Page 187 - josephus_volume_two
P. 187

‫ןליא לט‬

‫כיצד הקשה רבינא מתוך סיפורנו על הכלל שאין קוראים בשמם של רשעים‪ .‬רש"י מסביר‪' :‬דהא דואג‬
‫האדומי רשע היה וזה קראו לתינוק בשמו'‪ .‬דואג הוא דוגמה לשמו של רשע מקראי ידוע (שמואל א כב‬
‫‪ ,)18‬שאפילו המשנה (סנהדרין י‪ ,‬ב) קובעת שהוא מן האנשים שאין להם חלק בעולם הבא‪ ,‬ואף על פי כן‬
‫היה מי שנקרא על שמו ‪ -‬דואג בן יוסף של סיפורנו‪ .‬הבבלי אינו מתעניין כאן במצור ובחורבן ירושלים‪,‬‬
‫אלא רק בשם האב (או לגרסת רש"י וכמה מכתבי היד‪ ,‬בשם הבן)‪    ,‬ורק משום כך הובא הסיפור כאן‪.‬‬
‫הסתם של הבבלי משיב לרבינא על שאלתו זו‪' :‬חזי מאי סליק ביה [ראה מה עלה לו]'‪ .‬כלומר דווקא‬

                                                                                ‫בגלל שמו זה‪ ,‬כך עלה בגורלו‪.‬‬
‫ואולם אם מתבוננים בחילופי הנוסח של שם האב בסיפור הזה‪ ,‬ובתוכם כ"י מינכן ‪ ,6‬שעל־פיו הובא‬
‫הסיפור לעיל‪ ,‬בראש הערך‪ ,‬מגלים שכל כתבי היד הטובים של הבבלי לא שימרו את שם האב בצורה‬
‫דואג בן יוסף‪ ,‬אלא דווקא כגרסות שונות של הוגדס‪    ,‬אותו לוי שנזכר במשנה‪ ,‬יומא ג‪ ,‬יא‪ ,‬שידע שיר‬
‫במקדש אך סירב ללמדו לאחרים‪ .‬אם נוסח זה הוא קדום ועדיף‪ ,‬יש להסביר אחרת את קושיית רבינא‪.‬‬
‫אם המשנה סבורה שהוגדס בן לוי הוא מאלה ששמם נזכר לגנאי‪ ,‬כיצד ייתכן שבזמן החורבן היה אדם‬
‫שנקרא על שמו‪ ,‬כעולה מסיפורנו? על זה משיב הסתם כפי שפירשנו קודם‪ ,‬שאכן גורל נורא היה לאותו‬

                                                                                  ‫אדם שנקרא על שם רשע‪   .‬‬
‫לענייננו חשוב לשים לב‪ ,‬שאם השם הוגדס הוא המקורי בבבלי‪ ,‬הרי ברור שאירוע אכילת הילד‬
‫מתקשר לאנשים שפעלו במקדש השני‪ ,‬והמצור והחורבן שמדובר בהם הם של הבית השני‪ .‬מתברר שגם‬

               ‫עורך הבבלי‪ ,‬כמו עורך איכה רבה‪ ,‬ראה את הסיפור הזה בזיקה כרונולוגית לחורבן השני‪.‬‬

