Page 187 - josephus_volume_two
P. 187
ןליא לט
כיצד הקשה רבינא מתוך סיפורנו על הכלל שאין קוראים בשמם של רשעים .רש"י מסביר' :דהא דואג
האדומי רשע היה וזה קראו לתינוק בשמו' .דואג הוא דוגמה לשמו של רשע מקראי ידוע (שמואל א כב
,)18שאפילו המשנה (סנהדרין י ,ב) קובעת שהוא מן האנשים שאין להם חלק בעולם הבא ,ואף על פי כן
היה מי שנקרא על שמו -דואג בן יוסף של סיפורנו .הבבלי אינו מתעניין כאן במצור ובחורבן ירושלים,
אלא רק בשם האב (או לגרסת רש"י וכמה מכתבי היד ,בשם הבן) ,ורק משום כך הובא הסיפור כאן.
הסתם של הבבלי משיב לרבינא על שאלתו זו' :חזי מאי סליק ביה [ראה מה עלה לו]' .כלומר דווקא
בגלל שמו זה ,כך עלה בגורלו.
ואולם אם מתבוננים בחילופי הנוסח של שם האב בסיפור הזה ,ובתוכם כ"י מינכן ,6שעל־פיו הובא
הסיפור לעיל ,בראש הערך ,מגלים שכל כתבי היד הטובים של הבבלי לא שימרו את שם האב בצורה
דואג בן יוסף ,אלא דווקא כגרסות שונות של הוגדס ,אותו לוי שנזכר במשנה ,יומא ג ,יא ,שידע שיר
במקדש אך סירב ללמדו לאחרים .אם נוסח זה הוא קדום ועדיף ,יש להסביר אחרת את קושיית רבינא.
אם המשנה סבורה שהוגדס בן לוי הוא מאלה ששמם נזכר לגנאי ,כיצד ייתכן שבזמן החורבן היה אדם
שנקרא על שמו ,כעולה מסיפורנו? על זה משיב הסתם כפי שפירשנו קודם ,שאכן גורל נורא היה לאותו
אדם שנקרא על שם רשע .
לענייננו חשוב לשים לב ,שאם השם הוגדס הוא המקורי בבבלי ,הרי ברור שאירוע אכילת הילד
מתקשר לאנשים שפעלו במקדש השני ,והמצור והחורבן שמדובר בהם הם של הבית השני .מתברר שגם
עורך הבבלי ,כמו עורך איכה רבה ,ראה את הסיפור הזה בזיקה כרונולוגית לחורבן השני.
מרתה בת ביתוס
כאמור ,רק הספרא תולה את סיפור דואג בן יוסף בפסוק העוסק באכילת הורים את ילדיהם ,ואפילו
מדרש איכה רבה ,הדורש את מגילת איכה ,שבה מצויים שני פסוקים המתארים נשים האוכלות את
ילדיהן ,ואחד מהם מצוטט אפילו בסיפור דואג עצמו ,אינו תולה אותו בפסוקים הללו .לעומת זאת,
את הפסוק בדברים (כח ָ ' :)53ה ַרָּכה ְבָך ְו ָה ֲע ֻנָּגה ֲא ֶׁשר ֹלא ִנ ְּס ָתה ַכף ַר ְג ָלּה ַהֵּצג ַעל ָה ָא ֶרץ ֵמ ִה ְת ַעֵּנג ּו ֵמרְֹך
ֵּת ַרע ֵעי ָנּה ְּב ִאיׁש ֵחי ָקּה ּו ִב ְב ָנּה ּו ְב ִב ָּתּה' (שהפסוק הבא מיד אחריו הואּ' :ו ְב ִׁש ְל ָי ָתּה ַהּיֹו ֵצת ִמֵּבין ַר ְג ֶלי ָה
ּו ְב ָב ֶני ָה ֲא ֶׁשר ֵּת ֵלד ִּכי ֹתא ְכ ֵלם ְּבחֹ ֶסר ּ ֹכל ַּב ָּס ֶתר ְּב ָמצֹור ּו ְב ָמצֹוק ֲא ֶׁשר ָי ִציק ְלָך ֹא ִי ְבָך ִּב ְׁש ָע ֶריָך') ,דורשים חז"ל
בעקיבות על מרתה בת בייתוס.
מרתה בת בייתוס הייתה אישה חשובה הנזכרת פעמים רבות למדי הן בספרות התנאית והן בספרות
ראו גם רש"י ד"ה 'חזי מאי דסליק ביה' .על היות דואג בן יוסף שם הבן לפי כמה עדי נוסח ראו לעיל ,הערה .41 6 0
לשנויי הגרסות ראו לעיל הערה 2באפרט. 6 1
62
שאלה בפני עצמה היא מה היה שמו המקורי של הגיבור .אפשרות אחת היא שהשם המקורי היה דואג ,כפי שהוא בעדי
הנוסח שבידנו לספרא ולאיכה רבה ,וגם בכמה מעדי הבבלי .אם אמנם כך ,אפשר לשער שבבבלי השתנה השם לאוגדס/ 6 3
הוגרס בשל קרבת הסיפור בגמרא לאזכרת הוגרס בן לוי במשנה ובברייתא .זוהי גישתו של מנדל ,שעסק בסיפור זה
בהרחבה ,והוא סבר שהשיבוש הוא תוצאה של מסורת מסירה בעל־פה והגייה דומה של שני השמות .את המידע הזה
מסר לי מנדל בעל־פה .ואולם ייתכן גם שהשינוי היה בכיוון ההפוך ,כלומר תחילה היה שמו הוגדס ,ולאחר שעורך בעל
נטיות מקראיות שינה את שמו ,בהשפעת התוכן ובהשראת המקרא ,לשם הרשע דואג (האדומי) ,עשו כך גם בעלי כתבי
היד של הספרא ואיכה רבה ,בעקבות נוסח הבבלי שהשפעתו פשתה .יש להותיר זאת בצריך עיון .על השם הוגרס/הוגדס
כשיבוש של שם יווני ראו אילן ,לקסיקון ,א ,עמ' .278
ראו לעיל ,הערה .43
726
