Page 172 - josephus_volume_two
P. 172
ונארטנ/ארנטי
גיבורי עבר שפעלו בממד ההיסטורי (מרדכי ואסתר בחצר מלך פרס ,החשמונאים בשדה הקרב) ,גם את
נטרונא ,שעתיד להפיל את רומא ,יש לחפש במישור הפוליטי .אך גם הוא לא מצא פתרון מתקבל על
הדעת לזהותו ,והציע באופן מפליג את הפירוש הבא:
מי הוא נטרונא מסתורי זה? חכמנו [דהיינו ר' אבהו -ט"א] אהב כידוע להשתעשע ב'לשון
חכמה' ,המתבסס על כפל משמעותן של מילים ,ובעיקר על חילוף אותיות .במקרה שלנו מושם
עיקר הדגש על המלה 'למשמרת' .מרדכי ואסתר הנם שומרים 'בלקטורין ,פילקטורין' [שהיא
המילה 'שומרים' ביוונית -ט"א] ולא בלתי סביר להניח שהנטרונא הארמי הוא 'שמור',
משחק מילים על השם 'שבור' .החכם מקווה ש'שבור מלכא' [מלך פרס הססאני -ט"א]
יסגור חשבון עם רומא .
למרות היצירתיות שבפתרון זה ,נראה שהוא הרחיק הרבה מפשט האגדה .הרי גם מרדכי ואסתר וגם בני
חשמונאי גיבורים יהודים היו ,ולכן גם נטרונא של הפסיקתות הוא ודאי גיבור יהודי .האם ייתכן שמקור
השם הוא אותו המקור שממנו בא גם השם המוזר והייחודי אביקה בן גבותיי המסתורי? הרי שני השמות
מופיעים במקורות יחידאים בפסיקתות ,ואין להם מקבילות במדרשי אגדה קדומים מהם.
אם אמנם שתי המסורות בפס"ר ,זו על אביקה וזו על נטרונא ,שאובות מאוצר מסורות קדום אחד,
אפשר שיש בכך להאיר נושא נוסף המשותף לשתיהן -השור .במקור על אביקה ,לאחר נפילתו מן
החומה ,צלו בעבורו שור ,שהקים אותו לתחייה .בסיפור על נטרונא אין מדובר בשור בשר ודם ,אלא
ב ִאמרה המקדימה את הפסוק הנדרש על אדום' :לפום תורא טבחא' (=לפי השור ,הטבח) ,כלומר ככל
שהשור גדול יותר ,כך גדול יותר הטבח ,וגדולה יותר הסעודה שאפשר להפיק ממנו.
הביטוי 'לפום תורא טיבחא' ,המופיע בארמית באמצע מקור כתוב עברית ,והמשווה את רומא לשור
ואת מפלתה לטבח ,בנוי על פי אותה תבנית כמו ביטוי עממי אחר המופיע אף הוא בארמית במקור תנאי
ארץ־ישראלי הכתוב עברית .בספרי במדבר קלה (עמ' סב) אנו קוראים' :מיכן היה ר' ישמעאל אומר:
משל הדיוט אומר :לפום גמלא שיחנא' ,דהיינו' :לפי הגמל משאו' .יש לשים לב שהביטוי מוגדר 'משל
הדיוט' ,כלומר פתגם רווח והוא נאמר בארמית באמצע מדרש תנאי הכתוב בעיקרו עברית .בתלמוד
הבבלי מופיע הביטוי 'לפום גמלא שיחנא' כמה פעמים (כתובות קד ע"א; סוטה יג ע"ב) ,ופעם אחת הוא
מוגדר במילים 'כדאמרי אינשי' (כמו שאנשים אומרים) ,דהיינו ביטוי עממי .לעומת ביטוי זה ,הביטוי
שבו אנו עוסקים כאן' ,לפום תורא טיבחא' ,מופיע רק בשתי הפסיקתות בהקשר שלנו ,ועוד פעם אחת
בהקשר לאותו הפסוק בישעיהו בשיר השירים רבה (ב ,ג) .כלומר ,ייתכן שכדי ליצור את האסוציאציה
של מלחמה ברומא וטבח (כמו בפסוק הנדרש מישעיהו) ,נלקח ביטוי עממי על גמל ,ורכיביו הוחלפו.
המקור האסכטולוגי המופיע גם בפסדר"כ וגם בפס"ר מדמה את המלחמה ברומא באופן מטפורי לטבח
ליברמן ,ארץ־ישראל ,עמ' .34 4 2
' "הנה קטן נתתיך בגוים" (עובדיה א .)2א"ר שמעון בן אלעזר :משל למדינה שמגדלת איספתרין למלך ,והיתה שם אשה 43
אחת וילדה בן ננס א' .והיתה קוראת את בנה מיקרו ליפארוס .אמרה להם :בני מיקרו ליפארוס ואין אתם עושים אותו
איספסתורין? אמרו לה :אם בעיניך מיקרו ליפארוס ,אינו בעינינו אלא ננס שבננסים .כך אמר הקב"ה :עשו זה הרשע ,אביו
קראו גדול שנא'" :ויקרא את עשו בנו הגדול" (בראשית כז ,)1אמו קראה אותו גדול ,שנא'" :את בגדי עשו בנה הגדול"
(בראשית כז .)15אמר להם הקב"ה :אם בעיניכם הוא גדול בעיני הוא קטן ,שנא' "הנה קטן נתתיך בגוים" (עובדיה א .)2
ואין רב הוא ,לפום תורא טבחיא ,הה"ד "כי זבח לה' בבצרה וטבח גדול בארץ אדום" (ישעיהו לד .')6
711