                                                                                  ‫מרתה בת ביתוס‬

‫כאמור‪ ,‬רק הספרא תולה את סיפור דואג בן יוסף בפסוק העוסק באכילת הורים את ילדיהם‪ ,‬ואפילו‬
‫מדרש איכה רבה‪ ,‬הדורש את מגילת איכה‪ ,‬שבה מצויים שני פסוקים המתארים נשים האוכלות את‬
‫ילדיהן‪ ,‬ואחד מהם מצוטט אפילו בסיפור דואג עצמו‪ ,‬אינו תולה אותו בפסוקים הללו‪    .‬לעומת זאת‪,‬‬
‫את הפסוק בדברים (כח ‪ָ ' :)53‬ה ַרָּכה ְבָך ְו ָה ֲע ֻנָּגה ֲא ֶׁשר ֹלא ִנ ְּס ָתה ַכף ַר ְג ָלּה ַהֵּצג ַעל ָה ָא ֶרץ ֵמ ִה ְת ַעֵּנג ּו ֵמרְֹך‬
‫ֵּת ַרע ֵעי ָנּה ְּב ִאיׁש ֵחי ָקּה ּו ִב ְב ָנּה ּו ְב ִב ָּתּה' (שהפסוק הבא מיד אחריו הוא‪ּ' :‬ו ְב ִׁש ְל ָי ָתּה ַהּיֹו ֵצת ִמֵּבין ַר ְג ֶלי ָה‬
‫ּו ְב ָב ֶני ָה ֲא ֶׁשר ֵּת ֵלד ִּכי ֹתא ְכ ֵלם ְּבחֹ ֶסר ּ ֹכל ַּב ָּס ֶתר ְּב ָמצֹור ּו ְב ָמצֹוק ֲא ֶׁשר ָי ִציק ְלָך ֹא ִי ְבָך ִּב ְׁש ָע ֶריָך')‪ ,‬דורשים חז"ל‬

                                                                              ‫בעקיבות על מרתה בת בייתוס‪.‬‬
‫מרתה בת בייתוס הייתה אישה חשובה הנזכרת פעמים רבות למדי הן בספרות התנאית והן בספרות‬

         ‫ראו גם רש"י ד"ה 'חזי מאי דסליק ביה'‪ .‬על היות דואג בן יוסף שם הבן לפי כמה עדי נוסח ראו לעיל‪ ,‬הערה ‪.41‬‬                    ‫‪6	 0‬‬
                                                                                    ‫לשנויי הגרסות ראו לעיל הערה ‪ 2‬באפרט‪.‬‬         ‫‪6	 1‬‬
                                                                                                                                 ‫‪	62‬‬
‫שאלה בפני עצמה היא מה היה שמו המקורי של הגיבור‪ .‬אפשרות אחת היא שהשם המקורי היה דואג‪ ,‬כפי שהוא בעדי‬
‫הנוסח שבידנו לספרא ולאיכה רבה‪ ,‬וגם בכמה מעדי הבבלי‪ .‬אם אמנם כך‪ ,‬אפשר לשער שבבבלי השתנה השם לאוגדס‪/‬‬                               ‫‪6	 3‬‬
‫הוגרס בשל קרבת הסיפור בגמרא לאזכרת הוגרס בן לוי במשנה ובברייתא‪ .‬זוהי גישתו של מנדל‪ ,‬שעסק בסיפור זה‬
‫בהרחבה‪ ,‬והוא סבר שהשיבוש הוא תוצאה של מסורת מסירה בעל־פה והגייה דומה של שני השמות‪ .‬את המידע הזה‬
‫מסר לי מנדל בעל־פה‪ .‬ואולם ייתכן גם שהשינוי היה בכיוון ההפוך‪ ,‬כלומר תחילה היה שמו הוגדס‪ ,‬ולאחר שעורך בעל‬
‫נטיות מקראיות שינה את שמו‪ ,‬בהשפעת התוכן ובהשראת המקרא‪ ,‬לשם הרשע דואג (האדומי)‪ ,‬עשו כך גם בעלי כתבי‬
‫היד של הספרא ואיכה רבה‪ ,‬בעקבות נוסח הבבלי שהשפעתו פשתה‪ .‬יש להותיר זאת בצריך עיון‪ .‬על השם הוגרס‪/‬הוגדס‬

                                                                        ‫כשיבוש של שם יווני ראו אילן‪ ,‬לקסיקון‪ ,‬א‪ ,‬עמ' ‪.278‬‬
                                                                                                             ‫ראו לעיל‪ ,‬הערה ‪.43‬‬

                                                                                                                                                                     ‫‪726‬‬
   182   183   184   185   186   187   188   189   190   191   192