון במלאי המזון
שהיה ברשות יוחנן .מכאן משתמע שהמלחמה ,ולכל הפחות המלחמה על המזון ,התרחשה רק בין
שמעון ליוחנן .מצב זה מתאים לפרק הזמן מיד לאחר בואו של שמעון לעיר באדר שנת ,69ולפני הפיצול
במחנה הקנאים ,שחל לדברי יוספוס לאחר התקסרות אספסיינוס .אבל שחזור זה רק מחדד את הקושיה
מדברי טקיטוס ששרפת המזון הייתה חלק מהעימות התלת־סיעתי .נראה שגם בנקודה זו צריך לבחון
פעם נוספת את יוספוס.
מראשית המרד עמדו הקנאים בראשות אלעזר בן שמעון כסיעה עצמאית .אלעזר זה נזכר בפעם
הראשונה אצל יוספוס בסוף הספר השני כאחד ממנהיגי המרד שזה עתה החל .כאשר יוספוס מספר על
חלוקת הארץ בין מפקדי המרד בידי ממשלת המרד הראשונה ,הוא מציין שאלעזר בן שמעון אמנם לא
קיבל תפקיד רשמי ,אבל הצלחותיו בקרבות עם קסטיוס גאלוס ושלל המלחמה שהשיג הקנו לו למעשה
מעמד של מנהיג המרד (מלח' ב .)564אלעזר נזכר שוב כאחד משני מנהיגי הקנאים (מלח' ד )225ערב
כניסת האדומים לירושלים .מתברר שיוחנן מגוש חלב הצליח לשכנע את מנהיגי הקנאים שרק הכנסת
האדומים תציל אותם מידי מנהיגי המרד המתונים (שם .)228-226ואולם יוחנן לא הסתפק בכך וניסה
לקבל מעמד של מנהיג יחיד של סיעת הקנאים (שם .)392-389ליוחנן היו מתנגדים בקרב הקנאים,
שלא הסכימו 'לקבל את מרותו של איש אשר היה לפנים שווה להם במעמד; ויותר מכול הרתיע אותם
החשש משלטון יחיד' (שם ,)393ויוספוס כותב במפורש' :בשל כך אפוא התפלגה הסיעה ...כל פלג עמד
על המשמר בפני הפלג היריב' (שם .)396-395יוספוס לא ציין מי היו מנהיגי הקנאים שהתנגדו ליוחנן ,
ולא מסר פרטים על מיקומם ,אבל נראה לי שסביר מאוד להניח שאלעזר בן שמעון הוא שהתנגד ליוחנן.
הלה כבר היה מנהיגם של הקנאים ובהמשך אף נלחם בשמעון בנשק (מלח' ה .)21חשוב מכך ,נימוקי
שם ,עמ' .270–264פתרון זה אומץ גם בידי שליט ,נבואות ,עמ' תכט. 14
דמותו של אלעזר בן שמעון טרם זכתה לניתוח ולתיאור דוגמת יוחנן מגוש חלב (רפפורט ,יוחנן) ושמעון בר גיורא (פוקס, 15
שמעון) .לחוסר הבהירות בנוגע לאלעזר תורמת העובדה שהוא נזכר אצל יוספוס בשלב מאוחר למדי ,כמי שמעמדו
והצלחותיו כבר ידועים (מלח' ב ,)564אך למרות החשיבות שיוספוס מייחס לו כאחד מראשי שלוש הסיעות ,איננו יודעים 16
דבר על סופו .על השאלות הכרוכות בדמותו ובמעשיו ראו אילן ופרייס ,שבע ,עמ' .207-203
ליוספוס היה חשוב להדגיש שסיעת הקנאים עצמה התפלגה ושני הפלגים לחמו זה בזה ,אבל לשם כך יש להניח שהסיעה
אכן הייתה מאוחדת בשלב כלשהו .שטרן ,מחקרים ,עמ' ,299הבהיר שלמרות הקרבה הזמנית שנוצרה בין יוחנן לבין
הקנאים ,נותרו הבדלים אידאולוגיים משמעותיים ביניהם .לעומת זאת טען רפפורט שיוחנן אכן עזב את מחנה המתונים
ונעשה בשר מבשרה של תנועת הקנאים ,ובכלל זה בעניינים אידאולוגיים ובשאלת בחירתו של כוהן גדול חדש (ראו
בערך פנחס איש חבתה ,וכן רפפורט ,יוחנן ,עמ' .)107-103משום כך הוא דחה את הטענה בדבר פילוג מוקדם בסיעה
(להלן ,הערה .)17מנגד ציין פרייס ,ירושלים במצור ,עמ' ,117-116שקבוצת הקנאים במובנה המצומצם ,כוהנים הנאמנים
לאלעזר בן שמעון ,לא התאחדה מעולם באופן מלא עם יוחנן ואנשי הגליל ,שהמשיכו להוות קבוצה לוחמת נפרדת.
683
