Page 184 - josephus_volume_two
P. 184

‫הבנ תא הלכאש אםה‬

         ‫לזעזע אותנו יותר‪ ,‬שכן בסוף תיאורי הרעב שלו הוא קובע‪' :‬אוכל אשר כזה [כלומר בשר ילדים]‪ ,‬יותר‬
                                                     ‫ממה שהוא מתאים לאמהות‪ ,‬הוא ראוי לאבות' (מלח' ו ‪.)218‬‬

         ‫גם בתיאור הרעב השני שלו מוביל יוספוס את קוראיו באותו הכיוון בתארו את המתים בחוצות‬
         ‫העיר‪' :‬הגגות היו עמוסים נשים ועוללים מעולפים‪ ,‬הסמטאות מלאו גוויות של זקנים' (מלח' ה ‪.)512‬‬
         ‫ממש כמו במגילת איכה‪ֵּ' :‬ב ָע ֵטף עֹו ֵלל ְויֹו ֵנק ִּב ְרחֹבֹות ִק ְר ָיה‪ְ :‬ל ִאּמֹ ָתם יֹא ְמרּו ַאֵּיה ָּד ָגן ָו ָי ִין ְּב ִה ְת ַעְּט ָפם ֶּכ ָח ָלל‬
         ‫ִּב ְרחֹבֹות ִעיר ְּב ִה ְׁש ַּתֵּפְך ַנ ְפ ָׁשם ֶאל ֵחיק ִאּ ֹמ ָתם‪( :‬איכה ב ‪ָׁ ' ...)12–11‬ש ְכבּו ָל ָא ֶרץ חּוצֹות ַנ ַער ְו ָז ֵקן ְּבתּוֹל ַתי‬
         ‫ּו ַבחּו ַרי ָנ ְפלּו' (שם ‪    .)21‬גם כאן אצל יוספוס‪ ,‬כמו באיכה‪ ,‬מוטלים המתים והמעולפים באין מטפל ובאין‬
         ‫קובר‪ .‬אך גם כמו בתיאור הרעב הראשון שלו‪ ,‬בחר יוספוס לתאר את שיא הזוועה באמצעות האם ובנה‬

                                                                                                               ‫הסובלים‪.‬‬
         ‫משום כך‪ ,‬גם בהגיעו לתיאור הרעב הדוחף את מרים בת אלעזר למעשה הקניבליות הסתמך יוספוס‬
         ‫על התיאורים המקראיים שעמדו לרשותו יותר מעל דגמים מעולם המיתולוגיה היוונית‪ .‬את ההכנה‬
         ‫למעשה הנורא שמספר יוספוס סיפקו לו התוכחות בויקרא ובדברים‪ ,‬דברי הנביאים והקינות באיכה‪.‬‬
         ‫משום כך תמהו החוקרים מדוע פתח יוספוס את תיאורו זה במילים‪' :‬מעשה אשר לא סופר [כמוהו]‬
         ‫בדברי ימי היוונים ולא בדברי ימי עמים אחרים ‪ -‬סיפור מצמרר לספרו‪ ,‬ובל ייאמן לשומעו'‪ .‬האם אין‬
         ‫הוא מכיר את הסיפור המקראי על מצור שומרון ועל הנשים שאכלו שם את בניהן?    הרי הוא עצמו‬
         ‫מספר את סיפורן בספרו קדמוניות היהודים (ט ‪    .)66–64‬מאדר סבור שיוספוס השתמש כאן באמצעי‬
         ‫רטורי כדי להעמידנו על משמעותו הרבה של סיפור זה למהלך המאורעות שהוא מתאר‪    .‬צ'פמן סבורה‬
         ‫שיש לקשור תיאור סופרלטיבי זה לקביעתו של יוספוס במבוא למלחמת היהודים‪ ,‬שהמלחמה שהתנסו‬
         ‫בה היהודים היא הקשה והנוראה מכל המלחמות שהתרחשו אי פעם (מלח' א ‪    .)1‬אם מלחמה זו היא‬
         ‫הנוראה ביותר‪ ,‬אזי גם הזוועות שהתרחשו בה הן הגדולות ביותר‪ .‬מכל מקום ברור‪ ,‬שבאמירה זו על‬

                            ‫ייחודו של המאורע לא היה יוספוס נאמן למקורותיו המקראיים ואף לא חשף אותם‪.‬‬

                                                                                    ‫המקור של חז"ל‬

                                                                                               ‫דואג בן יוסף‬

         ‫אצל חז"ל מופיע סיפור על אישה שבעלה‪ ,‬דואג בן יוסף שמו‪ ,‬הותירה בעת מצור ירושלים עם בן קטן‪   .‬‬
         ‫אף שהייתה עשירה ונדיבה לפני המלחמה‪ ,‬היא אכלה את בנה כשהגיע הרעב לשיאו‪ .‬במקורות חז"ל‬
         ‫הקלסיים מסופר אירוע זה בשלושה מקומות‪ :‬הספרא‪ ,‬איכה רבה והתלמוד הבבלי‪ .‬מן המקורות הללו‪,‬‬

     ‫הדימוי של הזקנים המוטלים מתים ברחוב‪ ,‬לעומת הנשים והילדים המוטלים מתים על הגגות‪ ,‬מתאים יותר לתפיסה‬                               ‫‪	36‬‬
     ‫היוונית על החלוקה המרחבית הנאותה בבית ‪ -‬הרחוב הוא המרחב הגברי‪ ,‬הבית פנימה והגג ‪ -‬המרחב הנשי‪ .‬ראו אילן‪,‬‬
                                                                                                                                     ‫‪3	 7‬‬
                                                                                                                 ‫נשים‪ ,‬עמ' ‪.134–132‬‬  ‫‪	38‬‬
                                                                              ‫כך ת'קרי‪ ,‬יוספוס‪ ,‬מהדורת לוב‪ ,‬ג‪ ,‬עמ' ‪ ,434‬הערה ‪.a‬‬
     ‫אינני סבורה שכאן המקום להתווכח עם טענות דוגמת זו שהעלה סת שוורץ בזמנו (ראו שוורץ‪ ,‬יוספוס ופוליטיקה‬                              ‫‪	39‬‬
                                       ‫יהודאית‪ ,‬עמ' ‪ ,)35–24‬כי שעה שכתב את מלחמת היהודים לא הכיר יוספוס את התנ"ך‪.‬‬                    ‫‪	40‬‬
                                                                  ‫מאדר‪ ,‬יוספוס והפוליטיקה של ההיסטוריוגרפיה‪ ,‬עמ' ‪.140–139‬‬            ‫‪	41‬‬

                                                                                                 ‫צ'פמן‪ ,‬יוספוס וקניבליזם‪ ,‬עמ' ‪.420‬‬
                                      ‫להבדלי הנוסח ולפיהם יש שזהו שם הבן ויש שזהו שם האב‪ ,‬ראו לעיל‪ ,‬הערה ‪ 2‬באפרט‪.‬‬

‫‪723‬‬
   179   180   181   182   183   184   185   186   187   188   189