Page 194 - josephus_volume_two
P. 194

‫סוטיט לש המהמלח עצתומ‬

                                              ‫תרגום שני לאסתר‬                                                 ‫פסיקתא רבתי‬
                                                                   ‫באו השונאים וקבעו הבימה שלהם בהר־הבית‪ .‬הלכו ועלו‬
                      ‫וכד שמ' נבוכד־נצר מלכא דבב' דאתכבישת‬      ‫להם בבימה האמצעית‪ ,‬מקום שהיה שלמה המלך יושב ונוטל‬
                   ‫קרתא כניש כל חילוותא דכסדאי ואתא על בית‬          ‫עיצה מן הזקנים‪ .‬משם שנשתכל‪ 3‬בית המקדש‪[ ,‬שם ישבו‬
                                                                 ‫השונא' ונטלו עצה מן הזקינים‪ ,‬היאך לשרוף בית המקדש‪]4‬‬
                           ‫מוקדשא‪ ,‬מניד רישיה ומייתי בידיה‪5...‬‬
                                                                            ‫עד שהם נמלכים זה בזה‪ ,‬תלו עיניהם והרי ארבע‬
            ‫קלקל בחצים‪ ,‬שאל בתרפים‪ .‬שדא גירא למערב' והדר‬                     ‫המלאכים יורדים ובידם ארבע' לפידים של אש‪.‬‬
         ‫ונפל לגו ירושל'‪ .‬ושדא לרומי [חייבתא]‪ ,‬דתתעק' בעגלא‬
        ‫מן עלמא והדר ונפל לגו ירושל'‪ 6.‬וקם ושדר רברבנוהי על‬                        ‫ונתנו בארבע זויות של היכל ושרפו אותו‪.‬‬
         ‫ירושלם ‪ 7...‬וקם ואזל בתר רברבנוהי ועל לבית מוקדשא‪.‬‬

         ‫מתיב וכן אמר‪ :‬אנת הוא אלהא רבה דארגשתון ואייתיתון‬
     ‫ועל קרתך ועל היכלך? וכד חזא פתחא דבית מוקדשא דעמא‬

        ‫מסאבא קיימין לקיבלי'‪ ,‬סתם נפשיה ולא צבא למפתחא‪...‬‬
     ‫ועד כען לא יהבין נפשהון למפתחא‪ ,‬עד דאתא פרנטוס‪ 8‬ונכס‬

        ‫חזירא וזרק דמיה על בית מוקדשא‪ ,‬וסאיביתיה‪ 9.‬ומן בתר‬
     ‫דאסתא' פתח נפשיה ועל נבוכד־נצר רשיע' לבית מקדשא ‪...‬‬

                        ‫[כאן מופיע סיפור התאבדות הכוהנים‬
                                    ‫וזריקת המפתחות לשמים]‬

                 ‫וכד בעא נבוכד־נצר למיעל לבית קדשי הקדשים‬
               ‫איסתימו תרעי היכלא ולא פתחו נפשהון‪ ,‬עד דנפק‬

                  ‫בת קלא משמי מרומא ואמרת ליה {'פתחי לבנון‬

     ‫משמעותה של מילה זו איננה ברורה‪ .‬בשנויי הנוסח המילה היא 'שנסתכלל' בדפוס ראשון ו'שנשתכלל' בכ"י בית המדרש לרבנים בניו יורק‬                           ‫	‪3‬‬
     ‫‪ .8195‬את המילה 'שכלל' פירש יסטרוב (מילון‪ ,‬עמ' ‪ )1574‬כ'סיים‪ ,‬קישט'‪ ,‬ובהתפעל גם 'להתייסד'‪ .‬ההפניה היחידה שהוא מציע לפירוש‬
     ‫זה מצויה גם היא בפסיקתא רבתי בנוגע למקדש‪ .‬הקב"ה אומר לדוד‪' :‬האתה תבנה שאתה מיסדו? לא אתה תבנה שאין אתה משכללו'‬                                    ‫‪	4‬‬
     ‫(פס"ר ב)‪ ,‬אולם גם כאן נראה שהפירוש הוא 'לסיים' יותר מאשר 'לייסד'‪ .‬השימוש במונח זה במקור שלנו רומז על כך שסמוך לאירועים‬                            ‫‪	5‬‬
     ‫המתוארים (דהיינו שרפת המקדש) 'השתכלל'‪ ,‬כלומר הובא לידי גמר בניין המקדש‪ .‬אפשר לטעון בפשטות שהכוונה היא לסיום בניין‬                                 ‫	‪6‬‬
     ‫מקדש הורדוס בשנת ‪ 64–63‬לספירה (קדמ' כ ‪ ,)219‬סמוך לפרוץ מלחמת החורבן‪ ,‬אך יש אפשרות להציע גם פירוש אחר‪ ,‬קרוב אף יותר‬
     ‫לזמן שבו אנו עוסקים‪ .‬בערך פתיחת שערי המקדש הראיתי שאחד הסימנים מבשרי הרעה שמונה יוספוס הוא הפיכת תבנית חצר המקדש‬                                  ‫‪	7‬‬
     ‫לרבועה‪ ,‬דבר שקרה‪ ,‬לדעתו‪ ,‬כשהרסו המורדים את האנטוניה‪ .‬כפי שכתבתי שם‪ ,‬אין אות שכזה או נבואה כזאת ידועה משום מקום אחר‪.‬‬                               ‫	‪8‬‬
                                                                                                                                                       ‫	‪9‬‬
                                                       ‫ואולם אפשר אולי לפרש כאן את'השתכלל' כמתייחס לריבוע חצר המקדש‪ ,‬כדברי יוספוס‪.‬‬
                                                                                               ‫כך רק בכ"י ניו יורק ובדפוס ראשון‪ .‬בכ"י פארמה חסר‪.‬‬

