Page 161 - josephus_volume_two
P. 161

‫איכה זוטא‬                                                         ‫ןליא לט‬

                                                       ‫פסיקתא רבתי‬
               ‫‪ 7‬והן שוחטין לו פר וצולים אותו‪ ,‬והוא אוכלו‪ ,‬ועולה לו‬
           ‫לראש החומה‪ ,‬והוא נלחם עמהם כשם שהיה נלחם בתחלה‪.‬‬

                                         ‫א ב ו ת ד רבי נ תן נו " א ‪ ,‬ו    ‬

            ‫‪ 	.1‬מה היו עושין אנשי ירושלים? מביאין את <העגלים>‌וגוררין אותן בתבן ושורפין אותו‪.‬‬
                                                          ‫‪ 	.2‬ומביאין את התבן ושולקין ושותין מימיו‪.‬‬

‫‪ 	.3‬והיה אחד מהם אומר‪ :‬מן יהיב לי חמשה רימוני' ונקטול ה' ראשים מאנשי אספסיינוס‪ .‬יהבין ליה והוי‬
                                                          ‫נחית וקטיל ה' גוברין מאנשי אספסיינוס‪.‬‬

‫‪ 	.4‬ואומר מאן יהיב לי חמשה תמרים ניחות ונקטל ה' ראשים מאנשי אספסיינוס‪ .‬יהבין ליה והוי נחית‬
                                                                                             ‫וקטיל‪.‬‬

                  ‫‪ 	.5‬ואומרי'‪ :‬מאן יהיב לן חמש' גרוגרות ניחות ונקטל ה' ראשים מאנשים אספסיינוס‪.‬‬
                         ‫‪ .	6‬יום אחד בא אספסיינוס להציץ בצואתן ולא ראה מן דגן אלא מים צלולים‪.‬‬

‫‪ .	7‬וקרא לחיילותיו ואמר להם‪ :‬ומה הללו שאינן אוכלין דגן כל עיקר אלא שותין מי תבן‪ ,‬והורגין מכם‬
      ‫כמה וכמה‪ ,‬ואילו היו אוכלי' מה שאתם אוכלין ושותין מה שאתם שותים על אחת כמה וכמה‪.‬‬

‫‪ 1‬האוכלין] העגלים א ד גוררין אותן] גודרים אותם בגדרים וטוחין אותם א ד בתבן] בטיט א ד חסר ק ושורפין אותו]‬
‫חסר א ד ‪ 2‬ומביאין את התבן] ועוד עשו אנשי ירושלים שולקין את התבן א ד מה היו אוכלין תבן ק ושותין מימיו] חסר א‬
‫ד ‪ 3‬רימוני'] גרוגרות ק ה' גוברין מאנשי אספסיינוס] חסר ק ‪ 4‬ואומר מאן יהיב לי חמשה תמרים ניחות ונקטל ה' ראשים‬
‫מאנשי אספסיינוס] אמ' מי יתן לי חמש תמרים ארד ואטול חמשה ראשים א ד יהבין ליה והוי נחית וקטיל] נתנו לו חמשה תמרים‬

                                                                          ‫ירד ונטל חמשה ראשים מאספסינוס א ד ‪ 5‬חסר א ד ק‬

                                                                              ‫רקע היסטורי‬

‫ספר ג של מלחמת היהודים מתאר את מאורעות האביב והקיץ של שנת ‪ 67‬לספירה ‪ -‬מסעי המלחמה‬
‫של אספסיינוס נגד המורדים בגליל ובגולן‪ ,‬שהסתיימו בניצחון מוחלט של הרומאים‪ .‬בפרק ז בספר‬
‫(סעיפים ‪ )316–140‬הופך יוספוס לגיבור הסיפור‪ ,‬הנאבק בכל כוחו בצבא הרומי ובמפקדו אספסיינוס‪,‬‬
‫וניתן בו תיאור מפורט ומדוקדק ביותר של מלחמת המצור על יודפת‪ .‬בתיאור המצור מסופרים גם מעשי‬
‫גבורה של יחידים יוצאי דופן‪ ,‬שיוספוס ציין את שמותיהם‪ .‬אלה כוללים את 'בן סמיאס‪ ,‬שמו היה אלעזר‬
‫וסאבא שבגליל היה מקום הולדתו‪ ...‬אחריו הצטיינו בגבורתם שני אחים‪ ,‬נטירא ופיליפוס מן הכפר רומה‪,‬‬

                                                                       ‫בני הגליל אף הם' (מלח' ג ‪.)234 ,229‬‬

‫נוסח הפנים על פי קיסטר‪ ,‬ביאורים‪ ,‬עמ' ‪ .488‬קיסטר הבחין כאן בין שני ענפי נוסח של אדר"נ נו"א‪ .‬אני בחרתי כנוסח‬             ‫‪	11‬‬
‫הפנים את הגרסה הארמית שהוא מביא (על פי כ"י ניו יורק ‪ ,)Rab. 25‬שכן בתוך אדר"נ נו"א העברי ארמית היא נדירה‬

‫בדרך כלל ומעידה על קדמות‪ ,‬לפני שידי עורכים טרחו לעשותו 'תנאי' יותר‪ .‬שינויי הנוסח של כתב יד זה מובאים על פי‬

‫קיסטר‪ ,‬שם‪ .‬ד = דפוס ראשון (ונציה ‪ ;)1510‬א = כ"י אוקספורד (נויבאואר ‪ ;)408‬ק = קטעים מכ"י של אגדות התלמוד‬

                                                                              ‫שחלקו נמצא באוסף אדלר וחלקו באוסף גסטר‪.‬‬

                                                                                                                            ‫‪700‬‬
   156   157   158   159   160   161   162   163   164   165   166