Page 164 - josephus_volume_two
P. 164

‫ אמורב המלחמה ירוגיב‬

         ‫ואולם הבעיה השמית חשובה לענייננו‪ ,‬שכן ברשימה הראשונה בטבלה (לוחמי שמעון בר גיורא‬
         ‫בקרב על החומה הראשונה) מופיע הגיבור נשוא המקבילה בין יוספוס לחז"ל‪ .‬אם יש בעיה טקסטואלית‬
         ‫במסירתה ובזהות מושאיה של רשימה זו‪ ,‬יש מקום לחשוד שטעות דומה הייתה עשויה ליפול גם לגבי‬
         ‫גיבור הערך הנוכחי‪ .‬גיבור זה הוא 'איש מחדייב‪ ,‬בנו של נבטאי ‪ -‬שאחרי תאונה [שאירעה לו] כינוהו‬
         ‫"חגירא" (‪ ,)ἀγίρας‬כלומר "חיגר" (‪ .')χωλός‬מן הסיפור לא ברור מה היא אותה 'תאונה (‪ - τύχη‬באופן‬
         ‫מילולי 'מזל')' שאירעה לגיבורנו‪ ,‬בן נבטאי‪ ,‬שבעטיה זכה לכינוי לא מחמיא זה‪ ,‬אך כינויי גנאי המתארים‬

                                                               ‫מום של נושאם היו מצויים בשפע בתקופה הנידונה‪   .‬‬
         ‫רשימה נוספת של שמות גיבורים‪ ,‬מן הסוגה שתוארה כאן בפירוט‪ ,‬מופיעה אצל יוספוס הרבה לפני‬
         ‫כן‪ ,‬ויש לה קווים משותפים עם רשימות גיבורי ירושלים‪ .‬במלח' ג ‪ ,333–329‬במהלך המצור על יודפת‪,‬‬
         ‫מתוארות נפלאותיו של אלעזר בן סמיאס‪ ,‬יחד עם עוד חיילים מצטיינים‪ .‬אלעזר זה השליך אבנים כבדות‬
         ‫על הרומאים‪ ,‬קפץ מן החומה ולקח את ראש איל הניגוח של הרומאים‪ ,‬קפץ חזרה לחומה ונורה‪ ,‬אך‬
         ‫המשיך להילחם עד מותו‪ .‬יחד עם אלעזר זה נזכרים עוד שני לוחמים יוצאי דופן‪ ,‬נטירא ופיליפוס‪ ,‬שאף‬
         ‫מעלליהם הותירו כנראה רושם עז על בני דורם‪ .‬מכל מקום‪ ,‬בעקבות סיפורי אלעזר‪ ,‬נטירא ופיליפוס‬
         ‫מופיע עוד סיפור גבורה שבו נטל יוספוס עצמו חלק ובו שרפו הוא ולוחמיו באבוקות את מכונות המצור‬
         ‫מחוץ לחומת יודפת‪ ,‬ממש כמו שעשו חגירא וחבריו במכונות המצור מחוץ לחומת ירושלים זמן מה‬

                                                                                                                ‫אחר־כך‪.‬‬

                                                                                            ‫המקור של חז"ל‬

         ‫בסיפורי החורבן בפסיקתא רבתי מצוי אחד יוצא דופן‪ ,‬שבשונה ממסורות החורבן האחרות בחיבור‬
         ‫זה‪ ,‬אין לו כל מקבילה במקורות המדרשיים האחרים מארץ־ישראל ואף לא בבבלי‪ .‬המקור מספר את‬
         ‫עלילותיו של לוחם מיתולוגי במהלך המצור על ירושלים ששמו נשתמר כ'אביקה בן גבותיי' (עם שינויי‬
         ‫גרסות קרובים‪ :‬אבוקה‪ ,‬אביקא‪ ,‬גבתיי‪ ,‬גבייתי)‪ .‬אביקה זה היה הודף ברגליו (או במילות הפס"ר‪' :‬בעט‪...‬‬
         ‫ברגלו') את אבני הבליסטראות ששילחו בו הרומאים‪ .‬כדי להתמודד עם בעיה זו נקטו הרומאים‪ ,‬לפי‬
         ‫הפס"ר‪ ,‬תחבולה‪' :‬היו משלחים אותה ומחזירה רפויה‪ ,‬כדי שלא תכה את החומה‪ ,‬אלא תגיע על פי‬
         ‫החומה'‪ .‬נראה שמילים אלה מתארות את יכולת הרומאים לכוון את מסלול האבן כך שלא תפגע ממש‬
         ‫בחומה‪ ,‬אלא תיפול קצת לפניה‪ .‬אביקה‪ ,‬שהתכונן לבעוט בה במלוא עצמתו‪ ,‬התבלבל בגלל האבן‬
         ‫הרפויה‪ ,‬מעד ונפל מהחומה‪ .‬באפילוג של הסיפור‪ ,‬לאחר שאכל לשובע הצליח הגיבור להתגבר אף על‬

                                           ‫מכה אנושה זו ולהמשיך להילחם‪ .‬מה עלה בסופו ‪ -‬אין המדרש מספר‪.‬‬
         ‫מכיוון שסיפורי החורבן של הפס"ר אינם מבחינים בין חורבן ראשון לשני‪ ,‬קשה לדעת בדיוק לאיזה‬
         ‫חורבן הכוונה כאן‪ .‬המדרש נפתח במילים‪' :‬ירמיהו הכה ואמר‪" :‬כל עמה נאנחים מבקשים לחם" (איכה‬
         ‫א ‪ ,)11‬כגון אביקה בן גבותיי'‪ .‬לכאורה אפשר לשער שמדובר במאורע ממלחמת החורבן בימי הבית‬
         ‫הראשון‪ .‬ירמיהו משמש כאן חלק ממסגרת מדרשית‪ .‬הדרשה כולה מופיעה תחת מדרשי הפסוק 'נחמו‬
         ‫נחמו עמי' של ישעיהו (מ ‪ .)1‬הנוסחה החוזרת היא 'ירמיהו היכה ואמר‪ ...‬בא ישעיהו וריפא'‪ ,‬והרעיון‬

     ‫יוחנן‪ .‬ואולם הסבר כזה צריך להניח שדווקא בשתי רשימות אלה של לוחמים מצטיינים מופיעים שני שמות יוצאי דופן‬                    ‫‪1	 5‬‬
             ‫במיוחד‪ ,‬הדומים גרפית ופונטית כאחד‪ .‬בשאלה זו ממש התלבטנו בעבר‪ ,‬וראו אילן ופרייס‪ ,‬שבע‪ ,‬עמ' ‪.198–197‬‬
                                                                                 ‫ראו למשל חכלילי‪ ,‬שמות וכינויים‪ ,‬עמ' ‪.198–197‬‬

‫‪703‬‬
   159   160   161   162   163   164   165   166   167   168   169