Page 165 - josephus_volume_two
P. 165
ןליא לט
שביסודה הוא ,שכנגד כל נבואת פורענות של ירמיהו אנו מוצאים דברי נחמה בישעיהו .בשאר הדוגמאות
של צמדי הפסוקים של פורענות בירמיהו ונחמה בישעיהו לא שולבו סיפורים ,אולם אל תוך צמד
הפסוקים 'ָּכל ַע ָּמּה ֶנ ֱא ָנ ִחים ְמ ַב ְק ִׁשים ֶל ֶחם' (איכה א ֵ ' ,)11חיל ּגֹו ִים ּ ֹתא ֵכלּו ּו ִב ְכבֹו ָדם ִּת ְת ַי ָּמרּו' (ישעיהו
סא )6שולבו שתי אגדות ממקור אחר ,שהן זרות בעליל לרצף המדרשי המקורי .מיד לאחר עלילות
אביקה מספרת הפס"ר את סיפורה של מרים בת נקדימון בן גוריון ,שהיא ואביה מוכרים היטב מסיפורי
חורבן הבית השני .מכאן מסתבר שגם סיפורנו עוסק בחורבן השני .
לסיפור אביקה בן גבותיי יש מקבילה במדרש נידח עוד יותר -איכה זוטא .כמה הבדלים מהותיים
בין שתי הגרסות בולטים לעין .ראשית ,בפס"ר פסוק שעניינו רעב הוא העילה להצעת סיפור אביקה,
ואילו באיכה זוטא מסופר הסיפור בהקשר של האמירה שהיו גיבורים בירושלים ' ַעד ֵאין ֵח ֶקר' (איוב ט
.)10לכן אין בעיית הרעב תופסת בו מקום כלשהו ,ואף האפילוג ,שלפיו אכילה משיבה לגיבור את כוחו,
אינו מצוי כאן .שנית ,הגרסה באיכה זוטא אינה מותירה ספק לאיזה חורבן מכוון המדרש ,שכן גיבורי
ירושלים הנידונים 'היו נלחמים עם הכשדים ומפלים בהם חללים הרבה' .שלישית ,סיומו של הסיפור
באיכה זוטא הוא טרגי .התאונה שאירעה לגיבור היא בלתי הפיכה ,היא נובעת מעוונותיהם של ישראל
ומביאה בעקבותיה את מותו ואף את חורבן העיר .שני האסונות מתוארים באמצעות אותו הפועל -
'בקע' ('נבקע ומת .באותה שעה נבקעה ירושלים ונכנסו הכשדים') .אפשר שיש כאן רמז למשנה הידועה
בתענית ד ,ו על אותם דברים שאירעו בתשעה באב ,ובהם 'הובקעה העיר' ,וייתכן שיש כאן גם משחק
מילים הקשור לשמו של הגיבור (אביקה/נבקע/נבקעה) .עוד הבדל בין שני הנוסחים הוא :שמו הפרטי
של הגיבור באיכה זוטא זהה לשמו באחת הגרסות של הפס"ר (אביקא) ,אבל שמו של אביו שונה בין
שני המדרשים .גם רבקה אולמר וגם מאיר פרידמן איש שלום העדיפו לקרוא בפס"ר את שם האב על פי
הגרסות שפותחות באות 'ג' (גבתיי ,גבותי) אך שלמה בובר העתיקו מכתב היד של האיכה זוטא כ'נבתרי'.
יש לשים לב שהאותיות נ' וג' מתחלפות הרבה בכתבי יד ,ואף י' ור' עשויות להתחלף .מכאן שכל
הנוסחאות הללו מתפצלות למעשה מאותו השם .לשאלה איזו מן המסורות קדומה יותר ,או משמרת
טוב יותר את הגרסה הראשונית של השם ,קשה להשיב ,שכן שאלת תיארוכם היחסי של פס"ר ושל איכה
זוטא (המאוחרים) אינה פתורה .מכל מקום ,אין לפסול שם דוגמת 'נבתיי' כמקורי ,כפי שאראה בהמשך.
ההקשר שבו מופיע הסיפור בפס"ר הוא פסוק ממגילת איכה המתאר את זוועות הרעב .הרעב
בירושלים בזמן המצור הרומי הוא מן הנושאים העיקריים שחז"ל דנים בהם כשהם עוסקים בחורבן .
אף הגיבור המיתולוגי של הסיפור הנוכחי סובל חרפת רעב ,וכוחו שב אליו לאחר שמאכילים אותו בשר
שור צלוי .בצדק קובעת ענת ישראלי־טרן ,ש'התיאור הזה אינו משקף כמובן את המציאות בתנאי הרעב
שבעיר הנצורה' ,שכן מניין ימצאו אנשי ירושלים פר לשחוט ולצלות? אולי דווקא שיבושיו של סיפור
אני מודה לורד נעם שהעמידתני על תופעה זו. 16
וראו עליה עוד בנספח נקדימון בן גוריון לערך שרפת אוצרות התבואה ,ובערך האם שאכלה את בנה. 17
ענת ישראלי־טרן טענה בהקשר זה ,ש'קריאה קפדנית של הסיפור בפסיקתא מעלה לפחות שני פרטים נוספים השייכים 1 8
לימי הבית השני' :האחד -מכונת המלחמה המעיפה בליסטראות אל מעבר לחומה ,המוכרת מימי מלחמת החורבן...
האחר -מציאותה של חומה כפולה' .ישראלי־טרן ,יוספוס פלאוויוס ותיאורי החורבן ,עמ' ,147הערה .36 1 9
20
וראו גם בערך שרפת אוצרות התבואה ,ובערך האם שאכלה את בנה.
ישראלי־טרן ,יוספוס פלאוויוס ותיאורי החורבן ,עמ' ,147הערה .36
704
