Page 154 - josephus_volume_two
P. 154
ןוירוג ןב ןומידקנ
להתגייסותם של עשירי ירושלים לאגירת אספקה .ואמנם מעניין לציין ,שאף על פי שיוספוס סיפר על
שרפת האוצרות ,הוא לא סיפר בשום מקום שעשירי ירושלים נרתמו בדרך זו או אחרת לאגירת אספקה.
הוא ציין שהתבואה נאגרה בבתים ,ומזכיר באופן סתמי את 'העיר' כמי שהכינה מזונות (מלח' ה .)24
אף שהסיפור על שלושת עשירי ירושלים ואגירת המזונות נטול כל יסודות היסטוריים ,נקדימון
בן גוריון הוא ככל הנראה דמות היסטורית ממשית שפעלה בירושלים במחצית הראשונה של המאה
הראשונה לספירה ,וזאת בשונה משני רעיו הספרותיים -בן ציצית הכסת ובן כלבא שבוע -שיש
מקום רב לפקפק בעצם קיומם .על נקדימון בן גוריון ידוע ממקורות תנאיים אחדים .בתוספתא ובספרי
לדברים מסופר על בתו שהתדרדרה לעוני קשה לאחר החורבן .אגב כך נאמר בספרי דברים על אביה,
ש'לא היה נכנס להשתחוות בהר הבית עד שהיו פורסין לו פילאי מילת תחת רגליו .נכנס ומשתחוה וחוזר
לביתו בשמחה' (ספרי דברים שה ,עמ' .)325ממקורות אלו אנו מתוודעים לעושרו האגדי של נקדימון
בן גוריון באמצעות אורח חייה של בתו .ריב"ז מספר שכתובתה של בת נקדימון הייתה על סך 'אלף
אלפים דינרי זהב' (שם) .בתוספתא (כתובות ה ,ט) נאמר שחכמים פסקו לה חמש מאות דינרי זהב ביום
רק להוצאות על בשמים .כך גם המסורת באדר"נ נו"א עסקה בעושרה של בתו .על עושרו של נקדימון
בן גוריון עצמו אנו שומעים באדר"נ נו"ב .הביטוי 'ארבעת כורים של גגות טוחנן בזהב' אינו ברור די
הצורך ,אבל הוא רומז כנראה על כמות בלתי נתפסת של זהב .עובדת אזכורו כעשיר מופלג במסורות
ובחיבורים שונים מסייעת לראות בדמותו של נקדימון החז"לי הד לאחד מעשירי ירושלים שלפני החורבן.
הואיל וחכמים מספרים על בתו של נקדימון כבת דור החורבן ,אני סבור שבהחלט אפשר לראות
בגוריון בן ניקודמוס את בנו של נקדימון בן גוריון ואחיה של בת נקדימון ,שהתדרדרה לעוני .ואולם
אין מקום ללמוד מהסיפור באיכ"ר-בבלי שאביו של אותו גוריון נטל חלק בהכנות למרד ,ומכאן אף לא
שבנו היה חלק מקבוצת המורדים .אדרבא ,דווקא המסורות המדגישות את עושרו של נקדימון ותו לא
עשויות להבהיר לנו את תפקידו המדויק של גוריון בן ניקודמוס בשליחות אל מטיליוס .בשונה מיוסף
בן גוריון ו/או גוריון בן יוסף ,שהיו בתפקידי הנהגה במרד ,על ניקודמוס לא הוטל תפקיד של ממש .הוא
ושותפיו לא ניהלו את המשא ומתן עם מטיליוס ואנשיו ,אלא הם ערבו לקיום ההסכם שהושג בין אלעזר
למטיליוס .על פי הידוע לנו ממקורות חז"ל על עושרה של משפחת נקדימון ,נקל להבין מדוע התבקש
ניקודמוס לערוב להסכם .העושר הרב של משפחתו הקנה לערבותו משקל בעיני הרומאים ,ועל כן הם
הסכימו לצאת מן המגדלים ולהיכנע .ניקודמוס היה כלי בידי אלעזר ,שניצל את העושר המופלג של
משפחתו ואולי גם את תמימותו כלפי כוונותיו האמתיות.
למסקנה זו הגיע גם פרייס ,ירושלים במצור ,עמ' ,202אם כי באופן שונה .לכן יש לדחות את הניסיון של באוקהם, 55
ניקודמוס ,עמ' ,3לראות בסיפור זה זיכרון להתגייסותם של עשירי ירושלים לטובת המרד. 5 6
על בן ציצית הכסת או הכסף אנו שומעים לראשונה בתלמוד הירושלמי .שמותיהם של השניים נמצאים במסגרת אותה 57
מגילת יוחסין מפורסמת שהעידה לכאורה על כך שמוצאו של הלל מדוד (ירושלמי ,תענית ד ,ב [סח ע"א] ,עמ' ;728ב"ר
צח ,ח ,עמ' .)1259המגילה מייחסת את בן כלבא שבוע לָּכ ֵלב המקראי ,ומסתבר שאין כאן אלא דרשת שם ותו לא .למרות
ניסיונותיו של קליין ,מגילת יוחסין ,לטעון לקיומם של חלקים מקוריים במגילה ,המתייחסים לבני אדם מתקופת הבית,
מסתברים יותר דבריו של ליוור ,בית דוד ,עמ' ,32-28שעמד על אופיה הלא־מקורי של המגילה ,שכל מטרתה הייתה
להציג אילן יוחסין מלכותי לבית הנשיאות .בעקבותיו ראו לאחרונה ריינר ,חותמו ,עמ' ,366-363וראו גם הפקפוקים
שכבר העלה רפפורט ,מקורות ,עמ' ,375הערה .29
ואכן היו מי שרצו לראות בהתדרדרותה של בת נקדימון עונש על ההתנהגות הראוותנית של עשירי ירושלים ,ראו שנאן,
שלושה סיפורים ,עמ' ,48-45ושם הפניות לספרות קודמת.
693
