Page 145 - josephus_volume_two
P. 145
רחש ןב ריאמ
הפילוג של הקנאים בספר הרביעי ,מיוחסים לאלעזר בספר החמישי[' :הוא] לא היה מוכן לסור למרותו
של עריץ אשר זה מקרוב בא ,ובשל תשוקתו [לשלוט] בכול ושאיפתו [לכונן] שלטון יחיד' (שם .)5הפילוג
הראשון חל אפוא במהלך חורף ואביב שנת .68כאשר שמעון בר גיורא נכנס לירושלים שנה אחר־כך,
הוא ואנשיו היו סיעה שלישית בעיר שכבר הייתה מפולגת בין שתי סיעות ושני צבאות עויינים זה את זה.
לסיכום ,ירושלים הייתה מחולקת בין שלוש סיעות לוחמות כבר באדר שנת .69בהתאם למסקנה זו
ניתן לקיים את דברי טקיטוס ששרפת האוצרות התרחשה בזמן שבעיר שהה שמעון בר גיורא ,ובייחוד
את דיווחו של יוספוס ששרפת התבואה הייתה חלק מהעימות בין יוחנן לשמעון .חשוב להדגיש ,שבשונה
מהרושם המתקבל מיוספוס ,שלפיו שרפת מחסני התבואה התרחשה ערב המצור של טיטוס ,נראה יותר
שיש לקבוע את השרפה לאביב שנת ,69היינו כשנה לפני בואו .בהתאם לכך אפשר לקבל את דברי חז"ל
שהשרפה אכן התרחשה בזמן שהותו של אספסיינוס בארץ ,והקיסרות עדיין הייתה בגדר משאלת לב.
מי שרף את האוצרות
על פי יוספוס ,יוחנן ואנשיו פשטו על האזור שהיה בשליטת שמעון ושלחו 'אש בבתים שנאגרו בהם
תבואה וצרכי מחיה אחרים' (מלח' ה ,)24ומנגד לאחר נסיגת יוחנן 'בא שמעון ועשה כדבר הזה אף הוא'
(שם) .טקיטוס אינו מציין בידי מי נשרף המזון והרושם הוא שזו הייתה אחת התוצאות של העימות בין
שלוש הסיעות .בספרות חז"ל עולות כמה אפשרויות .על פי אדר"נ נו"א 'בקשו הקנאים לשרוף כל הטוב
ההוא באש' ,ומי שהתנגד להם היה כלבא שבוע .על פי אדר"נ נו"ב 'עמדו הסיקרון וסרפו את כל האוצרות
שהיו בירושלם' .באיכ"ר בן אבטיח ,שהיה ממונה על האוצרות ,הוא זה ששרף אותם .אין במדרש פרטים
על האנשים שעליהם פיקד בן אבטיח .הן באדר"נ נו"ב והן באיכ"ר לא נאמר האם היה גורם כלשהו
שהתנגד לשרפה .על פי הבבלי האוצרות נשרפו בתום עימות בין רבנן לבריונים בשאלה האם להיכנע
לרומאים או לצאת למלחמה .בהמשך מסופר על אבא סיקרא ,שהיה ראש הבריונים בירושלים.
אדר"נ נו"א הוא הקרוב ביותר ליוספוס בייחסו את השרפה לקנאים ,בדומה ליוספוס הקובע שיוחנן,
שהנהיג את אחד משני הפלגים של הקנאים ,הוא שהחל בשרפת אוצרות המזון .אדר"נ נו"ב מייחס
את השרפה לסיקריים ,וזיכרון עמום לכך נמצא גם בגרסת הבבלי שתידון להלן .נראה שאת איכ"ר יש
רפפורט ,יוחנן ,עמ' ,119-117אמנם דחה את הטענה לפילוג מוקדם בסיעת הקנאים ,אבל מכך שהוא מקבל את הפילוג 17
השני עולה שהוא מסכים שהאיחוד בין הקנאים ,שהרימו את נס המרד אך לא זכו להכרה ראויה ,לבין יוחנן ואנשי הגליל 1 8
לא היה מלא .לעומתו ,פרייס ,ירושלים במצור ,עמ' ,102והערה ,2מקבל את עובדת הפילוג הראשון בלא עוררין.
אמנם לעיל (הערה )16טענתי ,בעקבות שטרן ופרייס ,שהאיחוד בין כוחות יוחנן והקנאים לא היה מעולם איחוד מלא
ומושלם ,אבל יחסי הקרבה ביניהם ודאי יכלו לתרום לזיהוי בין שני הכוחות ,ובייחוד נוכח העובדה שתקופה מסוימת
אכן היה יוחנן המנהיג בפועל של הסיעה (שטרן ,מחקרים ,עמ' ;305ורפפורט ,יוחנן ,עמ' 107-103מחדד תמונה זו ,אם
כי אין הכרח כאמור לקבל את מסקנתו הסופית) .בכל מקרה ,לעניין המונח קנאים בספרות התלמודית ,סביר שטווח
השימוש בו יורחב הרבה מעבר לקבוצת הקנאים ,והוא ישמש כינוי כולל למורדים בירושלים .הדבר אינו מפתיע כלל ,שהרי
גם אצל יוספוס עצמו המונח קנאים משמש בכמה מקרים כינוי לכלל המורדים (פרייס ,ירושלים במצור ,עמ' .)116אמנם
מורטון סמית' ,קנאים ,טען שלכינוי קנאים אצל יוספוס יש מובן מוגדר ,והוא לעולם מכוון רק לקבוצה פוליטית קטנה
שנוצרה במהלך שנת ,67אבל מנגד ראו את דברי התשובה החריפים של הנגל ,קנאים ,עמ' ,404-380הסבור שהקנאות
כאידאולוגיה והקנאים כקבוצה כבר התקיימו לפני המרד ,וראו להלן ,הערות .22–20
684
