Page 146 - josephus_volume_two
P. 146

‫האובתה תורצוא תפרש‬

         ‫להוציא מהדיון הזה‪ .‬אולי היה אדם ושמו בן בטיח שהשתתף בשרפה‪ ,‬אבל מעבר לכך אין בסיפור יציאת‬
                                              ‫ריב"ז באיכ"ר‪ ,‬כפי שהוא לפנינו‪    ,‬שום זכר לשמות הפלגים היריבים‪.‬‬

         ‫כיצד יש להבין את ההבדל בין שתי גרסות אדר"נ? אדר"נ נו"א קרוב יותר ליוספוס‪ .‬יתרה מזאת‪,‬‬
         ‫בהנחה שהסיקריים היו אכן קבוצה נבדלת שיצאה מירושלים כבר בתחילת המרד ולא נטלה חלק‬
         ‫באירועי מצור טיטוס‪ ,‬אזי גרסת אדר"נ נו"ב אינה יכולה להיות נכונה‪ .‬יש שרצו לראות בחילוף סיקריים‪/‬‬
         ‫קנאים ראיה לקרבה בין שתי הקבוצות‪    ,‬אבל מדברי יוספוס ברור שיש להבחין ביניהן אף על פי שלפני‬
         ‫המרד ובראשיתו היו בין שתי הקבוצות קשרים אידאולוגיים וארגוניים‪    .‬נראה אפוא שגרסת אדר"נ נו"א‬
         ‫'קנאים' אכן שומרת על המינוח הקדום והנכון לזהות השורפים‪ ,‬ואין צורך לתלות ידיעה זו ביוספוס‪   .‬‬
         ‫במהלך גלגולי המסירה של הסיפור הומרו הקנאים בסיקריים משתי סיבות‪ :‬המונח קנאים בספרות חז"ל‬
         ‫נושא על פי רוב משמעות חיובית‪ ,‬וזהו אחד המקומות המועטים שבו נודעת למונח זה משמעות שלילית;‬
         ‫האזכורים הבודדים של הסיקריים בספרות חז"ל נושאים בכל המקרים משמעות שלילית וקשורים‬
         ‫למצוקת הרעב בימי המרד‪ .‬חשובה לענייננו במיוחד המשנה (מכשירין א‪ ,‬ו)‪' :‬מעשה באנשי ירושלם‬
         ‫שטמנו את דבילתן במים מפני הסיקרין וטיהרו להן החכמים'‪ .‬הסיקריים מוצגים כאויבים של אנשי‬
         ‫ירושלים‪ ,‬שנאלצו להטמין את מזונותיהם מפניהם‪ .‬אמנם ההקשר ההיסטורי נעדר ממשנה זו לחלוטין‪,‬‬
         ‫אבל ייתכן שלצד נוסח המשנה‪ ,‬הייתה מסורת שקשרה את המעשה ההלכתי לימי המלחמה‪ .‬כן ייתכן‬
         ‫שעצם העימות הרמוז במשנה זו‪ ,‬ובמקורות אחרים שהדים שלהם הגיעו אלינו בקבצים מאוחרים‪    ,‬הניע‬

                                                                 ‫את בעל אדר"נ נו"ב לנקוט סיקריים במקום קנאים‪.‬‬

     ‫אכן במקבילה בקה"ר מכונה בן בטיח 'ראש קסרין שבירושלם'‪ ,‬ונראית הגהתם של גרץ וקלוזנר שהכוונה לראש הסיקריים‬                          ‫‪1	 9‬‬
     ‫(גרץ‪ ,‬היסטוריה‪ ,‬ג‪ ,‬עמ' ‪ ,528‬בסוף הערה ‪ ;4‬קלוזנר‪ ,‬היסטוריה‪ ,‬ה‪ ,‬עמ' ‪ ,229‬הערה ‪ .)41‬אבל אין לדעת האם קה"ר אכן‬
     ‫שאב מתוך נוסח קדום של איכ"ר‪ ,‬או שמא זוהי הערה פרשנית של בעל המדרש‪ .‬בן בטיח הוא ככל הנראה דמות ממשית‪.‬‬                             ‫‪	20‬‬
     ‫במקורות התנאיים מסופר על אגרופו של בן בטיח (משנה‪ ,‬כלים יז‪ ,‬יב; תוספתא‪ ,‬כלים בבא מציעא ז‪ ,‬ב)‪ .‬ייתכן שהחוזק‬                        ‫‪	21‬‬
     ‫הגופני שיוחס לו הספיק למספר של איכ"ר כדי לעשותו ממונה על האוצרות ואחראי לשרפתם (ישראלי־טרן‪ ,‬אגדות‬                                ‫‪2	 2‬‬

