Page 189 - josephus_volume_two
P. 189
ןליא לט
זה אצלם .הם נמנעו מלהזכיר את מעשיהם הרעים והחטאים של ישראל ,כיון שאלה ישחירו את שם
ישראל בעיני הקורא העוין ...הימנעות זו מלומר משהו שלילי על ישראל ,אף כשהוא נכון ,מתועדת היטב
בספרות חז"ל' .אבל כהן אינה צודקת בקביעה זו ,שכן שורות בודדות אחר־כך (לפי נוסח בובר ,או
לפני כן לפי נוסח הדפוס) מספר המדרש על דואג בן יוסף שאישתו אכלה את בנה באותן נסיבות .פנחס
מנדל כבר הצביע על קשר זה וכתב' :יכול להיות שהסיפור [על דואג בן יוסף באיכ"ר -ט"א] קשור
לסיפור על מרתה בת בייתוס המופיע מיד לאחריו ...אותו סיפור מסתיים בדרשה על פסוק בדברים כח:
נו ,והסיפור על דואג בן יוסף מדגים את הפסוק הבא' .גם בשני התלמודים נקשר גורלה העגום של
מרתה בת ביתוס בזמן החורבן אל הפסוק ' ָה ַרָּכה ְבָך ְו ָה ֲע ֻנָּגהֵ ...מ ִה ְת ַעֵּנג ּו ֵמ ֹרְך' (דברים כח .)9בירושלמי
(כתובות ה ,יג [ל ע"א-ע"ב] ,עמ' )986–985היא מתוארת מלקטת שעורים מתוך גללי סוסים ,ובבבלי
(גיטין נו ע"א) היא מתה כשדבק לכלוך ברגלה .בשני ההקשרים אין הפסוק הבא ,העוסק באכילת ילדים,
נקשר לגיבורה זו ,אך במובנים רבים יש קשר אימננטי בין גורלה של מרתה לגורל האם האוכלת את בנה,
כפי שנראה בהמשך.
היחס בין יוספוס לבין חז"ל
השאלה שעלינו להתמודד עמה כאן היא :האם דברי יוספוס על מרים בת אלעזר הם מקבילה ספרותית/
היסטורית לסיפור דואג בן יוסף ובני משפחתו? בשני הסיפורים מדובר באם האוכלת את בנה בזמן
המצור .בראשון (יוספוס) נמסר שמה של האם -מרים בן אלעזר -ובשני (חז"ל) שמו של האב -דואג
(או לפי גרסות אחדות של הבבלי ,הוגדס/הגדס) בן יוסף .יוספוס מספר שמוצאה של המשפחה לא היה
ירושלים ,אלא בכפר בעבר הירדן ,אך גם בדברים אלה אין כדי לסתור את הנאמר אצל חז"ל .יוספוס קובע
בבירור שמרים בת אלעזר הייתה 'ממשפחה מיוחסת ועשירה' (מלח' ו ,)201ואף על אישתו של דואג
בן יוסף נאמר כך במרומז ,שכן המדרש קובע ש'בכל שנה נותנת משקלו זהב לשמים' (ספרא בחוקותי,
פרק ו ,ג [קיב ע"א]) .זהה גם המסר הכללי בשניהם :כסף וזהב אינם מועילים כנגד זוועות המצור והרעב
שהוא מביא .הרעב משחית עד היסוד וגורם אף לאנשים הפחות צפויים לנהוג כמפלצות -אפילו
אמהות כלפי ילדיהן.
מכיוון שהמסר הזה הוא גם המסר העולה מכל פסוקי המקרא הדנים בהורים (ובעיקר באמהות)
האוכלים את ילדיהם בעת מצור ,והתוכחה בספר דברים אף עוסקת בבני אצולה היורדים מנכסיהם
בעקבות המצור והרעב ,אין אנו יכולים להיות בטוחים שחז"ל ויוספוס כיוונו לאותו האירוע .לכן אפשר
להצביע על עוד שלוש נקודת השקה מעניינות בין שני הסיפורים .הנקודה הראשונה היא העברתו של
הסיפור במדרש ובבבלי להקשר מובהק של ימי הבית השני; השנייה היא השם מרים ,שאף אם אינו נזכר
בפירוש בסיפור בכתבי חז"ל ,הוא נרמז מתוך הקשרו באיכה רבה; השלישית -גם היא באיכה רבה -
היא הצבת אישתו של דואג בן יוסף בשורה אחת עם נשים ירושלמיות שירדו מגדולתן בעקבות החורבן.
נקודת ההשקה הראשונה -התיארוך :כאמור ,הכרונולוגיה של הופעתו הראשונה של סיפור דואג בן
יוסף בספרא אינה ברורה ,ויכולה להתייחס גם לחורבן הראשון וגם לשני ,אך גם איכה רבה וגם הבבלי
73שם ,עמ' .191
7 4מנדל ,הסיפור ,עמ' .96
728
