Page 152 - josephus_volume_two
P. 152
ןוירוג ןב ןומידקנ
של שמו' :נקודי מוס' .על בן כלבא שבוע הובאה בנו"א הדרשה המוכרת גם מהבבלי' ,שכל הנכנס לביתו
רעב ככלב היה יוצא שבע' .בנו"ב דרשה זו אינה מוכרת כלל .שני נוסחי אדר"נ מסתיימים בניסיונו הכושל
של בן כלבא שבוע למנוע את שרפת האוצרות ומתארים את כמות המזון שנמצאה שם.
ההבדלים הרבים בדרשות השם בין נו"א לנו"ב מלמדים שמדובר בהתפתחות משנית למסורת
הראשונית המיוצגת בב"ר ,שכללה רק את שמותיהם של שלושת האישים ותו לא .במקרה זה הדרשות
בנו"ב נראות קדומות יותר ,לפחות מבחינת אופי העריכה .נו"ב מביא למעשה רק דרשת שם אחת,
על בן ציצית הכסת ,ואילו על נקדימון ועל כלבא שבוע הוא מביא סיפורים המדגימים את עושרם.
לעומת זאת הוסיף נו"א על הסיפורים גם דרשות שם של ממש לנקדימון בן גוריון ' -שנקדה לו חמה
בעבורו' -וכן לכלבא שבוע .יש רגליים לשער שדרשות אלו נלקחו מהבבלי .על זה יש להוסיף את
שמירת התעתיק היווני של שמו נקדימון ' -נקודי מוס' בנו"ב .מסקנה זו עולה גם מהשוואת הנוסחים
של מעשי בן כלבא שבוע:
אדר"נ נו"ב יג אדר"נ נו"א ו
א' עליו על בן כלבא שבוע שהיה לו [מ]זון וכשבא אספסינוס קיסר להחריב את ירושלם
שלוש [שנים לכל אחד ואחד שבירושלם. בקשו קנאים לשרוף כל הטוב ההוא באש.
וכשעמדו הסקרין שרפו את האוצרות שבירושלם מדדו כל מה
שהיה לו ומצאו מזון שלש שנים לכל אחד ואחד בירושלם]. אמ' להם כלבא שבוע :מפני מה אתם מחריבין את העיר הזאת
ואתם מבקשים כל הטוב הזה לשרוף באש? המתינו לי עד
שאכנס ואראה מה יש לי בתוך הבית .ומצא שיש מזון כ'ב'
שנה סעודה לכל אחד ואחד מירושלם ולא השגיחו עליו.
נו"א פותח במעשה הקנאים .לאחר מכן ניסיונו של כלבא שבוע למנוע את השרפה ולבסוף מסופר על
אוצרות המזון המרובים שהיו ברשותו .נו"ב נראה מעובד פחות ,ואפשר לעמוד בנקל על קווי התפר בין
קיסטר ,עיונים באדר"נ ,עמ' .114 4 7
למעשה גם דרשת שם זו אינה שלמה .בנו"א המילה 'כסף' משולבת בנוסח הדרשה והקשר בין השם לדרשה ברור .בנו"ב 4 8
אפשר לקשור את הדרשה לשם על פי השדה הסמנטי הרחב של מילים הקשורות למנהגי הסעודה והמשתה .לשדה זה
משתייכות המילים 'כסת' ו'מסב' .חשוב להדגיש ששתי המסורות השונות על שמו של האיש ,בן ציצית הכסת או הכסף, 4 9
הן מסורות עצמאיות .כל אחד מנוסחי אדר"נ דורש את מסורת השם שלו ואין אפשרות להכריע על סמך החומר הקיים
איזו מסורת עדיפה כך ,קיסטר ,שם ,עמ' ,114בניגוד לשיטתו של אפשטיין ,שביכר את הגרסה 'כסף' על פני 'כסת' (לעיל,
הערה .)46עם זאת ,בחינה של הדרשות ,שהן תוספת ייחודית לאדר"נ (אולי כבר לאדר"נ הקדום ,שהרי דרשות שם ישנן
בשני הנוסחים ,אם כי מסתבר שלא גובשה מסורת טקסטואלית מוצקה) מלמדת שנו"א מעובד יותר מנו"ב ,ומציית
למאפייני מדרשת שם.
הדרשה על נקדימון בן גוריון והמעשה במעיינות המים נמצאת בבבלי ,תענית יט ע"ב-כ ע"א ,ונרמזים בגיטין נו ע"א.
הדרשה על כלבא שבוע נמצאת בבבלי ,גיטין נו ע"א .המסורת באיכ"ר ענף ב אף היא מביאה בקצרה את דרשות השם
על שמות העשירים והיא כמעט שווה לזו שבבבלי גיטין נו ע"א .קיסטר ,עיונים באדר"נ ,עמ' ,208עמד על כך שסיפור
המעשה בשנים עשר עינות מים ששכר נקדימון בן גוריון ,המופיע בבבלי (תענית יט ע"ב-כ ע"א) ובאדר"נ נו"א ,נשען על
המציאות הבבלית .המסורת המקורית ,כך שיער קיסטר ,הייתה מן הסתם על בורות מים שהיו בירושלים ,שכמעט אין
בה מעיינות ,ואילו בבבל ,שבה לא ידעו בורות מים מה הם ,שינו למעיינות מים .לאור הקרבה הרבה בסיפור זה בין נו"א
לבבלי אני נוטה להניח שגם דרשת שמו של כלבא שבוע ' -שכל הנכנס לביתו רעב ככלב היה יוצא שבע' -לקוחה
מהבבלי .אמנם גם בארץ־ישראל יכלו לדרוש את הקרבה האטימולוגית בין 'כלבא' ל'ֶּכ ֶלב' ,אבל מסורת ארץ־ישראלית
אחרת (ראו להלן ,הערה ,)56קושרת את 'כלבא' לגיבור המקראי ָּכ ֵלב.
691
