Page 181 - josephus_volume_two
P. 181
ןליא לט
ובנות י[ה]ם במצור' ( 4Q248קטע .)4–3 ,1יוצא אפוא שגם חוגים יהודיים השתמשו במוטיב אכילת
הילדים בעת מצור לא רק בהקשרים מקראיים ,אבל ציטטו לשם כך את לשון המקרא.
גם בויקרא וגם בדברים הורים הם העתידים לאכול את ילדיהם ,כפי שהדברים מתוארים גם במקורות
אחרים מן העולם העתיק .ואולם יש הבדל .בויקרא נאמרים הדברים באופן כלליַ ' :ו ֲא ַכ ְל ֶּתם ְּב ַׂשר ְּב ֵני ֶכם
ּו ְב ַׂשר ְּב ֹנ ֵתי ֶכם ּ ֹתא ֵכלּו' ,ואילו בדברים נעשית הבחנה .ראשית מתואר האב שיאכל את בניו בסתר ,בלי
לחלוק אותם עם יתר בני משפחתו .אחר־כך ,כמקבילה מקראית שירית אופיינית ,מתוארת האם כמעט
באותן מילים ,חוץ מזה שהיא עשויה אף לאכול את השליה היוצאת מבין רגליה .יש להניח שכבר כאן
מתחיל השימוש הרטורי באותו מרכיב פסיכולוגי חזק יותר -תיאור האישה כמי שאינה רחמנית יותר
מן האיש ברעב ובמצור.
גם בספרים אחרים במקרא מתוארים מעשי קניבליות בעת מצור ,המתמקדים באם האוכלת את בנה.
הדבר בא לידי ביטוי בולט ביותר בקינה שבספר איכה ,המתארת את אימת חורבן ירושלים ,ובה פעמיים
מתוארת האם דווקא כאוכלת את ילדיה:
ְר ֵאה ה' ְו ַהִּבי ָטה ְל ִמי עֹו ַל ְל ָּת ּכֹה ִאם ּ ֹתא ַכ ְל ָנה ָנ ִׁשים ִּפ ְר ָים עֹ ֲל ֵלי ִטֻּפ ִחים (איכה ב ... ;)20טֹו ִבים
ָהיּו ַח ְל ֵלי ֶח ֶרב ֵמ ַח ְל ֵלי ָר ָעב ֶׁש ֵהם ָיזּובּו ְמ ֻד ָּק ִרים ִמ ְּתנּו ֹבת ָׂש ָדיְ :י ֵדי ָנ ִׁשים ַר ֲח ָמ ִנּיֹות ִּבְּׁשלּו ַי ְל ֵדי ֶהן
ָהיּו ְל ָברֹות ָלמֹו ְּב ֶׁש ֶבר ַּבת ַע ִּמי (שם ד .)10–9
כאן מתברר שאת האב האוכל את בנו בחר(ה) המקונן(ת) שלא להזכיר כלל ,אולי כדי להעצים את
הזוועה .ואולם לא רק בקינה ובשירה בחר התנ"ך להתמקד באם האוכלת את בנה .סיפור המסופר בספר
מלכים על מצור שומרון בימי המלך יהורם והנביא אלישע מתמקד אף הוא בנשים האוכלות את ילדיהן.
ַו ְי ִהי ָר ָעב ָּגדֹול ְּבׁשֹ ְמרֹון ְו ִהֵּנה ָצ ִרים ָע ֶלי ָה ַעד ֱהיֹות ֹראׁש ֲחמֹור ִּב ְׁשמֹ ִנים ֶּכ ֶסף ְו ֹר ַבע ַה ַּקב [חרייונים]
ִּד ְביֹו ִנים ַּב ֲח ִמָּׁשה ָכ ֶסףַ :ו ְי ִהי ֶמ ֶלְך ִי ְׂש ָר ֵאל ֹע ֵבר ַעל ַהחֹ ָמה ְו ִאָּׁשה ָצ ֲע ָקה ֵא ָליו ֵלא ֹמר הֹו ִׁשי ָעה ֲאדֹ ִני
ַה ֶּמ ֶלְךַ :וּיֹא ֶמר ַאל יֹו ִׁש ֵעְך ה' ֵמ ַא ִין אֹו ִׁשי ֵעְך ֲה ִמן ַהּ ֹג ֶרן אֹו ִמן ַהָּי ֶקבַ :וּיֹא ֶמר ָלּה ַה ֶּמ ֶלְך ַמה ָּלְך ַוּ ֹתא ֶמר
ָה ִאָּׁשה ַהּזֹאת ָא ְמ ָרה ֵא ַלי ְּת ִני ֶאת ְּב ֵנְך ְו ֹנא ְכ ֶלּנּו ַהּיֹום ְו ֶאת ְּב ִני ֹנא ַכל ָמ ָחרַ :וְּנ ַבֵּׁשל ֶאת ְּב ִני ַוּ ֹנא ְכ ֵלהּו
ָו ֹא ַמר ֵא ֶלי ָה ַּבּיֹום ָה ַא ֵחר ְּת ִני ֶאת ְּב ֵנְך ְו ֹנא ְכ ֶלּנּו ַו ַּת ְחִּבא ֶאת ְּב ָנּהְ ַ :י ִהי ִכ ְׁשמֹ ַע ַה ֶּמ ֶלְך ֶאת ִּד ְב ֵרי ָה ִאָּׁשה
ַוִּי ְק ַרע ֶאת ְּב ָג ָדיו ְוהּוא ֹע ֵבר ַעל ַהחֹ ָמה ַוַּי ְרא ָה ָעם ְו ִהֵּנה ַהַּׂשק ַעל ְּב ָׂשרֹו ִמָּב ִית (מלכים ב ו .)30–25
סיפור זה עורר שאלות רבות אצל החוקרים .היו מי שראו בו ,ובצדק ,ראי הפוך של סיפור משפט שלמה .
חוקרת אחת ייחדה לו לאחרונה ספר שלם ובו טענה שאפשר לקרוא אותו כביקורת נוקבת על המלחמה
בכלל ועל מעמדן של נשים בו כקרבנות בפרט .היא סבורה שהמספר דווקא אהד את הנשים והזדהה עמן .
וראו עוד ישעיהו ט ;19–18ירמיהו יח ;9–8יחזקאל ה .10–8אף שגם הללו מנבאים ומתארים קניבליזם בעת מצור ,אין 2 6
הם מתמקדים באם האוכלת את בנה .וראו גם ברוך (היווני) ב' :3–2 ,להביא עלינו רעה גדולה אשר לא נעשתה תחת כל
השמים כאשר עשה בירושלים ככתוב בתורת משה :לאכלנו איש בשר בנו ובשר בתו' (תרגום כהנא ,חיצוניים ב ,עמ' שנז). 27
ת'קרי ,בתוך :מלחמת היהודים ,מהדורת לוב ,ב ,עמ' ,434הערה ,aסבור שמדובר כאן בימי בית ראשון ושעל יוספוס היה 28
להכיר טקסט זה .ואולם צ'רלס ,אפוקריפה ופסוודואפיגרפיה ,א ,עמ' ,575–574סבר שחיבור זה נכתב בהשראת המלחמה
שאותה מתאר יוספוס ,ושיכול מאוד להיות שמילים אלה מתייחסות לסיפור מרים בת אלעזר.
לסין ,יהורם והאמהות הקניבליות.
הנס־פיאצה ,חסרות שם וזכאיות.
720
