Page 176 - josephus_volume_two
P. 176

‫הבנ תא הלכאש אםה‬                                                   ‫איכה רבה‬      ‫ספרא‬

                                     ‫בבלי‪ ,‬יומא‬     ‫והוה ירמיה מקונן לפני המקום‬        ‫ועליה ירמיהו מקונן ואו'‪ :‬רבוני‬  ‫‪4‬‬
           ‫ועליה קונן ירמיה‪' :‬אם תאכלנה נשים‬     ‫ואו‪' :‬למי עוללת כה‪ .‬אם תאכלנה‬           ‫'אם תאכלנה נשים פרים עול'‬
                                                 ‫נשים פרים עוללי טפוחים' (איכה‬
               ‫פרין עוללי טפוחים' (איכה ב ‪.)20‬‬    ‫ב ‪ .)20‬ורוח הקדש משיבתו‪' :‬אם‬        ‫טפוח' (איכה ב ‪ .)20‬משיבה אותו‬
               ‫משיבה רוח הקדש ואמרה לו‪' :‬אם‬      ‫יהרג במקדש י'י כהן ונביא' (שם)‪.‬‬         ‫רוח הקודש ואו' לו‪' :‬אם יהרג‬
               ‫יהרג במקדש ייי כהן ונביא' (שם)‪.‬‬                                            ‫במקדש ייי כהן ונביא' (שם)‪.‬‬
                                                                ‫זכריה בן יהו‌[י]‌דע‪.‬‬
                             ‫חזו מאי סליקא ליה‪.‬‬                                       ‫‪ 5‬זה זכריה בן יהוידע הכהן‪.‬‬

                                                          ‫רקע היסטורי א‪ :‬הרעב בירושלים‬

     ‫ספר ד של מלחמת היהודים מסתיים בדצמבר שנת ‪ 69‬לספירה עם הכתרתו המוצלחת של אספסינוס‬
     ‫לקיסר רומא באלכסנדריה במצרים‪ ,‬ושילוחו של טיטוס בנו חזרה לירושלים כדי שיסיים את המלחמה‬
     ‫ששניהם ניהלו עד כה יחד (מלח' ד ‪ .)663–654‬ספרים ­ה‪-‬ו של מלחמת היהודים מוקדשים רובם ככולם‬
     ‫למצור ששם טיטוס על ירושלים ולמלחמה על העיר ועל המקדש שבלבה‪ .‬נושא הרעב במהלך המצור‬
     ‫עובר כחוט השני לאורך תיאורי המלחמה של יוספוס‪ ,‬ואף שהתיאור צביונו ספרותי ומעוצב היטב‪ ,‬אין‬

                                ‫ספק שבבסיסו עומדים מאורעות היסטוריים שאמתותם אינה מוטלת בספק‪  .‬‬
     ‫ספר ה במלחמת היהודים מתחיל במלחמת האזרחים שהשתוללה בעיר בטרם שם טיטוס מצור‬
     ‫עליה‪ .‬יוחנן מגוש חלב‪ ,‬שישב בהר הבית‪ ,‬ביקש להשתלט על המקדש (שבו התמקמו הקנאים בהנהגת‬
     ‫אלעזר בן שמעון)‪ ,‬וגם על העיר העליונה (שבה שלט שמעון בר גיורא)‪ .‬במהלך הקרבות האלה‪ ,‬כך‬
     ‫מסביר יוספוס‪' ,‬בכל אשר פנה [יוחנן מגוש חלב] בעיר ִשלח אש בבתים שנאגרו בהם תבואה וצרכי מחיה‬

                                 ‫אחרים; ומשנסוג [יוחנן]‪ ,‬בא שמעון ועשה כדבר הזה אף הוא' (מלח' ה ‪  .)24‬‬
     ‫קצת לפני פסח שנת ‪ 70‬שם טיטוס מצור על העיר (מלח' ה ‪ ,70–67‬וראו גם ו ‪ )421‬וחייב את‬
     ‫הצדדים ה ִנצים להתאחד נגד האויב המשותף (‪ .)71‬ואולם הנזק כבר נעשה‪ .‬לאחר תיאור כיבושי החומה‬
     ‫השלישית והשנייה בידי הרומאים מתחיל יוספוס לתאר את מוראות הרעב‪ .‬במלח' ה ‪ 438–424‬הוא‬
     ‫מתאר את התפרצות המורדים לתוך בתיהם של אנשים כדי לחמוס את המזון מפיהם‪ .‬לאחר מכן הוא‬
     ‫מתאר כיצד המירה האוכלוסייה את כל רכושה במזון כלשהו ('העשירים באיפת חיטים והעניים באיפת‬
     ‫שעורים' ‪ -‬שם ‪ .)427‬הוא מספר כיצד אכלו האנשים שעוד הייתה ברשותם מנת אוכל כלשהי את המזון‬
     ‫בסתר‪ .‬הוא מוסיף ומספר על העינויים שעינו המורדים את האוכלוסייה שניסתה להסתיר מהם את‬
     ‫מזונם‪ .‬הוא מתאר אנשים העוזבים את העיר ומלקטים ירקות בשטח ההפקר שבין החומה לבין האויב‪.‬‬

         ‫על גבה של האוכלוסייה האזרחית‪ ,‬קובע יוספוס‪ ,‬צברו המורדים מזון כדי להתכונן להמשך המצור‪.‬‬
     ‫יוספוס ממשיך ומספר על התקדמות המצור‪ ,‬אך במלח' ה ‪ 518–512‬הוא שב לתאר את הרעב‪.‬‬
     ‫הפעם הוא מתרכז בקרבנות שגבה‪ ,‬בגופות הגוועים שנמצאו בכל מקום בעיר ובזילות שפשתה ביחס‬
     ‫לגופות ולגוועים‪ .‬המורדים הרגו רבים מן ההולכים למות‪ .‬תחילה ניסו לקבור את המתים‪ ,‬אך לבסוף‬
     ‫לא נותר כוח לחיים לעשות זאת‪ ,‬והמורדים היו מטילים את הגופות אל מעבר לחומה‪ .‬את ספר ה‬

                                                        ‫ראו בפירוט פרייס‪ ,‬ירושלים במצור‪ ,‬עמ' ‪.159–144‬‬                  ‫‪	5‬‬
                                                 ‫על מאורעות אלה ראו גם בערך שרפת אוצרות התבואה‪.‬‬                        ‫‪	6‬‬

‫‪715‬‬
   171   172   173   174   175   176   177   178   179   180   181