Page 153 - josephus_volume_two
P. 153
רחש ןב ריאמ
המסורות השונות המצורפות בו .הוא נפתח בתיאור המזונות המרובים שהיו בידי כלבא שבוע; לאחר
מכן הובא מעשה הסיקריים בנוסח קרוב מאוד לזה שבמסגרת סיפורי החורבן ,ומסיים בהבאה חוזרת
של המסורת על כמות המזון שהייתה לכלבא שבוע .הקישור של כלבא שבוע לסיפורי החורבן הוא
אפוא משני .מחבר אדר"נ ,שרצה לעּבות את דמותו של כלבא שבוע ,קשר את תיאור אוצרות המזון
שהיו ברשותו לתיאור שרפת האוצרות במהלך המרד כדי להרשים את הקוראים ואת המאזינים לא
רק בעושרו הרב אלא אף בנדיבותו הרבה ,ולעגן את דמותו בהקשר היסטורי מוכר .בנו"ב השתמרו
שרידים למעשה האריגה .סיפור שרפת האוצרות מובא פעמיים ,בפעם הראשונה במסגרת מסורות
החורבן ,בלי כלבא שבוע ,ופעם שנייה בהקשרו החדש .כן השתמרה הכפלת תיאור אוצרות המזון של
העשיר הירושלמי .בנו"א הסיפור לוטש והכפילויות נמחקו .המסורת על שרפת האוצרות לא נמצאת
עוד בהקשרה המקורי ,וגם תיאור אוצרות המזון מובא רק פעם אחת.
לאחר שנוצר הקשר בין כלבא שבוע לסיפור החורבן ,היה אפשר לצרף לו גם את שני חבריו .ייתכן
שהמוטיבציה באיכ"ר לציין את שלושת העשירים לצד בן אבטיח נבעה מהרצון להציב רביעיה של
אישים יהודים כנגד ארבעת הדוכסים ,ומכל מקום יש בכך כדי לתרום עוד קו ונפח לסיפור החורבן .
המסקנה העולה מעיון בהיווצרות הסיפור על שלושת עשירי ירושלים והחורבן היא ,שמדובר במסורת
מאוחרת למדי ,שהיא פרי התפתחות ספרותית שניזונה ממסורות אחרות .לשון אחר ,הסיפור באיכ"ר
ובבבלי על נקדימון בן גוריון אין לו שום ערך היסטורי ,ואף אין בו הדים ובני הדים למעשיו של אדם זה
ערב החורבן .חשוב מכך ,הואיל ונוכחנו לראות שהקשר הראשוני בין עשירי ירושלים לסיפור החורבן
נוצר בנסיבות ספרותיות מאוחרות למדי ,אזי צריך לומר שמסורת חז"ל אינה משמרת שום זיכרון אותנטי
ייתכן שיש ביטוי נוסף לעיבוד המסורת על אוצרות המזון בהקשרה החדש .כ"י מינכן 222אינו מביא כלל את מעשה 5 0
שרפת האוצרות בזיקה לכלבא שבוע והוא מסתפק בדברים הבאים' :ואמרו על בן כלבא שהיה לו מזון שלש סעודות
לכל אחד מירושלם' .גרסה זו אינה מתאימה כמובן לתיאור שרפת האוצרות בידי המורדים ,שהרי כל עיקרו של תיאור 5 1
זה הוא להבליט שהיה בידי כלבא שבוע לכלכל את בני ירושלים במשך שנים מספר .ואולם הוא הולם בהחלט את דמותו 5 2
של כלבא שבוע כאדם המחזיק באוצרות מזון מרובים .אם יש ממש בגרסה זו (ודבר זה עומד בספק נוכח העובדה שכ"י 53
זה הוא למעשה לקט פרפרסטי משהו [קיסטר ,שם ,עמ' ,)]234-233הרי ייתכן שזהו דווקא התיאור המקורי על עושרו 54
של כלבא שבוע ,ורק בעקבות הוספת מעשה שרפת המחסנים הוגדלה משמעותית כמות אוצרות המזון שעמדה לרשותו,
משלש סעודות לשלש שנים ויותר.
גם בבבלי יש שימוש משני בדמותו של כלבא שבוע .על פי הבבלי (כתובות סב ע"ב) אשת ר' עקיבא היא נכדתו של כלבא
שבוע .אמנם בסיפור זה הוא דמות שלילית ,שהרי הוא הדיר את בתו מכל נכסיה ,אבל כפי שציינה אילן ,שלי ושלכם,
עמ' ,120-118זוהי התפתחות פנימית לעלילה ,בעוד העיקר על פי הבבלי היה לקשור את אשת ר' עקיבא לאדם עשיר
ומוכר.
על תלישת המסורת על שרפת האוצרות והעברתה למקום אחר בנו"א ראו קיסטר ,ביאורים ,עמ' ;485הנ"ל ,עיונים
באדר"נ ,עמ' .72-71
הניסיון להעמיד ארבעה אישים יהודים כנגד ארבעת הדוכסים הרומים בולט במיוחד באיכ"ר ענף א' :והוון בירושלם
ארבעה בוליוטין בן ציצית ובין גוריון ובן נקדימון ובן כלבא־שבוע' .בובר מייחס גרסה זו לטעות בהבנת שמו של נקדימון
בן גוריון (איכ"ר ,מהדורת בובר ,עמ' ,65הערה רמח).
ישראלי־טרן ,אגדות החורבן ,עמ' ,34-33סבורה שמטרת גיוסם של שלושת העשירים למאמץ המלחמה היא לטעון
שבני האריסטוקרטיה הירושלמית התייצבו לצד המורדים .ודאי אפשר להסכים עמה שזו התוצאה של צירוף העשירים
לסיפור החורבן ,אבל נראה לי שמה שהוביל ליצירת הסיפור היא התפתחות ספרותית פנימית ,שביקשה להעניק יותר
'נפח' לסיפור החורבן.
692
