Page 192 - josephus_volume_two
P. 192
סוטיט לש המהמלח עצתומ
מועצת המלחמה של טיטוס
מלחמת ו [ ;252–249 ,243–236סולפיקיוס סוורוס ,כרוניקה ב ;]7–6 ,30 ,איכה רבה א ,ה
(עמ' ;)68 ,65פסיקתא רבתי כו (עמ' [ )656–655תרגום שני לאסתר א ,ב (עמ' ])35–33
טל אילן
מלחמת ו 252 –249 ,243 –236
)236ביום המחרת ציווה טיטוס על חלק מצבאו לכבות את האש ולסלול דרך אל השערים כדי להקל על
עלייתם של הלגיונות ואחר כך כינס את מפקדיו[ )237 .סביבו] נאספו ששת בכירי המפקדים והם :טיבריוס
אלכסנדר ,מפקד כל הצבא; סקסטוס קריאליס ,מפקד הלגיון החמישי; לרקיוס לפידוס ,מפקד הלגיון
העשירי; טיטוס פרוגיוס ,מפקד הלגיון החמש עשרה; )238וכמו כן פרונטו הטריוס (,)Φρόντων Ἑτέριος
מפקד המחנה של שני הלגיונות מאלכסנדריה ,ומרקוס אנטוניוס יוליאנוס ,הפרוקורטור של ארץ יהודה;
לאחר שהצטרפו אליהם עוד פרוקורטורים וטריבונים העלה טיטוס לדיון את שאלת המקדש )239 .חלק
מהנוכחים היו בדעה שיש לנקוט את נוהג המלחמה כי הרי היהודים לא יחדלו ממרים כל עוד יעמוד
על תלו המקדש אשר אליו הם מתכנסים מכל העולם )240 .אחדים יעצו להצילו אם יעזבו היהודים את
המקום ולא יציבו בו נשק; אך אם יעלו היהודים [למקדש] ויילחמו [ממנו] — יש להעלותו באש; כי במקרה
זה הוא לא יהיה עוד מקדש כי אם מבצר ,ומרגע זה ייפול [האשם ב]חילול הקודש לא על [הרומאים] כי אם
על מי שאילצם [לחללו] )241 .טיטוס הודיע כי אף אם יעלו היהודים [למקדש] ויילחמו משם ,לא ינקום
בדברים שאין בהם רוח חיים על [עוול] שעשו בני אדם ,ולעולם לא יעלה באש בניין כה [מפואר] :ההפסד
יהיה של הרומאים ,ו[אילו] אם יעמוד על תילו יהיה שכיית חמדה שתפאר את שלטונו )242 .מעודדים
[מדבריו] הצטרפו פרונטו ,אלכסנדר וקריאליס לדעת טיטוס )243 ,לאחר מכן הוא פיזר את המועצה וציווה
על המפקדים לתת לחייליהם להחליף כוח ,כדי שיעמדו לרשותו מלאי רוח לחימה בהתחדש הקרב ,ועל
בכירי החיילים של הקוהורטות הטיל לסלול דרך בין ההריסות ולכבות את האש ...
)249טיטוס שב אל האנטוניה וגמר אומר לתקוף למחרת עם שחר בראש כל צבאו ולהטיל מצור על בית
המקדש )250 .אלא שזה כבר גזר אלוהים [שהמקדש] יעלה באש (τοῦ δ’ ἄρα κατεψήφιστο μὲν τὸ
,)πῦρ ὁ θεὸς πάλαιובמחזוריות העתים הגיע מועד הגזירה [באותו יום] ,עשרה בחודש לואוס — אותו
יום שבו שרף מלך בבל את [בית המקדש] הראשון )251 .עם זאת ,אנשים מבית [הם ש]החלו בשריפה והיו
אחראים לה .שכן כאשר פרש טיטוס שבו המורדים ,אחרי מנוחה קצרה ,ותקפו את הרומאים .אז התחולל
קרב בין משמרות המקדש לבין החיילים שנשלחו לכבות את האש בפנים הר הבית ,ואלה הניסו את
היהודים ורדפו אחריהם אל בית המקדש )252 .בתוך כך חטף אחד החיילים [גזיר] מן העץ הבוער — בלי
להמתין לפקודה וללא חשש ממעשה כה נורא ,כאילו נדחף לכך על ידי כוח עליון — ולאחר שהרים אותו
אחד מחבריו לנשק ,השליכו אל פשפש הזהב ,שסמוך לו היתה כניסה מצד צפון אל הלשכות סביב ההיכל.
731