                                                                   ‫למחוות גוף דומות‪ ,‬כאיום כלפי המקדש‪ ,‬ראו בערך הניצחון על ניקנור‪ ,‬בכרך א‪.‬‬
     ‫ההתייחסות לרומי בסיפור זה היא אנכרוניסטית כמו מרכיבים רבים בתרגום שני‪ ,‬אך כאן יש לאנכרוניזם זה תקדים בספרות חז"ל הקדומה‬
     ‫יותר‪ .‬גם באיכ"ר (פתיחתא כג) מופיע מדרש זה‪ ,‬וגם שם נזכרת רומי‪ .‬למקבילה לסיפור זה‪ ,‬המתוארכת לימי נירון‪ ,‬ראו בבלי‪ ,‬גיטין נו ע"א‬
     ‫(וראו גם בערך ביטול הקרבן לשלום הקיסר)‪ .‬הסיפור מופיע גם בקה"ר יב‪ ,‬ז‪ ,‬המצוטט ביחד עם דברי יוספוס על האותות שבישרו את‬
     ‫חורבן המקדש‪ ,‬כבר אצל אב הכנסייה היירונימוס (שהיה‪ ,‬כך אפשר לומר‪ ,‬הראשון שהצביע על מקבילות בין יוספוס וחז"ל)‪ .‬ראו קראוס‪,‬‬

                                                                                                                ‫יהודים‪ ,‬נוצרים ופגאנים‪ ,‬עמ' ‪.200–197‬‬
     ‫כאן מופיעים שמות שריו של נבוכדנצר שעלו על ירושלים‪ .‬נמנים שמות הלקוחים ממקומות שונים במקרא‪ .‬על שמותיהם ראו תרגום שני‪,‬‬
     ‫מהדורת גרוספלד‪ ,‬עמ' ‪ .34‬בכל כתבי היד נמנים שבעה שמות‪ ,‬אך בכ"י ששון‪ ,‬הטוב מכולם נמנים שישה בלבד‪ .‬יש לשים לב שגם במועצה‬

                                                             ‫שכינס טיטוס בהר הבית‪ ,‬לדברי יוספוס‪ ,‬נמנים שמותיהם של ששת מפקדיו הבכירים‪.‬‬
     ‫ובשנויי נוסח‪' :‬פרנסוס' בכ"י קופנהגן ‪' ;10 ,3‬פרנטוט' בכ"י המבורג ‪' ;4/336‬פרסטנוס' בכ"י המוזאון הבריטי ‪' ;2375‬פנטיס' בכ"י פארמה‬

       ‫‪' ;737‬פניסטניס' בכ"י המוזאון הבריטי ‪' ;2377‬אפסטנוס' בכ"י המוזאון הבריטי ‪ ;1476‬ו'מרטנוס' בכ"י לונדון אוסף גסטר ‪.9925–9924‬‬
     ‫הרעיון של הכנסת חזיר למקדש כחלק מן האסטרטגיה הרומית לכיבושו מופיע כבר באדר"נ נו"ב‪ ,‬ז‪ .‬לדיון במדרש זה ולמקבילות נוספות‬
     ‫(גם אצל אבות הכנסייה) ראו קיסטר‪ ,‬ביאורים‪ ,‬עמ' ‪ ,505–502‬ובעיקר הערה ‪ ,114‬וראו עוד על חזיר במקדש בערך מלחמת האחים‬

                                                                                                                                   ‫החשמונאים‪ ,‬בכרך א‪.‬‬

‫‪733‬‬
   189   190   191   192   193   194   195   196   197   198   199