Page 164 - josephus_volume_two
P. 164
אמורב המלחמה ירוגיב
ואולם הבעיה השמית חשובה לענייננו ,שכן ברשימה הראשונה בטבלה (לוחמי שמעון בר גיורא
בקרב על החומה הראשונה) מופיע הגיבור נשוא המקבילה בין יוספוס לחז"ל .אם יש בעיה טקסטואלית
במסירתה ובזהות מושאיה של רשימה זו ,יש מקום לחשוד שטעות דומה הייתה עשויה ליפול גם לגבי
גיבור הערך הנוכחי .גיבור זה הוא 'איש מחדייב ,בנו של נבטאי -שאחרי תאונה [שאירעה לו] כינוהו
"חגירא" ( ,)ἀγίραςכלומר "חיגר" ( .')χωλόςמן הסיפור לא ברור מה היא אותה 'תאונה ( - τύχηבאופן
מילולי 'מזל')' שאירעה לגיבורנו ,בן נבטאי ,שבעטיה זכה לכינוי לא מחמיא זה ,אך כינויי גנאי המתארים
מום של נושאם היו מצויים בשפע בתקופה הנידונה .
רשימה נוספת של שמות גיבורים ,מן הסוגה שתוארה כאן בפירוט ,מופיעה אצל יוספוס הרבה לפני
כן ,ויש לה קווים משותפים עם רשימות גיבורי ירושלים .במלח' ג ,333–329במהלך המצור על יודפת,
מתוארות נפלאותיו של אלעזר בן סמיאס ,יחד עם עוד חיילים מצטיינים .אלעזר זה השליך אבנים כבדות
על הרומאים ,קפץ מן החומה ולקח את ראש איל הניגוח של הרומאים ,קפץ חזרה לחומה ונורה ,אך
המשיך להילחם עד מותו .יחד עם אלעזר זה נזכרים עוד שני לוחמים יוצאי דופן ,נטירא ופיליפוס ,שאף
מעלליהם הותירו כנראה רושם עז על בני דורם .מכל מקום ,בעקבות סיפורי אלעזר ,נטירא ופיליפוס
מופיע עוד סיפור גבורה שבו נטל יוספוס עצמו חלק ובו שרפו הוא ולוחמיו באבוקות את מכונות המצור
מחוץ לחומת יודפת ,ממש כמו שעשו חגירא וחבריו במכונות המצור מחוץ לחומת ירושלים זמן מה
אחר־כך.
המקור של חז"ל
בסיפורי החורבן בפסיקתא רבתי מצוי אחד יוצא דופן ,שבשונה ממסורות החורבן האחרות בחיבור
זה ,אין לו כל מקבילה במקורות המדרשיים האחרים מארץ־ישראל ואף לא בבבלי .המקור מספר את
עלילותיו של לוחם מיתולוגי במהלך המצור על ירושלים ששמו נשתמר כ'אביקה בן גבותיי' (עם שינויי
גרסות קרובים :אבוקה ,אביקא ,גבתיי ,גבייתי) .אביקה זה היה הודף ברגליו (או במילות הפס"ר' :בעט...
ברגלו') את אבני הבליסטראות ששילחו בו הרומאים .כדי להתמודד עם בעיה זו נקטו הרומאים ,לפי
הפס"ר ,תחבולה' :היו משלחים אותה ומחזירה רפויה ,כדי שלא תכה את החומה ,אלא תגיע על פי
החומה' .נראה שמילים אלה מתארות את יכולת הרומאים לכוון את מסלול האבן כך שלא תפגע ממש
בחומה ,אלא תיפול קצת לפניה .אביקה ,שהתכונן לבעוט בה במלוא עצמתו ,התבלבל בגלל האבן
הרפויה ,מעד ונפל מהחומה .באפילוג של הסיפור ,לאחר שאכל לשובע הצליח הגיבור להתגבר אף על
מכה אנושה זו ולהמשיך להילחם .מה עלה בסופו -אין המדרש מספר.
מכיוון שסיפורי החורבן של הפס"ר אינם מבחינים בין חורבן ראשון לשני ,קשה לדעת בדיוק לאיזה
חורבן הכוונה כאן .המדרש נפתח במילים' :ירמיהו הכה ואמר" :כל עמה נאנחים מבקשים לחם" (איכה
א ,)11כגון אביקה בן גבותיי' .לכאורה אפשר לשער שמדובר במאורע ממלחמת החורבן בימי הבית
הראשון .ירמיהו משמש כאן חלק ממסגרת מדרשית .הדרשה כולה מופיעה תחת מדרשי הפסוק 'נחמו
נחמו עמי' של ישעיהו (מ .)1הנוסחה החוזרת היא 'ירמיהו היכה ואמר ...בא ישעיהו וריפא' ,והרעיון
יוחנן .ואולם הסבר כזה צריך להניח שדווקא בשתי רשימות אלה של לוחמים מצטיינים מופיעים שני שמות יוצאי דופן 1 5
במיוחד ,הדומים גרפית ופונטית כאחד .בשאלה זו ממש התלבטנו בעבר ,וראו אילן ופרייס ,שבע ,עמ' .198–197
ראו למשל חכלילי ,שמות וכינויים ,עמ' .198–197
703