                                                                                                                 ‫החורבן‪ ,‬עמ' ‪.)40-39‬‬  ‫‪2	 3‬‬
     ‫שליט‪ ,‬נבואות‪ ,‬עמ' תכט‪ .‬הנגל‪ ,‬קנאים‪ ,‬עמ' ‪ ,404-403 ,394‬רואה בחילופים אלו ראיה לתזה שלו על הקרבה‪ ,‬שלא לומר‬

                                                                                                      ‫אחדות‪ ,‬בין הקנאים לסיקריים‪.‬‬
     ‫כך קובע במפורש שטרן‪ ,‬מחקרים‪ ,‬עמ' ‪ .292 ,283‬שטרן‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪ ,282‬ראה בחילופי המונחים באדר"נ ביטוי לרוחב‬
     ‫המונח סיקריים בספרות חז"ל‪ ,‬בניגוד למציאות ההיסטורית‪ ,‬והשוו קיסטר‪ ,‬ביאורים‪ ,‬עמ' ‪ ,497‬הערה ‪ .80‬ראו גם את דברי‬
     ‫רפפורט‪ ,‬יוחנן‪ ,‬עמ' ‪ ,96-93‬המעמת בין קבוצת יוחנן‪-‬קנאים לבין קבוצת שמעון‪-‬סיקריים‪ .‬זו גם המסקנה של ברייטון‪,‬‬

                                                                       ‫סיקריים‪ ,‬עמ' ‪ ,144‬שחקר את המונח סיקריים אצל יוספוס‪.‬‬
     ‫ראו גם‪ :‬קיסטר‪ ,‬ביאורים‪ ,‬עמ' ‪ ,498‬הערה ‪ ,81‬ובניגוד לבער‪ ,‬להלן‪ ,‬הערה ‪ .29‬מנגד‪ ,‬מעניין לעמוד על גישתו של קלוזנר‪,‬‬
     ‫היסטוריה‪ ,‬ה‪ ,‬עמ' ‪ ,230-225‬ובמיוחד עמ' ‪ ,229‬הערה ‪ ,41‬הרואה הבדל תהומי בין הקנאים‪ ,‬שבראשם עמד יוחנן מגוש‬
     ‫חלב‪ ,‬לבין הסיקריים שבראשם עמד שמעון בר גיורא‪ ,‬וראו כנגדו אפרון‪ ,‬בר כוכבא‪ ,‬עמ' ‪ ,89‬הערה ‪ .197‬את חילופי הנוסח‬
     ‫קנאים‪/‬סיקריים באדר"נ הסביר קלוזנר‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪ ,238‬על פי דברי יוספוס על השרפות ההדדיות; נוסח אחד מספר על‬
     ‫השרפה שגרמו הקנאים בראשות יוחנן‪ ,‬והנוסח האחר מספר על מקרה אחר שהשורפים היו הסיקריים בראשות שמעון‪.‬‬
     ‫לכך יש להוסיף עוד את המסורות ההיסטוריות יותר‪ .‬בקה"ר מכונה בן אבטיח 'ראש קסרין'‪ ,‬והכוונה מן הסתם לראש‬
     ‫הסיקריים (לעיל‪ ,‬הערה ‪ .)19‬הבבלי מכנה את ראש הבריונים אבא סקרא (בבלי‪ ,‬גיטין נו ע"א)‪ .‬באיכ"ר (ד‪ ,‬ד) מסופר‪:‬‬
     ‫'אמת המים באה מעיטם‪ ,‬פעם אחת עמדו הסוקרים והחריבוה'‪ .‬על גלגולי מסורת זו ראו קיסטר‪ ,‬ביאורים‪ ,‬עמ' ‪,509‬‬
     ‫הערה ‪ .153‬מסורת אחרונה זו יכלה במיוחד לסייע בידי בעל אדר"נ נו"ב לאפיין את הסיקריים כפוגעים בצורכי התזונה‬

                                                                                                        ‫הבסיסיים של אנשי ירושלים‪.‬‬

‫‪685‬‬
   141   142   143   144   145   146   147   148   149   150   151