Page 170 - josephus_volume_two
P. 170

‫ אמורב המלחמה ירוגיב‬

         ‫על אביקה‪ ,‬שבהן השתמש בעל הפס"ר‪ .‬לכן יש להניח שהסיפור שסיפר בעל הפס"ר תלוי באופן כלשהו‬
                                      ‫בדברי יוספוס‪ .‬טענה זו מחייבת התבוננות קצרה באופיו של קטע זה בפס"ר‪.‬‬

         ‫הפס"ר במהותו הוא מדרש מאוחר‪    ,‬שמקורות ההשראה שלו היו מדרשים קדומים רבים‪ .‬אבל לחלק‬
         ‫בפס"ר שבו נזכר אביקא אין מקבילות מוכרות קדומות ממנו‪ .‬אלבק‪ ,‬בהערותיו על 'הדרשות בישראל'‬
         ‫של צונץ‪ ,‬כתב בנוגע לקטע הזה‪' :‬שאר הפסקאות הן כנראה קטועות (פכ"ט‪-‬ל) ואין לעמוד על טיבן'‪   .‬‬
         ‫גם בנימין אליצור הגדיר קטע זה באופן דומה‪' :‬מכאן ואילך באים קטעים ממדרשים שונים‪ ...‬שמרובים‬
         ‫בהם הקיצורים וניכרים ידי העורך‪ ...‬לכן נראה שכל הפסקא היא תוספת מאוחרת שחלו בה ידי מעתיקים‬
         ‫ועורכים'‪    .‬על דבריהם אלה נוכל להוסיף את מה שהראינו למעלה‪ ,‬שסיפור אביקה הוא תחיבה מאוחרת‬
         ‫בפס"ר לתוך דרשה מגובשת על פסוק מישעיהו‪ ,‬שהיה לה קיום עצמאי‪ .‬הדבר מעיד ודאי על איחורו של‬
         ‫סיפור זה אפילו ביחס לפס"ר עצמה‪ .‬מה היה מקור ההשראה של העורך ששיבץ את הסיפור הזה? כבר‬
         ‫שמו חוקרים לב לכך שהפס"ר הכיר חומרים שונים מימי הבית השני‪    .‬האם ייתכן שהגיבור האגדי אביקה‬
         ‫נלקח ישירות מכתבי יוספוס? התשובה היא‪ ,‬שאם אכן זהו המקור לסיפור בפס"ר‪ ,‬אזי עורך הפסיקתא‬
         ‫נטל לעצמו חירות בלתי רגילה‪ .‬הוא העביר אירועים ממקום למקום‪ ,‬שינה שמות והוסיף ממדים אגדיים‬
         ‫לסיפורים האנושיים שסיפר יוספוס‪ .‬ייתכן כמובן שהשתמש במקור ביניים‪ ,‬שעשה שימוש ביוספוס‪ ,‬אבל‬
         ‫אם כך מישהו אחר הוא שעשה שימוש חופשי כזה‪ .‬לכן השאלה המתבקשת יותר היא‪ :‬מה רצה בעל‬

                                                                                ‫הפס"ר לומר באמצעות סיפור אביקה?‬
         ‫אביקה מתואר כגיבור אימתני הנלחם ברומא‪ ,‬נחלש אך מתחזק לאחר אכילת צלי שור וחוזר להילחם‪.‬‬
         ‫אבני הבניין של גרסה חדשה זו היו כאמור עלילותיו של בן כוזיבא מן המדרש (שגם הוא‪ ,‬על אף גבורתו‪,‬‬
         ‫נלחם מלחמה אבודה בביתר‪ ,‬נחל מפלה ומת)‪ ,‬ועלילות גבורתם של אנשי ירושלים באדר"נ‪ .‬ואולם‬
         ‫אביקה שלנו‪ ,‬שלא כמו בן כוזיבא בביתר‪ ,‬ואפילו לא כמו אלעזר בן סמיאס אצל יוספוס‪ ,‬לא מת‪ .‬האם‬
         ‫באמצעות השמטה ספרותית זו היה בעל המדרש מעוניין לטעת בקורא ובשומע תקוות כלשהן בנוגע‬
         ‫למלחמה ברומא בעתיד? תשובה ברורה לשאלה זו אין‪    .‬מכל מקום‪ ,‬נימים וקשרים סמויים בין דברי‬
         ‫מדרשים מאוחרים‪ ,‬ובעיקר הפס"ר ודברי יוספוס‪ ,‬שבים וצצים פה ושם כחידות תמוהות שפתרונן קשה‪   .‬‬

                                                                                              ‫ראו אולמר‪ ,‬פסיקתא‪ ,‬עמ' ‪.XVII–XV‬‬          ‫‪	32‬‬
                                                                                                   ‫צונץ‪ ,‬הדרשות בישראל‪ ,‬עמ' ‪.120‬‬       ‫‪3	 3‬‬
                                                                                                                                       ‫‪	34‬‬
                                                                                                 ‫אליצור‪ ,‬פסיקתא רבתי‪ ,‬עמ' ‪.52–51‬‬       ‫‪3	 5‬‬
     ‫ראו דברי מאיר בן שחר בערך על התאבדות הכוהנים בעת שרפת המקדש‪ ,‬שבו טען שבעל הפסיקתא הכיר גרסה כלשהי‬
     ‫של ברוך הסורי‪ .‬באחרונה טענה אולמר‪ ,‬תרבות אפוקליפטית‪ ,‬שבעל פס"ר הכיר גרסה כלשהי של חזון יוחנן שבברית‬                               ‫‪	36‬‬
                                                                                                                                       ‫‪3	 7‬‬
                                                                                                                               ‫החדשה‪.‬‬
                                                                                             ‫אולם ראו את הצעתי בנספח לערך זה‪.‬‬
                      ‫וראו גם בערכים ימי הדמים בראשית המרד הגדול; מועצת המלחמה של טיטוס‪ ,‬וכן במבוא לכרך זה‪ ,‬ו‪.‬‬

‫‪709‬‬
   165   166   167   168   169   170   171   172   173   174   175