Page 147 - josephus_volume_two
P. 147
רחש ןב ריאמ
מדוע נשרפו האוצרות
יוספוס וטקיטוס אינם מספקים סיבה של ממש לשרפת אוצרות המזון ,אלא רואים בה חלק מהעימות
בין הסיעות היריבות .השרפה נחשבה בעיניהם לביטוי האירוני והפרדוקסלי ביותר של המלחמה
הפנימית ,וכפי שכותב יוספוס' :כאילו בכוונה השחיתו [הללו] לטובת הרומאים את אשר הכינה העיר
כדי לעמוד במצור; [התוצאה הייתה] שבמו ידיהם כרתו את גידי אונם שלהם' .בספרות חז"ל המקורות
חלוקים .אדר"נ נו"א אינו מציע שום הסבר למעשה .באדר"נ נו"ב נאמר 'חשבו שלא להשאיר מחיה',
אבל משפט זה רק מבהיר מה הייתה התוצאה המקווה של מעשה השרפה ,אך לא את המניע העקרוני
שמאחריה .גם באיכ"ר אין נימוק למעשהו של בן בטיח .התירוץ המתחכם ,ששרפת האוצרות תכריח
את האוכלוסייה להצטרף למאבק אקטיבי ברומאים ,הוא של ריב"ז ,והמדרש אינו רומז שזו אכן הייתה
כוונתו של בן בטיח .המקור היחיד שמציע נימוק למעשה השרפה הוא הבבלי ובו אדון בנפרד.
נראה שהעדר נימוק כלשהו למעשה השרפה בשלושת המקורות הארץ־ישראליים יכול ללמד הן על
ההתרחשות עצמה ועוד יותר מכך על האופן שבו נתפסה בעיני דורות מאוחרים .כאמור ,גם יוספוס
וטקיטוס אינם מציעים הסבר סביר לשרפת האוצרות ,ולו מנקודת מבטם של השורפים .ייתכן שהדבר
מצביע על כך ששרפות אלו אכן לא היו חלק ממהלך מתוכנן ,לא בעימות הפנימי ,וודאי שלא בעימות עם
הרומאים ,אלא תוצאה בלתי מתוכננת של עצם המאבק האלים בין יוחנן ושמעון .חשוב מכך ,השרפות
אכן נתפסו כחסרות פשר בעיני דורות מאוחרים ,שראו בהן את אחד משיאי האיוולת שבמלחמת האחים
שגרמה לחורבן ,ועל כן נמנעו מכל ניסיון לרציונליזציה שלהן .משום כך התוספת של אדר"נ נו"ב -
'חשבו שלא להשאיר מחיה' -אכן נועדה להדגיש ולחדד את אכזריותם של השורפים ,שבמו ידיהם
הרסו את יכולתם לנצח במלחמה .זוהי גם מגמתו של סיפור כלבא שבוע בנו"א :יש אפשרות לעמוד
במצור הצפוי ,אבל השורפים הורסים אותה במו ידיהם.
גרסת הבבלי ,יותר משיש בה ללמד היסטוריה ,יש בה כדי ללמד על יכולותיו ומגבלותיו של המספר
הבבלי כהיסטוריון .הבבלי מחפש מניע הגיוני וסביר לשרפה ,שבמבט ראשון נראית מעשה פרדוקסלי
וחסר פשר .על כן הוא פותח בהצגת עימות בין 'רבנן' ,התומכים בעשיית שלום ,לבין הבריונים ,שרוצים
לצאת לקרב .בעוד הבריונים אינם מניחים לחכמים להציע הצעות שלום לרומאים ,החכמים מסרבים
להצטרף למאבק אקטיבי .במצב זה מלאי המזון בירושלים יכול לאפשר לחכמים ותומכיהם להמשיך
במדיניות פסיבית בעוד הבריונים יקיזו את דמם בהתקפות על הרומאים .הדרך לשבור את שיווי המשקל
וליצור תחושת חירום היא על ידי שרפת אוצרות המזון .לשחזור זה אין דבר וחצי דבר עם המסופר אצל
יוספוס וטקיטוס או עם המשתמע ממקורות חז"ל הארץ־ישראליים .המאבק בין שוחרי השלום והפשרה
לתומכי המלחמה הוכרע כבר בחורף שנת ,68–67כאשר ראשי הממשלה המתונה נרצחו ,והאדומים
שם ,עמ' ;509ישראלי־טרן ,אגדות החורבן ,עמ' .48 24
ובניגוד לבער ,ירושלים ,עמ' ,177-176שחשב שהנימוק של ריב"ז הוא הוא נימוקם לכאורה של שורפי האוצרות. 2 5
ואכן גודמן ,מעמד ,עמ' ,216הערה ,20ממעט בחשיבותן של השרפות ורואה בהן פרט אחד מהעימות הסיעתי שהוגבל 2 6
לאזור המקדש .בער ,שם ,עמ' ,164-163דייק מתוך טקיטוס ויוספוס כאחד שהשרפות אירעו שלא במתכוון (כך בעקבות
גרץ ,היסטוריה ,ג ,עמ' ,529בסוף הערה ,)4ולמעשה הוא ייחס אותן לחצי הד ֵלקה של הרומאים .רק המקור העוין שישב
במחנה הרומי ייחס זאת למלחמה פנים־יהודית .ממקור זה ,ממשיך בער ,שאבו טקיטוס ויוספוס ,אך שמרו על ערפול
מסויים בנוגע לכוונה.
686
