Page 160 - josephus_volume_two
P. 160

‫ אמורב המלחמה ירוגיב‬

         ‫‪ )476‬הם אצו כאילו לקראת ידידים ולא אל המון אויבים‪ ,‬לא היססו ולא סטו‪ ,‬אלא זינקו אל תוך השונאים‬
         ‫ושלחו אש במכונות‪ )477 .‬הם הותקפו בזרקים ונהדפו בחרבות מכל עבר‪ ,‬אך לא נסוגו מן המקום המסוכן‬

                                                                                   ‫עד אשר אחזה האש במכונות‪.‬‬

                                 ‫פ ס יק ת א רב תי כט ‪ -‬ל ( ע מ ' ‪ ;   )718‬אי כה ז ו ט א א ‪ ,‬ז    ‬

                                                     ‫איכה זוטא‬                              ‫פסיקתא רבתי‬
             ‫והיו גבורים בירושלים 'עד אין חקר' (איוב ט ‪.)10‬‬
          ‫והיו נלחמים עם הכשדים ומפלים בהם חללים הרבה‪.‬‬          ‫‪ 1‬ירמ' הכה‪ 1‬ואמ'‪' :‬כל עמה נאנחים מבקשים‬
                                                                ‫לחם' (איכה א ‪ ,)11‬כגון אביקה בן גבותיי‪2.‬‬
                    ‫והיה שם גבור אחד ושמו אביקא בן נבתרי‪.‬‬
     ‫כשהיו אנשי החיל מקלעים באבנים גדולות להפיל החומה‪,‬‬             ‫כשבאו השונאים להקיף את ירושלים עלה לו אביקה‬                                        ‫‪2‬‬
     ‫היה מקבלם בידו ומשליכן על בני החיל והורג מהם הרבה‪.‬‬
                                                                ‫לראש החומה‪ ,‬וכשהיו משלחין את האבן בליסטרא‪ ,‬כיון‬
         ‫עד שהתחיל לקבל האבנים ברגלו‪ ,‬והיה מחזירן לחיל‪.‬‬
                                                                   ‫שהיה אביק' רואה אותה באה להכות את החומ'‪ ,‬מיד‬
       ‫וגרם העון‪ ,‬ובאת הרוח‪ ,‬והפילתו מן החומה‪ ,‬ונבקע ומת‪.‬‬         ‫היה מתמרמר ‌ו<בעט‪ >3‬אותה ברגלו ומחזירה עליהם‪.‬‬

                 ‫באותה שעה נבקעה ירושלים ונכנסו הכשדים‪.‬‬         ‫‪ 3‬מה עשה השונ‌<אים>'? היו משלחים אותה ומחזירה רפויה‪,‬‬
                                                                      ‫כדי שלא תכה את החומה‪ ,‬אלא תגיע על פי החומה‪.‬‬

                                                                         ‫אביקא היה סבור שהיא באה בחזקה‪.‬‬                                               ‫‪4‬‬
                                                                 ‫נתמרמר לצאת לדחותה עליהם ברגלו‪ ,‬כשם‬
                                                                ‫שהיה עושה בתחילה‪ ,‬ונפל בין החומות‪ ,‬שהיו‬

                                                                         ‫שתי חומות לירושלים‪ ,‬זו לפנים מזו‪.‬‬

                                                                                                                                                      ‫‪5‬‬

                                                                 ‫‪ 6‬כיון שראו אנשי ירושלם שנפל אביקה‪ ,‬נתפחדו‪ .‬אמ'‬
                                                                ‫להם אביקה‪ :‬אל תיראו סינפא‪ 4‬היא‪ .‬לא הוזקתי כלום‪.‬‬

     ‫מדרש זה הוא אחד משורה של מדרשים על הפסוק 'נחמו נחמו עמי' (ישעיהו מ ‪ ,)1‬שמתחיל במילים‪ :‬כל מה דאתא ירמיה ופרע אתא‬                                  ‫	‪1‬‬
     ‫ישעיה ורפא‪ .‬ירמיה פרע ואמר‪ ... :‬בא ישעיה ואמר‪ .':‬ראו פס"ר‪ ,‬עמ' ‪ .714‬אחר־כך‪ ,‬כמו אצלנו‪ ,‬משתנה הלשון ל'ירמיה הכה‪ ...‬בא ישעיה‬
                                                                                                                                                      ‫	‪2‬‬
                                                                                        ‫ורפא'‪ ,‬שם עמ' ‪ ,715‬וההמשך בעמ' ‪ ,721–720‬וראו גם להלן‪.‬‬         ‫‪	3‬‬
                                                                                                                     ‫או בנוסח ד ‪' -‬אבוקה בן גבותיי'‪.‬‬  ‫	‪4‬‬

                                                   ‫כך בדפוס ובכ"י נ‪ .‬בכ"י פארמה 'מענו' שהוא כנראה שיבוש בשל הדמיון הגרפי בין ב=מ‪ ,‬ט=נו‪.‬‬
     ‫כאן חלוקים קריאתם של איש שלום ושל אולמר את כתבי היד במהדורותיהם‪ .‬את קריאותיה של אולמר הבאתי לעיל‪ .‬איש שלום קורא‬
     ‫על פי דפוס ברסלאו (‪' )1731‬סונבא'‪ ,‬ומגיה על פי קריאתו בדפוס פראג 'סוכפא' (שאולמר קוראת‪' :‬סונפא')‪ .‬בהערותיו הוא מציין גם את‬
     ‫קריאתו של אפרים זלמן מרגליות משנת ‪' :1853‬שינפא'‪ .‬איש שלום מציע את הפירוש הבא‪' :‬כלומר הרעבון הוא שגרם לו ליפול‪ ...‬סכף‬
     ‫ענינו כעינין סיגוף'‪ ,‬קמ ע"א‪ .‬הוא מפנה ל'ערוך‪ ,‬ערך 'סכף'‪ .‬תחת ערך זה מביא הערוך את הבבלי‪ ,‬בבא מציעא צג ע"ב ('סכפה‪/‬סגפה אינו‬

                                            ‫אונס') ואיכ"ר פתיחתא כו ('והיתה תאניה ואניה סכופי סכופים')‪ .‬פירושו של איש שלום מקובל עלי‪.‬‬

     ‫נוסח הפנים על פי כ"י פארמה ‪ .3122‬עדי הנוסח‪ :‬ד = דפוס ראשון פראג‪ .‬נ = ניו יורק ‪ ,8195‬כ"י מאוחר‪ ,‬בן המאה הי"ט‪,‬‬                                      ‫‪	9‬‬
                                                                                 ‫שכנראה הסתמך על כתב יד קדום ולא על הדפוס‪.‬‬                            ‫‪	10‬‬

           ‫על פי כ"י פארמה די־רוסי ‪ .541‬וראו גם ילקוט שמעוני‪ ,‬רמז תתר"ט‪ ,‬הקרוב מאוד‪ ,‬כמעט מילה במילה‪ ,‬לגרסה זו‪.‬‬

‫‪699‬‬
   155   156   157   158   159   160   161   162   163   164   165